מקסים דרקץ עובד סוציאלי עבד בשב"ס דיווח למבקר המדינה על שחיתות והפרה חמורה של זכויות עצירים בבית מעצר ניצן ברמלה – בתגובה פוטר מעבודתו
עו"ס מקסים דרקץ, סוהר העובד בשירות בתי סוהר משנת 2005 עד שנת 2015, פנה למבקר המדינה ודיווח על חשד לביצוע עבירות פליליות, הפרה חמורה של זכויות בסיסיות של עצורים ומעשי מינהל לא תקין בבית מעצר ניצן ברמלה. בעקבות דיווחים אלו, הוא סבל מהתנכלויות האנשים עליהם דיווח במבקר המדינה, כשאותם אנשים ניסו להציגו כמעורער בנפשו, מנעו ממנו את הגישה למערכות מידע של השב"ס, והדיחו אותו מתפקידו כעובד סוציאלי כשבסופו של דבר הוא פוטר מעבודתו ביום 24/3/15. לדבריו, לא שולמו לו פיצויים המגיעים לו. בתביעה שהגיש לביהמ"ש העליון בירושלים קבעה המזכירה הראשית עידית מלול, כי עליו ועל העמותות שביקשו להצטרף כ"ידידי בית המשפט" להפקיד כל אחד מהם 20 אלף ש"ח ערבון, למרות שהדבר לא התבקש על ידי המדינה הנתבעת. השתת ערובה בסכום אסטרונומי, נועדה למנוע מאזרחים את הגישה לערכאות ואת פתיחת השערים של בתי המשפט בפניהם, עובדה שתבטיח כי רק עשירים יוכלו להגיש עתירות לעליון.
הפוסט שפורסם על ידי מקסים:
שלום לכולם.
שמי מקסים דרקץ, בן 35, נשוי לרופאה, לנו ילד בן שנתיים.
משנת 2005 אני עובד בשירות בתי הסוהר, תחילה כסוהר ומ-2010 – לאחר שסיימתי תואר ראשון בעבודה סוציאלית באונ. ת"א – כעובד סוציאלי לאסירים.
בחוו"ד האחרונות שניתנו לי כעו"ס בשב"ס רשום, בין היתר: "..מצליח להפגין מיומנויות סדר וארגון גבוהות, יכולת טובה לאבחון, אחריות רבה המתבטאת גם בדאגה לזכויותיהם וצרכיהם של העצורים אף מעבר לתחומי אחריותו המקצועיים, ראייה מערכתית ואכפתיות רבה"
ביולי 2014 פניתי למשרד מבקר המדינה עם תלונה על חשד לטיוח עבירות פליליות, שחיתות, הפרה חמורה של זכויות בסיסיות של עצורים ומעשי מנהל לא תקין שמתקיימים בבית מעצר "ניצן" שברמלה. מאותו רגע – סומנתי על ידי שב"ס כאויב העם והחל להתנהל כלפיי מסע התנכלות אשר בא לידי ביטוי ברדיפה שיטתית ומאורגנת, שכללה האשמות שווא בעבירות על כללי בטחון מידע, ניסיונות לצייר אותי כאדם המעורער בנפשו, הדחה מתפקיד המקצועי כעובד סוציאלי, מניעת נגישות למערכות מידע של שב"ס, ניתוק מרשתות חברתיות ועוד. כל אלו על ידי אותם אנשים שנגדם הוגשה התלונה במשרד מבקר המדינה ומפקדיהם.
מסע התנכלות זה הסתיים במכתב פיטורין, שנמסר לי ב-24.03.15 ונומק באמצעות הקביעה כי ישנה "אי התאמה מוחלטת למערכת" וכי תלויות כנגדי "הפרות חמורות של החובות כסוהר". מסקנה: על סוהר חל איסור לפנות לגורמי ביקורת ולשתף אותם במעשי זוועה המתקיימים ביומיום בין כותלי שב"ס.
מיותר לציין, כי למרות שחלפו קרוב ל-3 חודשים ממועד הפיטורין – טרם שילמה לי מדינת ישראל, באמצעות שירות בתי הסוהר, את הפיצויים המגיעים לי מתוקף חוק.
כנגד החלטה זו על פיטורין הגשתי תביעה לבית הדין. לתביעה זו ביקשו להצטרף, כידידות בית משפט, התנועה למען איכות השלטון בישראל ו"עמותת עוגן – למען טוהר המידות ולמאבק בשחיתות”.
בימים אלו הגיע התיק לבית המשפט העליון בירושלים. ב-04.06.15, יום לאחר הגעתו של התיק לבית המשפט העליון, קבעה המזכירה הראשית של בית המשפט כי גם אני וגם העמותות יפקידו לבית המשפט ערבונות כספיים – כל אחד בסכום העומד על 20,000 ש"ח.
האם ייתכן כי במדינת ישראל, בשנת 2015, אדם אשר התריע על שחיתות במקום עבודתו ישלם מחיר כבד כל כך – הכולל התנכלות, רדיפה אישית, פיטורין, הלנת פיצויים ונטרול כל דרך למיצוי הדין והצדק בין כתלי בית המשפט? האם ייתכן שאדם הבא לממש את זכויותיו בבית המשפט העליון, יידרש לגייס סכום עתק על מנת להתחיל בקרב משפטי מול כל באי כוחה של המדינה – הדמוקרטיה היהודית היחידה במזרח התיכון?
https://www.facebook.com/maxim.derkach.5?fref=nf
קישורים:
