נוהל הגשת תלונות לאו"ם על הפרות זכויות האדם בישראל

באו"ם יש 2 מסלולי תלונות: חשאית ופומבית. התלונה החשאית נקראת הליך לפי 1503 והיא מטופלת בצינורות דיפלומטיים, ותוצאותיה לא מפורסמות. מי שמצפה לקבל מכתב שזכויותיו הופרו עלול להתאכזב. המסלול מתאים להפעיל לחץ על המדינה במישור הקולקטיבי. אם מצטברות מספיק תלונות בעלות אופי דומה, האו"ם יכול לשלוח שליח חוקר, או להעביר את התלונות למסלול הפומבי.

כאשר מתקבלת תלונה, היא מועברת למוסדות המדינה, ועליה להשיב תוך 12 שבועות, בלי עותק למתלונן. אחת לשנה באוגוסט, צוות האו"ם באוגוסט בודק את איכות התלונות, ותשובות המדינה, והדרך בה מתכוון האו"ם לטפל ב"מצב" המתואר. אחת לשנה בחודש מרץ, צוות עבודה מיוחד בודק אם יש מכנה משותף לכל התלונות המצריך פעולה מיוחדת. בקיצור, תלונות אלה מתאימות למי שלא מצפה לפיתרונות מיידים, ומי שמניעיו הם מצפוניים, כדי למנוע מאחרים מלהיתקל באותו סוג של התעללות שלטונית.

שימו לב שעליכם לפרט ספציפית איזה סעיף בהצהרת האו"ם בדבר זכויות האדם הופרו, ולגבות את התלונה בראיות מוצקות. המסלול מתאים במיוחד למי שנפגע כתוצאה ממעצרים ללא ראיות, מעצרים שרירותיים, אנשים שהמדינה העלימה אותם, אנשים שחוסלו ע"י המדינה, ובמיוחד מעצרים ללא כתב אישום או משפט, והפרה של הזכות לצאת מהארץ (צווי עיכוב יציאה).

את התלונות יש לשלוח לכתובת הבאה:

Commission/Sub-Commission Team (1503 Procedure)
Support Services Branch
Office of the High Commissioner for Human Rights
United Nations Office at Geneva
1211 Geneva 10
Switzerland
Fax: + 41 22 9179011
E-mail: CP(at)ohchr.org

הזכויות על פי ההצהרה:

(1) להיות חופשי ושווה בערכו ובזכויותיו;

(2) זכות לחיים, לביטחון וחרות;

(3) זכות לחינוך;

(4) איסור עבדות;

(5) איסור עינויים;

(6) כל אדם זכאי להיות אישיות בפני החוק;

(7) איסור מאסר או הגליה באופן שרירותי;

(8) אדם מוחזק כזכאי עד שלא הוכחה אשמתו בבית משפט;

(9) הזכות לפרטיות

(10) הזכות לחופש התנועה;

(11) הזכות לבקש ולקבל מקלט פוליטי;

(12) הזכות לאזרחות;

(13) הזכות להינשא, ולהקים משפחה;

(14) הזכות לרכוש פרטי;

(15) הזכות לחרות המחשבה המצפון והדת;

(16) הזכות לחופש הביטוי;

(17) הזכות לחופש ההתאגדות;

(18) הזכות לבחור ולהיבחר;

(19) הזכות לביטחון סוציאלי;

(20) הזכות לעבוד, ולבחור את סוג העבודה;

(21) הזכות למנוחה ופנאי.

הזכויות לפי אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד:

(1) לכל ילד זכות טבעית לחיים;

(2) לכל ילד זכות להיקרא בשם;

(3) ילד לא יופרד מהוריו בניגוד לרצונם;

(4) הזכות להביע את דעותיו בחופשיות בכל העניינים הנוגעים לו;

(5) הזכות לחפש, לקבל ולמסור מידע ורעיונות מכל סוג שהוא;

(6) הזכות לחופש מחשבה מצפון ודת;

(7) הזכות לחופש ההתאגדות ולחופש ההתקהלות השקטה;

(8) שום ילד לא יהא נתון להתערבות שרירותית או בלתי חוקית בפרטיותו, משפחתו, ביתו ותכתובתו, ואף לא פגיעה שלא כחוק בכבודו ובשמו הטוב;

(9) לכל ילד תהייה גישה למקורות מידע כגון אמצעי התקשורת ההמוניים;

(10) להורים או לאפוטרופסים החוקיים של הילד אחריות ראשונה במעלה לגידולו;

(11) הזכות להגנה מפני כל סוגי האלימות – הגופניים והנפשיים;

(12) ילד ללא משפחה זכאי להגנה וסיוע מיוחדים מצד המדינה;

(13) ילד שהינו נכה זכאי להינות מחיים מלאים;

(14) זכותו של כל ילד לקבל שרותי בריאות;

(15) זכותו של כל ילד להנות מרמת חיים המתאימה לו;

(16) הזכות לקבל חינוך בבית ספר;

(17) הזכות לפנאי, ולניצול הפנאי למשחק וכל פעילות אחרת;

(18) הזכות להגנה מפני ניצול כלכלי: יקבע גיל מינימלי להתקבלות לעבודה, ויאסר להעסיק ילד בסוגי עבודה העלולים להזיק לו;

(19) הזכות להגנה מפני חשיפה לסמים;

(20) הזכות להגנה מפני ניצול מיני;

(21) הזכות להגנה מפני חטיפה, מכירה וסחר בילדים;

(22) הזכות להגנה מפני עינויים ועונשים אכזריים ובכללם מאסר עולם;

(23) ילדים מתחת לגיל 15 לא ישתתפו באופן פעיל במלחמה;

(24) המערכת המשפטית תתייחס ברגישות יתרה לילדים, והמדינות יקימו מערכות משפט נפרדות לילדים, יקבע גיל מינימום שמתחתיו ילדים לא יועמדו כלל לדין.