פרשת הבלוגרים היום ה- 125 למעצר: אברהם הימן מקדש עובדי ציבור ומתעלם מזכויות העצירים
2 ביולי 2017 – מתוך סטטוס פייסבוק Moti Eran Ariel-Levi
דיון מעצרים לורי שם טוב, 02.07.17. סקירה קצרה.
בתחילת הדיון הצביע עוה"ד של לורי על ארבע בעיות בתנאי המעצר של לורי:
* השב"ס מחייב אותה ללבוש מדי אסירה למרות שהיא בסטטוס של אסירה שטרם נשפטה וע"פ החוק לא ניתן לחייבה בכך.
* עישון בתאי המעצר שבבית המשפט בזמן ההמתנה לדיונים בעניינה.
* אי טיפול בבעיה רפואית שממנה סובלת לורי
* השב"ס לא מאפשר ללורי לקבל ציוד מבן זוגה.
לצפייה / הורדת פרוטוקול הדיון הקלק כאן
השופט הימן החליט שלא ליתן החלטה בעניין הטענות שהועלו ושלח את לורי להגיש עתירת אסיר למעט עניין הציוד האישי שבו הורה לשב"ס לאפשר ללורי לקבל ציוד אישי מבן זוגה.
בהמשך העלה עו"ד יונתן רבינוביץ את עניין ההיקפים האדירים של חומרי החקירה וטען כי יקח לו לכל הפחות מספר חודשים ללמוד אותם (וגם זה בספק). לפיכך טען יוני כי במקרה דנא יש לדון קודם בעניין חלופות המעצר לפני שדנים בעניין הראיות לכאורה. להוכחת טענתו הביא יוני מספר פסקי דין שנדונו בעליון (בש"פ 1736/13 שיביל נ' מדינת ישראל בפני כבוד השופט רובינשטיין וכן בש"פ 6426/09 בפני כבוד השופטת עדנה ארבל). במקרים שהובאו על ידי יוני מדובר היה בעבירות של התעללות פיזית בקטין בתיק אחד ובעבירות של אלימות,ירי בשטח בנוי אחזקת נשק ועוד בתיק השני. בשני המקרים נקבע כי המצב הרצוי הוא לדון בראיות לכאורה בד בבד עם חלופות המעצר, אך ישנם מקרים המתארכים וכיוון שמדובר בחירות של אדם נכון יהיה לדון קודם בחלופות המעצר.
טענה זו הגיון רב יש בה. ממה נפשך? אם יש אפשרות לחלופות מעצר, מדוע שהנאשם יהיה עצור זמן רב ולא ישלח לחלופת מעצר גם אם יש ראיות לכאורה? ואם אין ראיות לכאורה, ממילא היה אמור אותו נאשם להשתחרר.
השופט הימן בהסתמכו על החלטת השופט דנציגר (בבש"פ 4410/17 צבי זר נ' מדינת ישראל), דחה טיעון זה וקבע כי מדובר במקרים שונים כאשר במקרה דנא מדובר "במעשים חמורים ביותר" לשיטת הימן עבירות של אלימות פיזית / החזקת נשק וירי הנן פחותות בחומרתן מעבירות הפרסומים האסורים המיוחסות לכאורה לנאשמים.
עו"ד יוני ציין כי יהיה מוכן לדיון בראיות לכאורה רק בעוד שלושה חודשים וגם זה בספק (עניין הספק לא נרשם משום מה בפרוטוקול). הדיון נקבע אפוא ליום 10.09.17 לתזכורת בלבד.
סיכומו של עניין:
בשל היקף אין כל סיכוי כי עו"ד יהיה מוכן לדיון בעוד שלושה חודשים ואני מעריך כי גם חמישה חודשים אינם מספיקים ללימוד חומר החקירה (שעדיין לא הועבר כולו).
לפיכך, ככל הנראה לורי (וכפי הנראה גם יתר הנאשמים) ישהו במעצר בחמישה-שישה החודשים הקרובים (אני מניח שעררים בעליון בשלב זה לא ישנו הרבה).
ביום 05.01.2018 ימלאו תשעה חודשים למעצר הנאשמים מיום הגשת כתב האישום וסמכות הארכת המעצר תועבר לבית המשפט העליון שרשאי יהיה להאריכה כל פעם בשלושה חודשים (סמכות הארכת המעצר תופקע מהימן).
כמעט ודאי שאנו צפויים אפוא להגיע ליום 05.01.2018 כשהנאשמים עדיין עצורים וכפי הנראה מבלי שיחל הליך ההוכחות ומבלי שתנתן החלטה בבקשה להארכת מעצר ואולי אף מבלי שיחלו הדיונים בראיות לכאורה וזאת בשל היקף החומר.
בית המשפט העליון יצטרך להכריע ביום 05.01.2018 אם הוא משחרר את הנאשמים לחלופות מעצר, או מתמיד במעצרם למרות שהדיונים בעניינם מן הסתם לא יחלו עד אז (לדעתי מצב חסר תקדים במדינה).
להלן פרוטוקול הדיון – לורי שם טוב היום ה- 125 למעצר בפני השופט אברהם הימן 02.07.2017
