הצעת חוק הורים וילדיהם / ניב עמית
הצעת חוק הורים וילדיהם
גברים רבים מתפתים להאמין שהפתרון להפליה בבתי המשפט למשפחה נעוץ בשינוי חוק הכשרות המשפטית והחלפתו בחוק חדש – הורים וילדיהם.
האמת היא שאין צורך בחוק חדש, ומספיק למחוק את העדפת הנשים שבחזקת הגיל הרך (סע’ 25), ואת הזמנת תסקירים מפקידות סעד או הסמכתן “להכריע” (סע’ 19). כל שאר הקשקושים בהצעת החוק החדשה הם גיבובי מילים חסרות משמעות כגון “טובת הילד”, שהיום ברור שטובת הילד היא בדיוק מה שמתחשק לפקידת סעד להחליט שהוא טובת הילד.
חוץ מזה, רוב הבעיות בבתי המשפט למשפחה הן בסדרי דין. למשל הדרישה לפתוח תיק חדש על כל סעד מיותרת, ויוצרת בידול והפרדה בין המשמורת והמזונות והרכוש. בין כה וכה השופטים שומעים את כל התביעות באותם דיונים. מספיק לפתוח תיק גירושין אחד ובו לפרט את כל הסעדים, כך ששינויים במשמורת יגררו שינויים במזונות באופן מיידי.
יש לבטל את האגרות לאלתר, או להוריד אותן לרמה של בית דין לעבודה. יש לבטל את הערבונות על ערעורים. אין לחסום הורים לבקש עיון מחדש בערכאת ערעור, רק בגלל שאין להם כסף לעירבון. הזמן שמתבזבז על אגרות וערבונות הוא אדיר ואיננו מצדיק את המנגנון לאכיפת האגרות והערבונות.
יש לאפשר שמיעת עדים וראיות בהחלטות זמניות. כיום הזמני הופך לקבוע וזאת מבלי שנשמעו עדים או ראיות. יש לאפשר לכל צד להביא את כלח העדים שהוא זקוק להם. יש לבטל את החובה למנות מומחה ע”י בית המשפט. כך נעשקים הורים ע”י מומחה שסוחט אותם. אדרבא, השיטה האזרחית בה כל צד מביא את מומחיו היא העדיפה. ברוב המקרים בכלל לא צריך מומחים.
יש לשחרר לחלוטין את פקידות הסעד לסדרי דין. אם לקטין נשקפת סכנה, יש בשביל זה פקידות סעד לחוק הנוער. בגירושין אין צורך בשום פקידת סעד, ושום תסקיר. אדרבא, כל הורה יספר לבית המשפט את אותם סיפורים שהוא מספר לפקידת הסעד.
מכאן לחוק הורים וילדיהם עצמו:
זכות ולא רק אחריות: בחוק יש רק אחריות של הורים, ואין זכויות לאבות לקשר עם ילדיהם. זוהי פארסה אחת גדולה שמי שהביא ילדים לעולם נושא רק באחריות ואין לו אף זכות. באירופה ושאר העולם הזכות לקשר עם הילדים נובעת מסעיף 8 לאמנה האירופית לזכויות האדם בדבר הזכות לחיי משפחה של ההורים. אם לאירופים יש זכות לחיי משפחה, לרבות זכות לקשר משמעותי עם הילדים, גם לישראלים מגיע.
להלן הטקסט של סע’ 8 בגרסה עברית: “זכות לחיי משפחה”, “לכל אדם יש זכות לחיי משפחה, לרבות זכות לקשר עם ילדיו. לא תהיה התערבות של רשות ציבורית במימוש זכות הורה לחיי משפחה, גם לאחר פרידה או קרע ביחסים בין ההורים, למעט התערבות בהתאם לחוק שהיא הכרחית בחברה דמוקרטית, למען אינטרסים של ביטחון לאומי, בטיחות הציבור או רווחתה הכלכלית של המדינה, למניעת הפרת הסדר הציבורי או פשיעה, להגנה על הבריאות או המוסר, או להגנה על זכויות וחירויות של אחרים”.
איסור הטלת ההכרעה על אחר. יש למחוק את הסעיף המאפשר הטלת ההכרעה על אדם אחר, כלומר על פקידת סעד. תפקידם של השופטים הוא לשפוט ולהכריע ולא להטיל המלאכה על פקידות סעד. פקידות הסעד אינן יותר “מומחיות” מהשופטים עצמם וכל תפקידן הוא לשרת את טובת האישה. הוצאת פקידות הסעד מליבת הסכסוך תהווה חיסכון אדיר למשק כאשר עבודת פקידות הסעד תתייתר לחלוטין. בדו”ח שניט נכתב כי לפני שמערבים גורם חיצוני כגון פקידת סעד, יש לקיים שימוע עם הוכחות מדוע לערב פקידת סעד.
ראו סע’ 9(ב) לתזכיר החוק: ” בית המשפט יכריע בחילוקי הדעות בעצמו או באמצעות מי שימצא לנכון, ובלבד שבית המשפט אישר כי הכרעתו של מי שמונה על ידו להכריע הינה לטובת הילד”. אנו מציעים שיודגש כי ההכרעה צריכה להיות ע”י בית המשפט עצמו על בסיס חקירה נגדית של עדים וראיות, ורק במקרים נדירים, ורק בהסכמה על זהות הגורם החיצוני (פקידת סעד, בורר, פסיכולוג) יוסמך גורם חיצוני.
לפיכך מוצע הנוסח הבא:
“בית המשפט יכריע בחילוקי הדעות בעצמו, ורק אם לאחר שמיעת ראיות קבילות בשימוע יגיע בית המשפט למסקנה שאיננו יכול להכריע בעצמו, יברר בית המשפט האם יש סיבה מוצדקת וראיות מספקות להטיל את ההכרעה על גורם שלישי, וזהותו של גורם זה תיקבע בהסכמה, ובלבד שלא יגרמו להורים הוצאות נוספות, עיכובים, עינוי דין, משוא פנים, שרירותיות או הפלייה. בכל החלטותיו והכרעותיו יצא בית המשפט מנקודת הנחה שההורים הינם שווי יכולות לצורך גידול וטיפוח ילדיהם ולא יפלה בינם על רקע כלשהו לרבות גזע, צבע, מין, נטייה מינית, שפה, דת, השקפה פוליטית או אחרת, מוצא לאומי או אתני, רקע כלכלי או חברתי, ומוגבלות“.
ההורה הידידותי מול המטפלת העיקרית – יש לבטל את קריטריון “אופן הטיפול בילדים לפני הפרידה”, ולהדגיש את קריטריון “ההורה הידידותי לאחר”. אופן הטיפול לפני הפרידה מנציח סטריאוטיפים של נשים עקרות בית, וגברים שהם כספומטים. גם אם לפני הפרידה הייתה חלוקת תפקידים מסורתית (נשית .vs גברית), הרי לאחר הפרידה על האם ללמוד מלאכות גבריות בבית, ועל האבא ללמוד מלאכות נשיות בביתו החדש. לעומת זאת קריטריון ההורה הידידותי מגלם בתוכו מניעת תלונות שווא במשטרה, שהרי מי שמשתמשת בתלונות שווא במשטרה עושה זאת על מנת לנתק את האבא מילדיו, והגיע הזמן שאותן נשים יאבדו את המשמורת הפיסית, אם אינן מוכנות להפנים שתלונות שווא גורמות נזק אדיר לילדים ולבעל לשעבר.
יציבות בחיי הילד – יש להבהיר שיציבות בחיי הילד פירושה המשך קשר משמעותי ומקסימאלי עם שני ההורים כפי שהיה לפני הפירוד. כך פסק בית המשפט העליון בספרד למשל. כך גם נהוג בבלגיה, ובכל העולם המודרני.
תביעות בנזיקין – החשש הגדול של ארגוני הנשים מפני ביטול חזקת הגיל הרך היה ריבוי דיונים. הצעת החוק פותחת פתח למסלול חדש להצפת בתי המשפט בתביעות מיותרות בנזיקין. הניסיון מלמד שתביעות הנזיקין הפכו לחוכא ואיטלולא. 180,000 ₪ לאישה שנגעלת מריחו של בעלה (הש’ אספרנצה אלון), 20,000 ₪ על כל סטירת לחי (הש’ אספרנצה אלון), 35,000 ₪ על הבעת צער וסבל באינטרנט (הש’ מירה דהן), 85,000 ₪ לאישה בגין פגיעה בחירות האישה שלא להתגרש (הש’ גאולה לוין).
היות ואין בבתי המשפט למשפחה דיני ראיות, נפתח כאן מדרון חלקלק לעשרות אלפי תביעות נזיקין הזויות שאין להן אח ורע בשום מדינה אחרת בעולם, ושכל מטרתן היא העברת נכסי הגברים אל בעלותן של נשים באצטלה של “דיני נזיקין”.
יישום דו”ח סלונים נבו – תזכיר חוק הורים וילדיהם אינו פותר את אחת הבעיות החמורות ביותר בדיני משפחה, התערבות טיפולית של פקידות סעד. אין הליכי משמורת והסדרי ראייה ללא הזמנת תסקיר, למרות שאין צורך בכלל בתסקיר (בית המשפט יכול לאסוף נתונים באמצעות הרצאת פרטים).
אותן פקידות סעד משרתות את הנשים וממלאות את משאלותיהן. הכשרתן מגדרית, ותפקידן כמעט תמיד לאסוף לשון הרע נגד האבא. בנוסף, פקידות הסעד חורגות מסמכויותיהן, כי למרות שמוזמנת מהן חקירה בלבד, הן מיוזמתן מבצעות התערבות טיפולית, גישור (אילוץ הסכמות), וטיפולים תרפיים בעל כורחו של האבא. יש לתקן במקביל את החוק הרלבנטי שיחזיר את פקידות הסעד למימדים הטבעיים. יש להטיל מגבלות על פקידות סעד ולהבהיר שכתיבת תסקיר אין פירושה הסמכה להתערבות טיפולית, אלא לחקירה ודיווח בלבד. כנ”ל לגבי תיווך בין הורים להוצאה לפועל של הסדרי ראייה (מה שהיה סע’ 19+68 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות.
להלן הנוסח המוצע:
“עו”ס לכתיבת תסקיר” – “עובד סוציאלי שנתמנה לצורך הכנת תסקיר בדיני אישות, לאחר שהוגשה בקשה מנומקת ומגובה בראיות מדוע יש צורך לעירוב שירותי הרווחה, ולאחר שימוע בבית המשפט לרבות שמיעת עדים וראיות, ולאחר שהשתכנע בית המשפט כי ישנן סיבות חריגות למינוי עובד סוציאלי פרטי או בהעדר מימון, מטעם שירותי הרווחה, יפעל כדלקמן:
(א) מייד לכשיתמנה העובד הסוציאלי, ידאג למפגש בין כל הורה והקטין, לא יאוחר מ 7 ימים.
(ב) התסקיר יושלם ויימסר להורים או באי כוחם תוך 20 יום, ולפחות 7 ימים לפני מועד הדיון או השימוע הנוסף בבית המשפט.
(ג) העובד הסוציאלי יתייצב לכל דיון שייקבע וייחקר עפ”י פקודת הראיות.
(ד) העובד הסוציאלי יפעל במיומנות ובאתיקה המקצועית הראויה, ובאחריות שווה כלפי שני ההורים, ובהתאם לתקנון העבודה הסוציאלית.
(ה) לא יוגש תסקיר שלא על פי הנוסח המאושר בתקנון העבודה הסוציאלית, או שהכנתו לא בוצעה בהתאם לתקנון העבודה הסוציאלית, והתסקיר ילווה בתעודת עובד ציבור או תצהיר, קורות חיים והספרות המקצועית הרלבנטית.
(ו) העובד הסוציאלי יגביל עצמו לתפקידי חקירה ודיווח בלבד.
(ז) העובד הסוציאלי לא יטפל בהורים ולא ייעץ להורה בנפרד מההורה האחר, לא יתווה להורה דרך פעולה.
(ח) העובד הסוציאלי לא ישמש בתפקידו, אם יש לו היכרות קודמת או דעה מוקדמת, עם אחד מההורים, בני משפחתו או הקטין.
(ט) העובד הסוציאלי לא יכפה טיפולים על ההורים או הקטין.
(י) העובד הסוציאלי לא יכריע או ימליץ, אלא יעביר את הנתונים שאסף לבית המשפט כמו שהם, ולאחר שנתן לכל הורה להגיב על ראיות ההורה האחר.
(יא) העובד הסוציאלי יתמקד באיכות הקשר בין כל הורה והקטין, והתנאים המיטביים שכל הורה מאפשר לקטין.
(יב) כל הקשור לאיכות הקשר בין ההורים לבין עצמם, יפריד העובד הסוציאלי בין התנאים ששררו לפני הפרידה, והתנאים אחרי הפרידה, מבלי לעסוק בשורשי הסכסוך בין ההורים.
(יג) העובד הסוציאלי ישמר ויזהר מפני שימוש בלשון הרע האשמות בלתי מבוססות, תלונות שווא במשטרה שלא נפתח בגינן תיק פלילי תוך חודשיים, ויזהיר את הנחקרים כי עליהם להשיב לשאלות כפי שהיו משיבים בבית המשפט תחת שבועה. (יד) העובד הסוציאלי יפנה בתסקירו למחקרים או המאמרים המקצועיים עליהם מבוססת טובת הילד” (טו) כל הורה זכאי למלוא המידע שנאסף עליו עי העו”ס לכתיבת תסקיר”.
“עובד סוציאלי לתיווך בין הורים” – “עובד סוציאלי שנתמנה לצורך תיווך הורי או פיקוח על מימוש קשר בין הורים והקטינים, יפעל כדלקמן:
(א) עובד סוציאלי שהכין תסקיר לא ישמש כעו”ס לתיווך בין הורים.
(ב) העובד הסוציאלי לא ישמש בתפקיד זה יותר משלושה חודשים, ובהסכמת ההורים לא יותר משישה חודשים.
(ג) לאחר שנסתיימה הכנת התסקיר, העובד הסוציאלי לא ישמש כחוקר או מטפל אלא כמתווך בין הורים בלבד לצורך מימוש קשר.
(ד) מיד לכשיתמנה העובד הסוציאלי לתיווך, ידאג למפגש בין כל הורה והקטין תוך 7 ימים.
(ה) מייד לכשיתמנה העובד הסוציאלי ימסור בידי ההורים פירוט מדויק של תוכנית הקשר בין ההורים והקטין כפי שבית המשפט הטיל עליו לתווך, לרבות הסנקציות שיופעלו במקרי הפרה.
(ו) העובד הסוציאלי יתווך ויכריע בסכסוך לעניין קשר בין ההורים שאופיו זמני, והשפעתו לא יותר מתקופה של שבועיים, וזאת כאשר ההורים יכולים לשמוע ולהגיב אחד לדברי השני בו זמנית, ולוודא ששניהם מבינים את מהות ההחלטה וכיצד עליהם לנהוג. ההחלטה תירשם ועותק ישלח להורים”.
(ז) כל התכתבות בין הורה לעו”ס לתיווך תועבר בוו זמנית להורה האחר ולא יתקיימו התכתבויות במעמד צד אחד.
(ח) כל הורה זכאי לזכות תגובה מידית על כל תלונה או דרישה.
(ט) כל הורה זכאי למלוא המידע שנאסף עליו ע”י העו”ס לתיווך.
