כנס אזרחים ללא סעדים – דיקטטורת תופרי התיקים

כנס אזרחים ללא סעדים – דיקטטורת תופרי התיקים
Spread the love

העיתונאי מוטי לייבל מנחה כנס חשיבה מאתגרת. היום בישראל חשיבה מאתגרת זה דבר מאוד מסוכן, העלול להוביל לכתב אישום, לתפירת תיק, ולרשימה השחורה של הפרקליטות. המדינה הפכה מסוכנת מאוד למי שמעביר ביקורת על עובדי המדינה. בהרבה מובנים, אין פה דמוקרטיה. יש פה עריצות שלטון החונטה.

אנחנו בקואליציה למען הילדים והמשפחה, שמנו למטרה להציל את ילדי והורי ישראל מציפורני המשטר. הקואליציה היא ארגון רשום באו”ם.

מאחר ונמצא איתנו היום אורח הכבוד, רפי רותם, אני רוצה לדבר קצת על השוטרים במדינה. במקום לטפל בפשיעה, השוטרים מקבלים משימות ליצירת סטטיסטיקות של תעסוקה ונטפלים לאזרחים באלימות, רק כדי לייצר לעצמם עבודה, ומראית עין של תעסוקה. זו הסיבה שהשוטרים לא יוצאים לשטח לחפש גנבים ופורצים. מידי פעם הם יוצאים לחפש איזה סלבריטי שעישן ג’וינט. לשוטרים יש כלי מעולה לתפירת תיקים. זה נקרא הדוח הסודי. מי שלא בא טוב לשוטרים בעין, תופרים לו תיק פלילי כלשהו, מביאים אותו לבית משפט להארכת מעצר ומגישים שם דו”ח סודי. הדוח הסודי הזה הוא כלי דיקטטורי שלקוח היישר מהמשטרים הפשיסטיים והדיקטטורים, ואף שופט לא עוצר לרגע ושואל את עצמו, למה בכלל צריך לעצור אזרחים על סמך דוח סודי? ככה  נראית דמוקרטיה, שמכניסה אזרחים למעצר בגלל דוחות סודיים?

רפי רותם והעיתונאי מוטי לייבל. צילום: אופיר הראל Offir Harel
רפי רותם והעיתונאי מוטי לייבל. צילום: אופיר הראל Offir Harel

הדיקטטוטרה של תפירת תיקים מתחילה כמובן בפרקליטות. הראשונות שהתחילו לסמן מטרות הן דורית ביניש ועדנה ארבל שאחר כך נכנסו לבית משפט עליון, ועשו בו שמות ושפטים. אחת לכמה זמן מתלבשים בפרקליטות על איזו מטרה, מפיצים הודעות יחצנות לכתבי העיתונות על תפישות, מבצעים, על שוחד, עושים שיימינג קטלני נגד מי שנופל בציפורניים שלהם, וכמעט תמיד כשמסתבר שההר הוליד עכבר, אף אחד לא נותן את הדין על הכישלון.

פרשת בר נוער הייתה דוגמא מוחשית, איך האכילו מדינה שלמה בבלופים שנתפש הרוצח, חגי פליסיאן. כשהבלון התפוצץ, אף אחד לא הופיע בטלוויזיה והתנצל על הטעיית הציבור. אף שוטר או עובד ציבור לא איבד את משרתו. אפילו השופטים שחתמו על כל הצווים להארכת מעצר אוטומטית, ולמעשה האכילו אותם קש, רק קודמו אל על.

זוהי דיקטטורה שמקדשת את עובדי הציבור כאילו הם אלוהים, והציבור נועד לשרת את עובדי הציבור, ולא להיפך.

בתיק של רפי רותם, ניקח לדוגמא את רות דוד. פרקליטת מחוז תל אביב שהיו לה כוחות עצומים לרסק חיים של בני אדם, והתברר שלקחה שוחד, התחברה עם עורכי דין עבריינים כמו רונאל פישר, גם בעודה בתפקיד, וכשהייתה הזדמנות לניקוי האורוות, להעמיד אותה לדין, לפרסם את כל התיקים שאותם זיהמה בידיה המושחתות, דווקא אז מודיעים לנו שהתיק נגדה נסגר, ונגד רפי רותם הגישו כתב אישום וגם הרשיעו בהעלבת עובדי ציבור.

תפירת התיקים בישראל כל כך מושרשת ע”י עובדי הציבור, שכמעט אין סקטור נקי משחיתות.

מכיוון שנושא הרווחה קרוב לליבי, בכל פעם שעובדת סוציאלית מגישה לבית משפט “תסקיר”, זה מבחינתי תפירת תיק. הרי העו”ס היא לא ממש שוטרת וגם לא חוקרת. נתנו לה כלים לעשות מה שבא לה, וכמעט אף פעם לא מביאים אותה להיחקר על התסקיר. היא יכולה בקלות לכתוב שם שקרים, והשקרים הללו הופכים ל”מציאות”, רק בגלל שעו”ס כתבה אותם, ולמה? ככה! שנים שהרגילו את הציבור שפקידת הסעד היא מעל החוק, ושבתי המשפט הם לא באמת בתי משפט, אלא חותמות גומי של עובדות סוציאליות, שוטרים ופרקליטי מדינה.

לסיום, איך שופט תופר תיק? מאוד פשוט, ברגע שהתחיל המשפט, ואתה מנסה לחקור את הצד השני, השופט מודיע לך שיש לך 5 דקות לסיים, ויש לך רק עוד 2 שאלות לשאול. השופטים הרי החליטו מה תהיה התוצאה לפני שהמשפט התחיל, לכן לשאול שאלות זה רק מפריע להם לתפור את התיק. מבחינתי, ברגע ששופט מתחיל להתערב בניהול ההוכחות, ואומר לנתבע לקצר, או יש לך 5 דקות, או הגיע הזמן לסיים דקה אחרי שהתחלת פירושו של דבר שהשופט תופר תיק.

מוטי לייבל (עומד) ועוה"ד אשר חופי, ליאור לב, יניב מויאל, רמי עזאם. צילום: אופיר הראל offir harel
העיתונאי מוטי לייבל (עומד) ועוה”ד אשר חופי, ליאור לב, יניב מויאל, רמי עזאם. צילום: אופיר הראל Offir Harel

רפי רותם יש נגדי 162 תיקים פליליים אם תדעו על מה תברחו מפה…

רפי רותם, חושף פרשת השחיתות ברשות המסים הגדולה ביותר במדינת ישראל, מציג מסמך משטרתי שהגיע לידיו בשנת 2010, שנכתב על ידי קצין אגף החקירות במשטרת ישראל, בו נכתב: “רפי רותם לא פוחד ממשטרת ישראל, לכן צריך לעצור אותו ולהגיש נגדו כתב אישום“.
עד היום ב- 14 שנים אחרונות, אף אחד לא תבע את רפי רותם תביעה אישית. הם משתמשים במשטרה כדי לעצור אותו ולסתום לו את הפה.

עו”ד רמי עזאם דרכי התמודדות עם הוצל”פ

לשמחתנו הרבה, בתיקון לסעיף 29 לחוק ההוצל”פ צווי המאסר הוגבלו מה- 16/5/2009 למעט בחוב מזונות. זה אומר שמי שחייב בהוצל”פ בחובות שאינם כוללים מזונות, אז אין לו דאגה מלאסור אותו. הדאגה היחידה שנותרה, זה צו הבאה. להביא את החייב בפני רשם הוצל”פ, לצורך ביצוע חקירת יכולת. היתרון בכך, שהחייב יגיע בלי מסמכים ויטען לגבי החזר היכולת החודשית שלו, והוא תמיד ישוחרר. ברגע שהשוטר מביא את החייב בפני רשם ההוצל”פ, צו ההבאה בוצע, וזה בשונה מצו מאסר בתיקי מזונות. שם הסיפור סבוך, מאחר והגישה של רשמי הוצל”פ, אין היא אלא המשך, בהרבה מקרים, סאגה של התעללות באבות הנאלצים להיאסר בגלל חוב אזרחי, דבר שכמעט אין אותו בשום מדינה אחרת.

חוב מזונות בביטוח לאומי, בדרך כלל הביטוח הלאומי לא ממהר להוציא צווי מאסר. בדרך כלל זו האמא שמוציאה צווי מאסר.

מתיק של עורכת דין שביקשה לא להזכיר את שמה, סיפרה שהיה צו מזונות על סך 13,000 ש”ח כאשר ההכנסה המוכחת של האבא עומדת על 9,000 ש”ח. זאת אומרת 4,000 ש”ח מעבר להכנסה שלו. עוד לא לקחנו בחשבון שהוא צריך לחיות איכשהו.

ברגע שמוצא צו מאסר, החייב יודע עליו, יש לו 14 ימים להתכונן. צו המאסר לא משוחרר לביצוע מיידי של משטרת ישראל. על פי סעיף 74 לחוק ההוצל”פ, ניתן במקרים מסויימים לבטל את צו המאסר בבקשה להשהות את ביצוע ההליך ל- 30 או 60 ימים או לבטל את המאסר מטעמים מיוחדים שיירשמו, כמו נכות של הגבר או אשפוז שלא היה צפוי.

עו”ד ליאור לב: “כל פקודת מאסר בהוצל”פ מזונות ניתן להפעיל פעם אחת והיא ל- 21 יום”

בהוצל”פ מזונות אין לחייב אפשרות להתגונן, כי בית המשפט לענייני משפחה כבר בדק את היכולת שלו.

ההמלצות שלי: לבדוק את התיק מה נעשה נגדך. אפשר להגיש בקשה לחלק את החוב לתשלומים בכך אתה מרוויח זמן. אתה יכול גם לפנות לביהמ”ש לענייני משפחה להפחית את המזונות ולטעון שינוי נסיבות ולפנות לראש ההוצל”פ. פקודת המאסר היא ל- 21 יום ואתה יכול לפנות לראש ההוצל”פ להפחית את הימים לטעון לבעיות רפואיות ועוד. רשם ההוצל”פ קודם כל יורה לנקוט בעיקולים, הגבלות רישיון נהיגה ויציאה מהארץ.

רפי רותם, עו"ד ליאור לב והעיתונאי מוטי לייבל. צילום: אופיר הראל Offir Harel
רפי רותם, עו”ד ליאור לב והעיתונאי מוטי לייבל. צילום: אופיר הראל Offir Harel

עו”ד ליאור לב: “בפשיטת רגל ניתן לצרף את חוב המזונות להליך הפש”ר”

לצורך הדוגמא: אם חוב המזונות הוא 200,000 ש”ח, יאמרו לגבר תשלם על חשבון חוב המזונות סכום של 120,000 ש”ח. כלומר, אי אפשר להימלט מחוב העבר. מרגע שהגבר מקבל הפטר, הוא צריך לשלם את השוטף.

המגמה של ההוצאה לפועל, להביא את החייב להפטר כעבור 18 חודשים, לא שהם עומדים בזה.

סיעור מוחות עורכי הדין אשר חופי, יניב מויאל, ליאור לב ורמי עזאם

עוה”ד אשר חופי, יניב מויאל, ליאור לב ורמי עזאם סיעור מוחות

עו”ד אשר חופי, כשמתחתנים יש סינרגיה. הוא גר בבית, היא גרה בבית, כל אחד שילם שכר דירה, היום הם גרים בבית אחד חסכו חמישים אחוז, כנ”ל יתר התשומות הנלוות. כשנפרדים, כשמתגרשים, שוב חוזרים למצב הראשוני. היכולות הכלכליות הן די פיקס. הן לא משתנות בגלל שגבר מתגרש, הוא לא מקבל העלאה במשכורת או משהו כזה, אבל הצריכה גדלה. אתה צריך לספק את צרכי הילדים כאב, כמי שאמור לתת מענה לילדים בסופו של דבר. אני מבין את התרעומת של מי שהילדים לא נמצאים אצלו, הוא הורחק מהילדים, והוא עוד צריך לשלם על זה.

יוני קפאח, אב גרוש: אתה לא יכול לבקש מאדם לשלם מזונות, אם הוא לא יכול לחיות.

עו”ד יניב מויאל, מדינת ישראל קבעה שכר מינימום של 4,300 ש”ח בחודש לאדם, כשאתה נשוי עם אישה, אף אחד לא יכנס אליך הבייתה ויאמר לך תתן לילד שלך חוג, תתן לילד שלך טיפול כזה, טיפול אחר, ואף אחד לא יחייב אותך. אתה יכול להתכווץ במסגרת נישואין, כי יש הסכמה של שני ההורים. הבעיה היא, שפתאום כשאתה מתגרש, מצפים ממך שאתה תתן חוגים שלא נתת מקודם, שתתן טיפולים שלא נתת מקודם, וששכר המינימום שלך לא יהיה שכר מינימום. אתה מצופה להרוויח שכר מקסימום.

זאת אומרת, אתה צריך שתהיה לך הכנסה של העשירון העליון כדי לתת לילדים שלך את הדברים הבסיסיים. מאיפה צמחו לילדים האלה זכויות, שלא היה להם כשהיית נשוי?

עו”ד אשר חופי, המשפט הראשון שהשבתי ליוני קפאח, הייתה שהבעיה היא בהחלטה השיפוטית, ובחלוקה של היכולות למול הצרכים. הצרכים כמו שציינתי לא השתנו והמקורות הכלכליים לא משתנים. בית המשפט לוקח הלכה מסויימת והוא מטיל אותה על כל אחד מהזוגות. הלכה זו שגויה.

עו”ד יניב מויאל: ההנחה הבסיסית במדינת ישראל, היא שהאזרח הוא גנב ונוכל ורוצה לברוח מאחריות. זה נכון ברשויות הרווחה. אתה הולך לביטוח הלאומי, אתה קודם כל גנב. אתה רוצה לסחוט את הביטוח הלאומי, אתה לא באמת חולה. קודם כל מסתכלים עליך כרמאי, וזאת השיטה, כך מסתכלים על גברים. הם בורחים מהאחריות שלהם. הם לא הורים קודם. דרך אגב, כשהולכים להוצאה לפועל, ועושים עיכוב יציאה מן הארץ לאבא, עושים זאת באופן אוטומטי, גם אם לא היה חייב להם קודם. למה? כי השופט רוצה להבטיח את המזונות עד גיל 18. השופט מתנשא עליך. הוא אומר לך: “אני, מכיר את הצרכים של הילדים שלך, יותר טוב ממך, בתור האבא שלהם והאפוטרופוס שלהם, ואני שומר על הזכויות של הילדים שלך. לא אתה!”.

ברגע שהתפיסה כזו, זה מה שקורה.

עו”ד ליאור לב: ברגע שנפתח תיק הוצאה לפועל, לרשם יש נטיה לשמר את קיומו של התיק. כלומר, גם אם התיק עומד על אפס, הם אומרים “אנחנו נחכה שנתיים. נראה שאתה בסדר, ורק אז נשקול לסגור את התיק”. אני משקף את מצב הדברים. יש רשמים כאלה ואחרים, אבל רובם משמרים את תיק ההוצאה לפועל.

עו”ד רמי עזאם: כמה מילים על הליך פשיטת הרגל וחוב מזונות. חוב מזונות שוטף לא נכנס להפטר. הביטוח הלאומי שנכנס לנעליה של האם, אחרי שהוא שילם לאמא את המזונות, הפסיקה מתייחסת אליו בדיוק כמו תביעתה של האמא עצמה, והוא אומר דבר כזה: במקרים מיוחדים לפטור את החייב מחוב המזונות שהצטבר. בדרך כלל זה קורה שמדובר, כשהילד הקטן הוא מעל גיל 18.

העיתונאי מוטי לייבל ועו"ד אשר חופי. צילום: אופיר הראל Offir Harel
העיתונאי מוטי לייבל ועו”ד אשר חופי. צילום: אופיר הראל Offir Harel

עו”ד ליאור לב המטרה של חוקר במשטרת ישראל זה איך לתפור אותך, להפיל אותך כדי להפליל אותך

תלונות שווא, חקירות במשטרה, מה להגיד, איך להגיד, זכות היוועצות – איך להתמודד עם זה?

עו”ד ליאור לב: סוף מעשה במחשבה תחילה. אם אתה מכיר את האדם שאתה חי איתו, ואתה צופה שהוא עומד לנקוט נגדך בתלונת שווא, תחזיק עליך מכשיר הקלטה עם מצלמה, תתעד את הדברים, על מנת שיהיה לך כוח להדוף את התלונה.

זומנת לחקירה, או באים אליך הבייתה לבדוק מה קרה. לפעמים הצד השני עושה הכנה והופך את הבית. להיות רגוע. חלק מהשוטרים שמגיעים מכירים את התופעה של תלונות שווא. שוטר מנוסה מזהה שמדובר בתלונת שווא, אבל הוא לא יכול להגיד את זה.

השוטר אומר לך להתלוות לתחנה, אתם צריכים לדעת שיש הוראה במשטרת ישראל, על כל תלונה בתוך המשפחה, אבל גבר פונה למשטרה ואומר שיש לו בעיה עם האישה היא מרביצה לו – ירחיקו את הגבר. יש הוראה כזו להרחיק אותו מהבית, כי הוא נחשב לצד החזק, ובמשטרה רוצים שקט, שלא יפריעו להם במשמרת.

חוקר במשטרת ישראל אמור לברר את האמת, אבל משום מה משטרת ישראל פועלת הפוך. כל המטרה של החוקר זה איך לגרום לך  להפיל אותך כדי להפליל אותך, ולא מעניין אותו כהוא זה מה האמת ומה השקר. עליך לדעת, החוקר בכוונתו להכשיל אותך. רוב רובם של החוקרים, ככה הם חוקרים.

יש לכם זכות היוועצות עם עורך-דין, תנצלו אותה. החוקר אומר לך במה אתה חשוד. חשוב מאוד לקרוא במה אתה חשוד. אם אתה חשוד בתקיפה, לקרוא היטב פעמיים-שלוש. לא להתבייש, לבקש ממנו להוציא לך את התלונה, אתה רוצה לקרוא.

— לא עשה את זה, מה עושים?

מאוד פשוט. אתה אומר לו אתה לא מאפשר לי לקרוא במה אני חשוד, אין לי מה להגיד יותר.

לשוטר יש אינטרס עליון לגבות ממך גירסה. הוא זקוק לגירסה שלך יותר מאשר אתה זקוק להסביר את הדברים, כי אחרי זה באים אליו בטענות, למה לא גבית גרסה, ולמה לא איפשרת לחשוד להתגונן וכו’. כלומר, בכל רגע נתון אתם יכולים לנצל את מצב דברים זה ולאפשר לעצמכם להביע את כל מה שאתם רוצים.

יש עוד נטיה במשטרה. הוא מתחיל לשאול שאלות, ולא מקליד את השאלות. הוא עושה לך ראיון. “בוא ספר לי מה קרה”, על ידי כך הוא משיג 2 דברים: כדי שהוא יבין את התיק יותר טוב, והדבר השני להתארגן איפה לתקוף את העניין. הוא האדם הרגוע יותר, ויש לו זמן להתכונן.

על כן ברגע שהחוקר עושה לכם ראיון, תגיד לו “אדוני, כל מה שאתה רוצה ממני, תרשום”. זה אמנם לא ימצא חן בעיניו (“אל תגיד לי איך לעבוד, אל תלמד אותי את העבודה”), יפתח אצלו אנטי, אבל כך זה צריך להיות.

אם הוא אומר לא רוצה, אתה אומר אתה מסרב ככה וככה. תשתמשו בכוח הזה. בדרך כלל, הוא מקליד ואתם לא רואים מה הוא מקליד. תגיד לו תסובב את המסך, אני רוצה לראות מה אתה מקליד. תעקבו אחרי מה שהוא מקליד, אם הוא לא מאפשר, תגיד לו תעצור. אתם רואים שהוא עושה את זה בכוונה, תגיד לו “אתה לא רושם מה שאני אומר, אני מפסיק לענות לך”.

אלה הדברים שקם תיק ונופל. לפעמים הוא מעוות את הדברים, בהסחה ולא בכוונה לצורך העניין. על זה קם ויפול דבר. מה שכתוב בחקירה שלך, אחרי זה מה שיקרה בבית המשפט זה קדוש. אלף חכמים לא יצליחו להוציא את מה שבעל דין בעצמו הודה.

גם אם נעשה מעשה או לא נעשה, המטרה של חוקר זה לגבות מכם הודאה שעשיתם את המעשה עצמו, והמבין יבין.

עו”ד אשר חופי: מאחורי כל הסתרות החומרים של העובדים הסוציאליים עומדים מעשי שחיתות, מעשים פליליים

עו”ד אשר חופי: מאחורי כל הסתרות החומרים של העובדים הסוציאליים עומדים מעשי שחיתות, מעשים פליליים של הפרות צווים, של שידול, מעשים שלא ייעשו

זכות ההיוועצות זה אחד הדברים הכי חשובים של מי שהובא לחקירה מתושאל על ידי שוטר, שלא תתרשמו שרק שאתם יושבים בחדר החקירות עצמו מתנהלת חקירה. אין כזה דבר. אתם יושבים במסדרון, עובר שוטר משוחח איתכם שיחת חולין, מזכר נכתב לאחר מכן. כל מה שנאמר שם לאחר מכן, ונאמר בשיחה תמימה, הוא חלק מחקירה. לוקחים אתכם בניידת, מושיבים אתכם ליד עצור אחרת, גם זה מתועד. נעצרים, נכנסים לתא מעצר, דיבוב, גם זה נמצא.

אני מדבר על עבירות שהן מעבר לעבירות אלמ”ב הרגילות, בעבירות היותר חמורות בעלות גוון מיני בתוך המשפחה, אם זה אינוס, שזה לא בהכרח אקט מיני, ויכול להיות החדרה של חפץ וגם זה אינוס. אני מכיר תיק שאב קילח את בנו, ומצא את עצמו עצור לאחר מכן על מעשה מגונה בבנו.

בעיקרון תלונות השווא הן גירסה מול גירסה, והדרך היחידה להתגונן זה על ידי תיעוד באמצעות הקלטות. זה הדבר היחיד שיכול להציל את אותו אדם מפני האשמת שווא או תלונת שווא. הצורך להיוועצות עם עו”ד מאוד חשוב. זכות ההיוועצות חייבת להיות חופשית, בלי נוכחות של שוטר, ששומע או מפריע להתנהלות השיחה.

אם יש סיבה, עדיף לשמור על זכות השתיקה.

עו”ד ליאור לב: כשאתם מתעדים, לא חייבים להביא את החומר הזה למשטרה בכלל. תגבו את החומר קודם כל. ב- 90 אחוז מהתיקים, זה לא חשוב אם תיעצרו באותו יום אם לאו. חשוב להסתכל על התיק במבט צופה פני עתיד, מה יהיה עם התיק עצמו. בחקירה, אל תזכיר שיש לך את זה מתועד. תן למשטרה לעשות את העבודה. הכוונה שלהם היא לפעול ולהרשיע אותך, אז אם הכוונה היא לגרום להרשעתך, אז יש לך הגנה שהם לא יודעים עליה, ולכן אני לא הייתי מוסר את החומרים ולא מזכיר את זה. ברגע שאתה מצלם בתוך הבית שלך, זה לא פגיעה בפרטיות.

הקלטת חקירה עצמה עלולה להיחשב כשיבוש. מותר להקליט באופן גלוי וזה נכנס כחלק מתיק החקירה. אם תקליטו בהקלטה סמויה, ויתברר בדיעבד שהקלטתם חקירה, אתם עלולים להיכנס לתיק של שיבוש.

בנושא חומר חקירה חסוי בפלילי וברווחה. סעיף 7 לחוק העובדים הסוציאליים מחייב או מאפשר לנו, לכל מקבלי שירות מהרווחה, לקבל כל חומר הנוגע לעניינם, למעט חומר שהוחלט שהוא עלול לפגוע באותו מקבל שירות. אסור להם לסרב לתת לכם את החומרים. לא פעם היועצת המשפטית של העירייה מסרבת למסור את החומרים. אין דבר כזה! החוק מחייב אותם למסור את החומרים. כל סירוב הוא סירוב בלתי חוקי. הם חייבים למסור את כל החומר. מי שמסורב לקבל חומרים, יכול להגיש ערר לאותו מנגנון שאינו יעיל. צריך לעבור את המנגנון הלא יעיל זה, כדי להגיע לבית המשפט המחוזי לעתירות מנהליות, כדי לקבל את החומרים.

מאחורי כל הסתרות החומרים של העובדים הסוציאליים עומדים מעשי שחיתות, מעשים פליליים של הפרות צווים, של שידול, מעשים שלא ייעשו, ניתוק ילדים מהוריהם בלי שום בסיס לכך. בואו לא נשכח עובדים סוציאליים הם לא פסיכיאטריים ולא פסיכולוגים, כך שעם כל הכבוד לחוות דעת למיניהם שמדברות על עניינים מקצועיים פסיכיאטריים או פסיכולוגים, כל חוות הדעת שהם נותנים אין להם שום תוקף. התוקף היחידי הוא לאנשי מקצוע על פי חוק. עובד סוציאלי אין לו את האפשרות לחוות דעה בנושאים רפואיים, ואם עשה כן, חוות הדעת שלו לא תופסת. קודם כל תשיגו את החומרים בפנייה על פי סעיף 7 כפי שציינו, בין בנושא של פנייה לפי חוק חופש המידע, לפנות לרשות ולקבל את החומרים. אם לא, להגיש עתירה למחוזי.

עו”ד יניב מויאל בנושאים שקשורים לרווחה ומשפחה יש עוולות רציניות. יש לעבור לזירה הפוליטית

עו”ד יניב מויאל בנושאים שקשורים לרווחה ומשפחה יש עוולות רציניות. המלחמה צריכה להפסיק להיות בבתי המשפט וצריכה לעבור לזירה הפוליטית

בנושאים שקשורים לרווחה ומשפחה יש עוולות רציניות וכל כך הרבה נפגעים, שלאירוע כזה לא מגיעים אותם אנשים. אני מרגיש לפעמים בבתי המשפט שאני מנסה להוציא את הים בכפית, וזה בלתי אפשרי. המלחמה צריכה להפסיק להיות בבתי המשפט וצריכה לעבור לזירה הפוליטית.

עוה"ד ליאור לב, יניב מויאל ורמי עזאם
עוה”ד ליאור לב, יניב מויאל ורמי עזאם
Print Friendly, PDF & Email
  Skip to content
אנו שמים דגש רב עבור התאמת אתר אינטרנט זה לתקן הנגישות הישראלי. באתר בוצעו התאמות נגישות לפי תקן 5568 ותקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), ניתן לגלוש בו באופן נגיש יותר דרך הדפדפנים כרום ופיירפוקסהננו עושים את מירב המאמצים על מנת לבצע התאמות נגישות באתר, ייתכן ובאתר זה ימצאו רכיבים ו/או עמודים אשר אינם עומדים בתקן הנדרש, במידה ונתקלת בכשל נגישות כלשהו נודה לך אם תדווח לנו על כך דרך עמוד יצירת הקשר. אנו נמשיך לעשות כל מאמץ על מנת לאפשר גלישה נגישה ונוחה באתר זה לכולם.
סטטוס תאימות