חיותה כוחן עומר – שופטת כמבוקש

ביום 27/02/2017 תפסה המשטרה מחשבים וחומרי מחשב אחרים של חשודים, בהם ציוד של חשודים שנעצרו באותו היום, בהם לורי שם טוב, מוטי לייבל וצבי זר. נתפס גם ציוד המחשבים של משה הלוי ששוחרר באותו הערב, נתפס.

ביום 05/03/2017 פנתה המשטרה (מפלג הונאה תל אביב) בבקשה לבית המשפט השלום לקבלת צו להמשך תפיסת המחשבים וחומרי המחשב. הבקשה הוגשה לפי סעיף 35 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש), קרי – בקשה להמשיך ולהחזיק בתפוסים לאחר שחלפו 6 חודשים מעת תפיסתם, למרות שחלף פחות משבוע מיום התפיסה. המשטרה ביקשה להחזיק בחפצים עד לתום ההליכים המשפטיים, למרות שלא הוגש אז כתב אישום כנגד אף חשוד, ובפרט לא הוגש כתב אישום עד זמן זה כנגד המתלונן, משה הלוי.

השופטת חיותה כוחן עומר נתנה החלטה לקונית “כמבוקש”. עוד כתבה בכותרת ההחלטה כי לא מדובר כלל בפריטים יקרי ערך…

עותק ממהחלטה “כמבוקש”
http://halemo.net/upload/20170306_000800_1234.pdf

משה הלוי הגיש תלונה כנגד השופטת חיותה כוחן, בגין ההחלטה הלקונית ואי הזמנתו לדיון לפני מתן החלטה סופית כלשהי בתפוסים (תלונה 259/17). בעבר התלונן הלוי בעניין דומה והנציבה דאז טובה שטרסברג כהן, מצאה את התלונה מוצדקת (תלונה 120/08).

נציב תלונות הציבור על שופטים אליעזר ריבלין מצא כי תלונה שהגיש משה הלוי כנגד השופטת חיותה כוחן, היא מוצדקת, וכתב בהחלטה מפורטת על הבעייתיות במתן החלטות במעמד צד אחד לעניין חפצים תפוסים. השופט ריבלין קבע כי מדובר בבעיה אתית וכי נפגעה זכות הקניין של בעלי החפצים שלא הוזמנו להשמיע את דברם לפני הארכת זמן התפיסה.

יחד עם זאת, מאחר וחלק מהתפוסים הוחזרו בהמשך למשה הלוי, לפי בקשה אחרת לבית המשפט (במספר תיק אחר) לא מצא הנציב ריבלין לקבוע כי שאר פריטי התלונה מוצדקים מאחר והתלונה מוצתה, ולמרות קביעותיו כי יש ממש בתלונה והפרקטיקה שנהגה בה השופטת כוחן, היתה לא תקינה.

הנציב ריבלין דחה את הסבריה של השופטת כוחן עומר, גם לטענות כי קיימים תקדימים משפטיים למתן החלטות על חפצים תפוסים במעמד צד אחד ללא זימון בעל החפץ ושמיעת טענותיו.

תיק תלונה 259/17
משה הלוי נגד השופטת חיותה כוחן עומר.
http://www.justice.gov.il/…/NezivutShof…/MainDocs/259.17.pdf