ספיר כלפון עיתונאית בשירות מנגנוני השמדת האזרחים: פרופוגנדה שקרית כאילו סנגורים מהלכים אימים על פרקליטי המדינה
קצת לפני ראש השנה 2015 יצאה ה”עיתונאית”, ספיר כלפון, אם בכלל אפשר לקרוא לדבר הזה “עיתונאית” בהכרזה בומבסטית שהסנגורים הפליליים מהלכים אימים על הפרקליטים של הפרקליטות. מאוד הסתקרנו לקרוא מה היא כותבת, והתפלצנו. במשך 60 ומשהו שנים של מדינת ישראל הצליחה הנ”ל לאסוף 3 דוגמאות שבהם שופטים כתבו על סנגורים שהם התחצפו פה ושם.
למעשה זו לא הייתה התחצפות, אלא הבעת תסכול בגלל הפשעים של פרקליטי המדינה. אבל מנגד, המציאות היא שהפרקליטים בכל יום, בכל שעה, בכל עיר ובכל בית משפט משקרים, מרמים, ממציאים סיפורים, עושים תחבולות, מזייפים חקירות, מעלימים ראיות, לא נותנים לסנגורים את חומרי החקירה, לא מאפשרים לסנגורים גישה לעדים עם גרסאות מזכות, ועושים כל מה שהם יכולים כדי לנטרל את הסניגורים מהיכולת לפעול לזיכוי הלקוחות. מול מאזן אימה שכזה, החליטה כתבת הזבל ספיר כלפון להפוך את היוצרות ולהציג דווקא את הסניגורים כאילו הם שמפריעים לפרקליטים להרשיע.
לא רק שזו חוצפה, עיוות המציאות, הסתה נגד הסניגורים בדעת הקהל, אלא שברור שמישהו בעל קשרים בפרקליטות הדליף לה את הכתבה המטופשת הזאת, כדי שהיא תחתום עליה. התוצאה היא שהכתבת הזו הפכה עצמה לתדמיתנית בשכר של פרקליטות המדינה, והיא עוד מקבלת על זה שכר מגלובס. אילו היינו סניגורים עם מינוי לעיתון גלובס, היינו מייד מבטלים את המנוי מתוך תחושת גועל.
דווקא הסיפור היחיד שעליו ניסתה ספיר כלפון לחגוג, ההשעיה של עו”ד משה שרמן ל- 4 חודשים בכלל לא מייצגת תופעה, אלא להיפך, היא מייצגת את העובדה שהסניגורים חשים מתוסכלים לאור העובדה שהפרקליטים יחד עם השופטים עושים הכל כדי לגרום להם לעמוד אימפוטנטים מול הלקוחות, בלי יכולת לעשות משהו נגד העוולות המצטברות.
פרקליטים למשל לא מוסרים חומרים, וכופים על הסנגורים עבודה להוציא את החומר לאור, וגם אז מסתירים את החומר מהסניגורים. השופטים עוד תומכים בפרקליטים ונוזפים בסניגורים, למה הם בכלל מבקשים לקבל ראיות? מוזמנים עדים ע”י התביעה ויום לפני כן התביעה מעבירה חומרים שנוגעים לאותו עד. הסניגור לא יכול להתכונן ולא יכול להכין חקירות נגדיות. במקום לנזוף בפרקליטים, השופטים נוזפים בסניגורים. עולם הפוך ומטורלל.
ספיר כלפון כותבת שהסניגורים מתבטאים ב”פנינים כעורות“, אבל האם אי פעם קראה הכתבת כתב אישום אחד שנוסח ע”י הפרקליטות כמה פנינים כעורות יש בו? הרי ברגע שמוגש כתב אישום, מייד הפרקליטים הופכים למספרי סיפורים פואטיים שעוטפים את הסיפורים בתיאורים מבחילים ומחרידים שבכלל לא מצויים בחומר הראיות, והכל מפרי דמיונם החולה. מספיק למשל שגבר ישב עם אישה במטבח ובטעות הפיל את המלחייה על הברך של האישה. האישה רוצה להתגרש. הפרקליטים מייד מתחילים להשחיז את הפנינים הכעורות: “הנאשם מתוך זדון רשע רצון להזיק ולגרום לאישה חבלות גוף חמורות, נטל כלי מטבח מסוכן וכבד ביותר, ובהניפו את ידו לעבר האישה במבט מזרה אימה וטרור, הטיל בכוח את הכלי על גופה, ירכיה, מרפקה ופניה של האישה, מתוך רצון לגרון לה למות מפצעיה, תוך שהוא באובססיביות לעג לה, ביזה אותה, צחק עליה, וגם הפליץ לעברה”.
כך נראים כתבי אישום של פרקליטים ישראליים טיפוסיים. כאשר הסניגור בא ושואל את הפרקליט היכן הראייה לפלוץ? היכן הראייה לאובססיה? היכן הראיה ללעג ולביזוי? אז הופך הסניגור לקרצייה שיש לטפל בה, כי הוא מצטייר כמי שאינו מוכן למכור את הלקוחות שלו, הוא נרשם בספר השחור של הפרקליטות, ואז מחפשים אותו ודואגים להשחיר אותו.
המציאות הזאת מעניינת את ה”כתבת” ספיר כלפון כקליפת השום. היא זכתה לעמוד שלם בגלובס, באדיבות כתבה שהוכנה לה ע”י יחצני הפרקליטות, ויכול מאוד להיות שהיא גם תהיה מועמדת לפרס עיתונאית השנה, כי כך עובדת התקשורת המושחתת בישראל. מי שמקבל פרסי עיתונאות הוא בדר”כ פודל של בעלי ההון והרשויות הנוגשות באזרחים.
ראו למשל מה אמר הסנגור עו”ד אלי מויאל, בדיון לפני מספר חודשים: “זה לא בסדר מה שקורה פה אדוני (פונה לשופט). אדוני, אני עכשיו הולך, הנה. מתנהל פה משפט חד-צדדי. היא (עו”ד שמש) עושה מה שהיא רוצה… בית-המשפט חוטא, והוא צריך לשלם את המחיר על זה. אני לא מוכן לזה… זה מרתיח אותי… זה מטריף לי את השכל הדבר הזה”. הסניגור מתקומם שבית המשפט מכור לטובת הפרקליטות, ובמקום לבדוק למה הסניגור מתקומם, הנוכלת ספיר כלפון עוד תוקפת אותו כמו קרוקודילית המריחה דם של חיית מחמד.
מהלכים אימים על התובעים – ספיר כלפון 6.9.2015
משרד המשפטים יגיש תלונות נגד סנגורים שפוגעים בתובעים מטעם המדינה
בשבוע שעבר, הוציא משרד המשפטים הודעה חריגה שלפיה הצעדים נגד עורכי-דין אשר יתבטאו בצורה בוטה ואלימה כלפי ציבור הפרקליטים, יוחמרו. בהודעה נמסר כי ההחלטה התקבלה ע”י ועדה מיוחדת שהתכנסה לדון בנושא על רקע אמירות לא ראויות ופוגעניות שהוטחו לאחרונה בעורכי-דין מטעם משרד המשפטים, במהלך דיונים בבתי-המשפט.
מעניין כי בתזמון קצת מפתיע, כמה שעות קודם לכן, נמסרה הודעה על הכרעת-דין המרשיעה כנופיה של שמונה חברי ארגון פשע מאילת. סעיפי העבירות הצביעו על מקרים שונים של סחיטה באיומים בעיר, אך בין שלל הסעיפים המפולפלים בהכרעת-הדין, היה דבר מה נוסף בשולי הדברים – ביקורת זועמת של בית-המשפט על ההתנהלות הסוררת של הסנגורים שייצגו בתיק. נראה כי התזמון של הדברים לא מקרי.
כך למשל במסגרת הכרעת-הדין נקבע בנוגע לאחד הסנגורים, עו”ד זהר ארבל, כי הוא “פעל באופן חד-צדדי ועשה דין לעצמו בכך שהרשה לעצמו להימנע מהתייצבות לדיונים, הרשה לעצמו לעזוב דיונים באמצע ללא נטילת רשות, ושיתף פעולה עם האינטרס המניפולטיבי של הלקוח במטרה להכשיל את סיום המשפט במועד”.
בעקבות זאת, המליץ שופט בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע, ברוך אזולאי, להנהלת בתי-המשפט, להגיש נגד עו”ד ארבל תלונה ללשכת עורכי-הדין. אך הלשון העדינה שננקטה נגד הסנגור בהכרעת-הדין, לא משקפת את התבטאויות הסנגורים שעלו מתוך הפרוטוקולים בדיונים בתיק. הפרוטוקולים חושפים אמירות קשות של הסנגורים כלפי באת-כוח המדינה, עו”ד שרית שמש.
כך למשל התבטא אחד הסנגורים בתיק, עו”ד אלי מויאל, בדיון לפני מספר חודשים: “זה לא בסדר מה שקורה פה אדוני (פונה לשופט). אדוני, אני עכשיו הולך, הנה. מתנהל פה משפט חד-צדדי. היא (עו”ד שמש) עושה מה שהיא רוצה… בית-המשפט חוטא, והוא צריך לשלם את המחיר על זה. אני לא מוכן לזה… זה מרתיח אותי… זה מטריף לי את השכל הדבר הזה”.
מעיון באחד הדיונים הקודמים בתיק עולות מהפרוטוקול אמירות בוטות לא פחות של סנגור אחר, עו”ד רפי ליטן, שבקריאה ראשונה קשה להאמין שמדובר בהליך דיוני מול שופט בישראל, אלא בשיחה בשוק הומה סוחרים ואדם. במהלך הדיון טען עו”ד לוטן כי עו”ד שרית שמש סילפה את העובדות ביחס לאחת הקלטות שבחומר הראיות, ואמר לשופט, “אדוני יראה על מה אני מדבר כשאני אומר עיוות של מה שנאמר”. לאחר שהשופט אזולאי סנט בו, והביע מחאה על לשונו, השיב לו ליטן, בלי היסוס, “אדוני מוחה, אדוני ישמע את השיחה”. ובהמשך, “אם יקרה ואם היא (התובעת, עו”ד שמש) תחצה גבול, אני אומר לאדוני… הנה, אם אדוני לא רואה את העיוות, סימן שאנחנו לא מבינים…אם זה לא עיוות, אין מה לעשות”. אחרי שהשופט העיר לליטן כמה פעמים, שלא יחזור על המילה “עיוות”, שפירושה חוסר יושרה של הפרקליטה, השיב לו בחוצפה ליטן: “למה, מה?! יש מילים שאסורות לפי השפה העברית?”.
בעקבות ההתבטאויות החמורות, ההרכב שדן בתיק הטיל על חלק מעורכי-הדין קנסות כספיים, והזהיר אותם לחדול מההתנהלות הלא ראויה. אך מעבר לכך לא קרה ולא נעשה דבר.
דוגמה נוספת ל“פנינים” הכעורות שנאמרו בבתי-המשפט כלפי הפרקליטים ושופטי ביהמ”ש היא של עורכי-דין ותיקים בתחום הפלילי, כמו עו”ד משה שרמן. באחרונה הודה והורשע עו”ד שרמן בבית-הדין המשמעתי של לשכת עוה”ד בעבירה של התנהגות שאינה הולמת, לאחר שבדיון בביהמ”ש המחוזי בבאר-שבע, שבו ייצג את שלום דומרני, אמר שרמן לפרקליטה-התובעת – “אם הפרקליטות תמשיך בהתנהלות שלה כמו עד עכשיו, אני מודיע לכם שאני הולך למסור לשלום דומרני שם, שאני חושב שהוא עומד מאחורי כל מה שקורה בתיק הזה, ורק אז תראו מה יהיה לכם”, תוך שהוא חוזר על משפט זה פעמיים. בגין הפנינים הללו שרמן הושעה היום, בין היתר, לארבעה חודשים (ראה מסגרת).
אמירות קשות אלה מצטרפות לאמירות בוטות נוספות שנשלחות מפי עורכי-דין וסנגורים בכירים (רובם המכריע גברים). התופעה/ההתנהלות המטרידה הזו חייבה את משרד המשפטים לעשות מעשה. בעקבות זאת, הוא בחן את הנושא, דן בכל מיני תלונות שהוגשו, וכעת החליט בצעד ה”החמרה” כלפי התנהלותם של עוה”ד כלפי פרקליטים.
שינוי הגישה המבליגה הוא צעד מבורך – אך נראה כי הוא נעשה מאוחר מדי וקצת מדי. כי עד עתה ההרשעה המשמעתית שננקטה נגד עורכי-דין לא הרתיעה דיה; ואף אלה שהורשעו, כנראה ימשיכו בדרכם. הגשת תלונה נגד סנגורים היא אולי סנקציה קצת מציקה, אך רובם ימשיכו להתבטא כך, אם משהו יפריע להם בדיונים. מה עוד שיש להביא בחשבון, שהתופעה המדאיגה מאפיינת בעיקר עו”ד פליליים, המייצגים לקוחות מתחום הפשע.
ייתכן כי תחושת הביטחון לנהוג בבוטות בבית-המשפט, של עורכי-דין שעוסקים בפלילים, נגזרת מאופי הלקוחות ומה”טובות” אשר יוכלו לקבל מהם אם “ייקלעו” לצרה. בדברים אלה הודה עו”ד שרמן עצמו, בריאיון שנתן לפני כשנתיים ל”גלובס”, כאשר הוא התייחס לאופן “טיפולו” בפריצות לביתו. “פרצו לי יותר מפעם אחת. ולא בגלל שאני שרמן, אלא כי זו סביבה שקורצת לפורצים. עם הקשרים שלי, לא רק שגיליתי מי הם לפני המשטרה. הם גם התנצלו”, דברי שרמן אז.
ובכן, אנשי משרד משפטים של המנכ”לית אמי פלמור, הדברים הקשים האלה אומרים דרשני. כלומר, יש צורך ליצור הרתעה הרבה יותר משמעותית מאשר הבעת “תרעומת” מצד המדינה. מוטב לעקור עשבים שוטים בהקדם לפני שיצמחו לעצים שיאיימו לערער עוד יותר את מעמדה של מערכת המשפט.
עו”ד שרמן יושעה לארבעה חודשים בגין איום על תובעת: “תראו מה יהיה לכם”
פרקליטו של העבריין שלום דומרני, הסנגור עו”ד משה שרמן, שמייצג עבריינים רבים נוספים, יושעה ל-4 חודשים מהעיסוק בעריכת-דין, וישלם קנס בסך 20 אלף שקל, בגין הרשעתו המשמעתית בהתנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת-הדין. כך קבע היום (א’) בית-הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי-הדין במחוז תל-אביב והמרכז. שרמן הורשע בכך שבמהלך דיון בבית-המשפט המחוזי בבאר-שבע בעניינו של לקוחו שלום דומרני, איים על התובעת שייצגה את המדינה, כי “אם הפרקליטות תמשיך בהתנהלות שלה כמו עד עכשיו, אני מודיע לכם שאני הולך למסור לשלום דומרני שם, שאני חושב שהוא עומד מאחורי כל מה שקורה בתיק הזה, ורק תראו מה יהיה לכם”.
בגזר-הדין נגד שרמן דחו חברי מותב בית-הדין המשמעתי פה אחד את הסדר הטיעון שאליו הגיע שרמן עם ועדת האתיקה המחוזית של לשכת עוה”ד במחוז ת”א והמרכז, שלפיו שרמן יושעה ל-44 יום בלבד מהעיסוק בעריכת-דין. חברי בית-הדין המשמעתי, עוה”ד איליה וייסברג, דניאלה אברמוביץ וניר יסלוביץ, קבעו כי “התוצאה העונשית המוצעת בהסדר הטיעון חורגת ממתחם הסבירות, פוגעת באינטרס הציבורי בדבר ענישה הולמת, ומחייבת את התערבות בית-הדין המשמעתי”.
בית-הדין המשמעתי פסק, כי האיום *של שרמן הוא “התבטאות חסרת תקדים וחסרת רסן, קיצונית בנוסחה בתוך אולם שיפוטי בעיצומו של דיון משפטי, המחייבת התייחסות עונשית הולמת, שלא כאמור בהסדר הטיעון”.
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001066700
