נציב תלונות הציבור על שופטים אליעזר ריבלין: השופט ציון קאפח ביהמ”ש מחוזי ת”א ערך בירור בלתי ראוי, איתמר לוין News1
בהודעה מתוקנת שהוציא חזר בו נציב התלונות מהקביעה המרכזית נגד השופט קפאח כאילו לא דיווח אמת על התכתבות בדוא”ל שנערכה 
שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, ציון קאפח, ערך בירור בלתי ראוי עם גורם בהנהלת בתי המשפט בנוגע לתיק שנדון בפניו. כך קובע (12.1.15) נציב תלונות הציבור על שופטים, אליעזר ריבלין. ריבלין נאלץ (18.01.15) לחזור בו מקביעתו המקורית – שייחסה לשופט אי-אמירת אמת, לאחר שהתברר כי בגלל תקלה משרדית אצלו לא התקבלה בלשכתו תשובה משלימה מצד השופט.
השופט קאפח דן בשאלת שחרור מסמכים שנתפסו בידי משה הלוי (“הלמו”), לאחר שהמדינה חזרה בה מטענתה לפיה הוא העתיק אותם שלא כדין ממערכת “נט המשפט”. ריבלין מצא, כי כהכנה לדיון ביקש קאפח ללמוד פרטים על אחסון מסמכים במערכת, ופנה למנהל ההטעמה בהיכל המשפט בתל אביב, יואב ברונשטיין. הלה העביר את שאלותיו של קאפח לירדן ירדני, האחראי על המערכת בהנהלת בתי המשפט, אשר השיב עליהן בכתב.
לטענת הלוי, קאפח העיר במהלך הדיון שהוא שוחח עם ירדני – מצב בלתי ראוי, שכן התברר שירדני מסר לאחר מכן עדות במסגרת החקירה נגד הלוי. בהודעתו המקורית מיום 12.01.15 קבע ריבלין, כי קאפח הכחיש בתגובתו את קיומה של השיחה. ריבלין קבע כי קפאח לא דייק שכן לא מסר על ההתכתבות בדוא”ל שכאמור בה היה ירדני מעורב. “כתוצאה מכך, הייתי עלול לבוא לכלל מסקנות מוטעות”, ציין ריבלין.
בהודעה מתוקנת שהוציא ריבלין (18.01.15) הוא חזר בו מקביעתו זו, לאחר שנמצא כי השופט אכן דיווח אמת בתגובתו המשלימה ששוגרה בדוא”ל לריבלין. דא-עקא, התגובה לא הגיעה לידיו של ריבלין בגלל תקלה משרדית בלשכתו של ריבלין. באותה תגובה משלימה דיווח קאפח כי אכן נערכה התכתבות שבה היה מעורב ירדני, כנטען בתלונה. במכתבו הנוסף כותב הנציב, לשופט: “מתשדורת הפקס ששיגרת אלינו היום עולה, כי אכן ביקשת, באותה תשדורת, להשלים את תגובתך לתלונה. ממילא ראוי היום לקבוע, כי המענה המשלים, מטעמך, כולל את מלוא המידע שנדרש לנו. לפיכך ראה את הסיפא לסעיף 8 להחלטה בתלונה – כבטל”.
לגופם של דברים אומר ריבלין, כי קאפח ערך “בירור פרטי” שלא בידיעתם של בעלי הדין – בעוד שהיה עליו לזמן את ירדני או גורם אחר להופיע בפניו, כך שגם הצדדים יוכלו להציג לו שאלות. “מקום בו השופט עורך לעצמו בירורים מחוץ לכותלי בית המשפט גם נפגמת חובתו לפעול בשקיפות מלאה, והדבר עלול להוביל לפגיעה במראית פני הצדק”, קובע ריבלין. הוא מציין, כי קאפח לא רצה לפגוע בצדדים אלא להתכונן לדיון, אך עדיין היה עליו להקפיד על הנוהל הרגיל.
עוד אומר ריבלין, כי לא ברור לו מדוע סירב קאפח לתעד בפרוטוקול הדיון את החזרתם של חלק מהמסמכים להלוי במהלך הדיון. לעומת זאת, דחה ריבלין את טענתו של הלוי כאילו קאפח שוחח עם עו”ד חיים ויסמונסקי, שהיה האחראי על החקירה בעניינו.
