שפרה גליק שופטת ביהמ"ש לענייני משפחה ת"א איימה על אמא: "אני אעלה אותך על טיל"

נציב תלונות הציבור על שופטים קבע כי תלונה נגד השופטת שפרה גליק נמצאה מוצדקת לאחר שאיימה על אמא במהלך דיון "אני אעלה אותך על טיל".

רשת ב', הכל דיבורים עם עדי מאירי ובני טייטלבאום

האמא: הילד שלי לא ילד רגיל. הוא ילד נכה. האמירה שאמרה השופטת זה רק קצה הקרחון על כל מה שעשתה לי השופטת. מדובר בהתנהגות שנמשכה לאורך שנים, כשאני רק יושבת בדיון ומנסה לשמור על קור רוח לנוכח איך שהיא מדברת איתי. הדיונים מתנהלים בעצם כשהיא לא מדברת. היא רק צורחת, רק מכה על שולחנות, זה נראה כמו חשיפת שיניים וגלגול עיניים. אין שום אמפטיה לזה שמדובר פה בהליכים, לא כסף, לא רכוש. מדובר פה רק על לדאוג לטיפולים של ילד עם צרכים מיוחדים. באותו דיון הייתה סוגייה של מה קורה לילד עם הוא משלשל בבית הספר, מי אמור לבוא לקחת אותו ואז השופטת אמרה, אם לילד בורח שלשול ממכנסיו בבית הספר, הוא יישאר עם השלשול כל היום.

זו רק דוגמא קטנה לדברים שהשופטת אומרת.

היא צורחת על עורכת הדין שלי שהיא לא ממלאת את תפקידה כראוי. אני מיוצגת על ידי הסיוע המשפטי. היא קבלה על זה שהיא מייצגת אותי טוב מידי, כי זה רק הסיוע המשפטי, ואיך היא מגלה בכלל אמפטיה ללקוחה שלה. בעצם מה שהיא אומרת לעורכת הדין 'את רק מהסיוע המשפטי, אל תעשי את העבודה שלך יותר מידי ביסודיות'.

השופטת שללה את קצבת הנכות של הבן שלי במשך 5 חמש שנים. היא סירבה לדון בנכות שלו. מעבר לזה, הבאתי חוות דעת מרופא מומחה וביקשתי טיפולי הידרותרפיה לילד שלי והיא עד היום לא נתנה החלטה.

ביקשתי שיעור פסנתר לילד שלי. הוא ניגן מגיל 3.5 שנים. היא סירבה לתת החלטות עד היום.
בדיון כשכל הצדדים יצאו למסדרון לדון בזה, היא יצאה גם כן וחרקה שיניים ואמרה "אני מציעה לכם לקבל את העצה שלי". שום התנצלות  ומעבר לזה תבעתי את הנהלת בתי המשפט בתור המעסיקים שלה. לא יתכן שהנהלת בית המשפט תעסיק שופטים שרק מתנגחים במתדיינים שלא מחפשים תוצאות.

אליעזר ריבלין הנתל"ש בתשובה ששלח לאם על התלונה עם איומיה של השופטת גליק טען כי בנסיבות אין מקום לאמירה כזו. היא רשמה שאיחרתי לדיון וישבתי בשולחן עורכי הדין, שזה דרך אגב לא נכון. התיישבתי לרגע כי עורכת הדין ביקשה זאת, וזה היה התירוץ שלה לדבר בשפת השוק שהיא נקטה בה. היא נקטה בעוד הרבה מילים שלא יכולתי לכתוב אותם, כמו "תסתמי את הפה", שלא נרשמו על ידה בפרוטוקול וכשאני הגשתי תלונות לנציבות הם מקבלים תמיד את העמדה שלה. ארבעה דיונים שנקבעו אצלה בוטלו.

עד היום היא מנהלת את התיק שלי למרות שהיא נתבעה, ולא משנה מה קורה נגדה. יש עליה המון תלונות והיא עדיין שם. כאילו כלום, עולם כמנהגו נוהג. היא קונסת אותי על כל בקשה שאני מבקשת עבור הילד שלי היא קונסת אותי על אלפי שקלים. הגעתי למצב של פשיטת רגל. רק בגללה הגעתי למצב שאני נעזרת בסיוע משפטי. אני לא מקבלת קצבת נכות על הילד שלי ואני ממשיכה לקבל הוצאות ממנה כל הזמן. ביקשתי לפסול אותה והיא לא הסכימה לפסול את עצמה. כשביקשתי מגרוניס שיעביר ממנה את התיק הוא לא הסכים ובדיון שהגיעה בפניה היא התגאתה בזה שגרוניס סילק את הבקשה. נותנים להם גב והם יכולים לעשות ככל העולה על רוחם.

לא יכול להיות שאין שום ביקורת על מערכת השיפוט. כששופטת אומרת דברים כאלה אף אחד לא מציינת את שמה. לדוגמא, מזכירה שהיא קראה לה "פרחה וטמבלית", ולא הוסקו המסקנות. הדלתיים הסגורות נועדו בשבילנו, לא בשביל להסתיר התנהגויות של שופטים שמנצלים את החסינות שלהם וגם את הדלתיים הסגורות, ואחר כך כשמגישים עליהם תלונות ומבקשים לפסול אותם הם משתמשים עדיין בחסינות שלהם.

עדי מאירי, אותם שופטים בודדים אלו הם פוגעים באמון הציבור.

הרגולטור נציבות תלונות על השופטים לא מבצע את תפקידו. מתוך 794 תלונות שהגישו אנשים, רק 55 נמצאו מוצדקות. נראה לי הפער מוגזם.

אילן גילאון, אני נזעם ואצור קשר עם האמא. אלמד את הפרטים. המקרה הזה נוגע ללבי. התעללות שיטתית באמא לילד עם צרכים מיוחדים לאורך המון זמן. זה פוגע באמון הציבור במערכת המשפט.