עצומה – הקמת ועדת חקירה ממלכתית לפיצוי נפגעי משרד הרווחה

בדו”ח שפרסם בית המשפט העליון באירלנד במאי 2009 עולה כי במוסדות הכנסייה התבצעו הכאות מתמשכות, אונס והשפלות של התלמידים. ההטרדה מינית והאונס התרחשו בייחוד במוסדות שיועדו לבנים בלבד. בקרב הבנות, במוסדות שיועדו לבנות, ובהן הפיקוח נעשה בידי נזירות, התרחשו פחות מעשי הטרדה מינית, ואולם, הבנות סבלו מהשפלות ומתקיפות לעתים קרובות.

ממצאי החקירה הובילו לדרישה ציבורית להעניקפיצוייםנרחבים לכ- 30,000 קורבנות. מעריכים במדינה שהכנסייה תעניק מעלמיליארד אירו פיצויים, שיועברו לקרן שייזום ראש הממשלה.

 בישראל המצב קשה יותר. העוול שנגרם לאלפי משפחות המטופלות ע”י משרד הרווחה. מתחיל מהפגישה הראשונה עם פקיד הסעד בלשכת הרווחה, דרך ועדות רווחה שונות, בתי משפט לענייני משפחה ונוער, פנימיות מעונות, ועוד מסגרות השמה חוץ ביתית, והפליטה מהטיפול וההשגחה של משרד הרווחה.

בנוסף שיעור הילדים שמשרד הרווחה בישראל מוציא מביתם להשמה חוץ ביתית, גבוה בהרבה מאשר המקובל במדינות העולם המערבי.

 ממצאי ועדת סלונים נבו שפורסמו במאי 2009, הצביעו על ליקויים מהותיים בעבודתם של פקידי הסעד העוסקים בענייני נפשות וחריצת גורלות של משפחות.

בעלי הדין שעניינם נבדק על ידי פקידי הסעד, אינם מקבלים אתהתסקירשנכתבבעניינם, ואינם יכולים לערער עליו, אלא לאחר שהוגש לבית המשפט המקבל אתהמלצות התסקיר בד”כ במלואן; הכרות מוקדמת עם אחד מבעלי הדין במסגרת תפקידןכעו”ס; פקידת הסעד משמשת כחוקרת אך גם מתערבת טיפולית במשפחה; כתיבתתסקירים ללא מעקב, פיקוח, בקרה, תיעוד, ללא קיום הוראות התע”ס, ללא אבחנהברורה בין עובדות לדעות, לא ברור תמיד מה המקור לקביעות עובדתיות חשובות,ובמקרה הצורך – אלו בדיקות נעשו כדי לאושש או להפריך אותן; פקידי הסעדחוקרים את בעלי הדין מבלי ליידע אותם כי חובת הסודיות והנאמנות של היותןעובדות סוציאליות אינה תקפה יותר.

דו”ח סלונים ציין, ומשרד הרווחה אישר בהודעתו, כי בתי המשפט מייחסים לתסקירים חשיבות גבוהה, ורואים בהם “סוף פסוק”.

גורלם של ילדים ומשפחות נקבע על סמך התסקיר אשר נעשה באופן לקוי, ומאושר כמעט תמיד ע”י בתי המשפט באמצעות צווים. התמונה המצטיירת היא עוול לאזרח לאורך שנים, וחוסר צדק.

 דו”ח מבקר המדינה על רשות חסות הנוער של משרד הרווחה מצא ליקויים מהותיים בהתנהלות הרשות.

מאות בני נוער המתינו חודשים ארוכים להשמה במעונות הרשות, אף שהיה בכך כדילסכן אותם ואת סביבתם; מחסור קשה במדריכים חינוכיים ובעובדים סוציאלייםפגע בטיפול בחוסים ובהשגחה עליהם עד כדי סיכונם; ההכשרה המקצועית שניתנהלחוסים לא היה בה כדי למלא כראוי את צורכיהם; חלו ליקויים במערך הפיקוחהמחוזי והארצי על המעונות; לא בוצע מעקב אחר רוב בוגרי המעונות, כנדרשבחוק הנוער; חל משבר עמוק ביחסי העבודה בקרב בכירים ברשות, והוא נמשך שניםופגע בניהול המעונות ובפיקוח עליהם.

הרשות היא מסגרת ההשמה החוץ ביתית המושקעת ביותר, הקרובה והכפופה למשרד הרווחה, ואם בארזים נפלה שלהבת, מה יגידו אזובי הקיר.

 בנוסף מתפרסמים מעת לעת כתבות על אזרחים בודדים או קבוצות שנפגעו ע”י מוסדות הרווחה. ידועה כתבת התחקיר “תינוק בגולאג ישראלי” שבו מסופר על תינוק נורמלי שנחטף מיד עם היוולדו, ונשלח כעבור מספר שנים, לעשרות שנים למוסד מפגרים.

 מן הראוי כי בישראל נאמץ את מה שעשו אזרחי אירלנד לטובת ילדיהם, ולמען עתידם. יש להקים ועדת חקירה ממלכתית על נפגעי משרד הרווחה ופיצויים. התועלת מוועדת חקירה ממלכתית כזאת תהיה בעיקרה לכלל אזרחי ישראל, איכות החיים, והכלכלה.