טובי פלד, פסיכולוג קליני: מאחורי כל הרחקת ילד מהבית עומדת חוות דעת של פסיכולוג קליני
קישור מקוצר לכתבה: http://wp.me/pxMec-3lB
אני שמח להיות בישיבה ומוכן לתרום. נמצאים איתי פה באולם, הבאתי שני אנשים שאני מכיר אותם מלפני 8 או 9 שנים, אבא ובן, שהרווחה בתל-אביב רצתה להרחיק את הילד מהבית ואת שני הילדים הנוספים. האבא נמצא פה, והילד החמוד פה עם הכובע הוא שלומי. אני זוכר אותו מגיל 6. פעם ראשונה שנתקלתי בתהליך הזה שבו הרווחה, איך היא מפרידה ילדים מהבית והיא עושה את זה בעזרת פסיכולוגים. מגיע אלי שלוש חוות דעת של פסיכולוגים ממכון פסיכולוגי מאוד ידוע וממליץ להוציא את הילדים מחוץ לבית. למה? איזה מישהו התלונן על האמא, שהיא מזניחה את הילדים. בלי הרבה חשבון, בלי הרבה דברים בכלל ודיבורים. ועדה אחת, האמא מיד מורחקת מדירתה. האנשים האלה גרו בתל-אביב, ביפו, והעבירו אותה לשכונת התקווה. שלושה ילדים. ככה, מהרגע להרגע. שלחו את כל הילדים האלה לאבחון פסיכולוגי, וכל הפסיכולוגים כתבו שם שכל הילדים הם בעלי אינטלגנציה נמוכה, דימוי עצמי נמוך, המשפט הכי שגור אצלהם. כולם היו פסיכולוגים קליניים ידועים, וכולם במצוקה רגשית. כל האבחונים הללו נעשו אחרי שהאמא הורחקה מהבית. הילדים לא יהיו במצוקה רגשית אחרי שהאמא הורחקה מהבית?
אחד מהפסיכולוגים שחתם על הדוחות היה מוכר לי, כי עבדתי איתו קודם. הפסיכולוגים השתמשו במבחנים של וכסלר, רורשאך, טאט, ציורים, בנדל, כל סוללת המבחנים. בואו נגיד משהו על המבחנים האלה. אלה מבחנים לא מדוייקים. מראש הם מיועדים למצוא את הבעיות של האנשים, כל אחד ואחד מהאנשים האלה, כולל אני, כולל כל מי שאני מכיר, אם הוא יעבור את המבחנים האלה, אין דבר כזה שהוא יצא בלי שריטות, כי לזה הם מיועדים המבחנים האלה.
מאשימים את ההורים במצוקה הרגשית של הילדים ואז המלצה גורפת להוציא שלושה ילדים מהבית. על כלום. הורים מתפקדים, הכל בסדר, ומכריחים את האבא, אחרי שהאמא הוציאו אותה מהבית, מכריחים את האבא לקחת את הילדים לטיפול באל"י, שם עובדים פסיכולוגים קליניים בשיטות מאוד קשות. האבא סיפר לי שהיו מאיימים עליו: "אם אתה לא מביא את הילדים עכשיו, אנחנו פונים לרווחה ומוציאים לך את הילדים מהבית". "אבל הילדה לא מרגישה טוב". "לא, אתה חייב להביא אותה", ובשעות היום שהוא עובד. אין חשבון. הילדה הזו, שונאת את המקום הזה עד היום שהכריחו אותה לבוא לטיפול שם.
ההורים האלה בעצם, כדי להשאיר את הילדים בבית מהתלונה האנונימית, שדרך אגב, לא יצא כלום מהתלונה. לא הוגש כתב אישום, לא היה משפט. סתם. חוץ מלשלם לעורך דין בזמנו 20 אלף ש"ח, כדי להשאיר את הילדים שלהם בבית.
האבא סיפר לי, שאחרי שהאמא חזרה הביתה, גם כשהיא כבר היתה בבית, הילדים היו מתעוררים באמצע הלילה, ומחפשים את האמא. אולי היא איננה, כי היתה להם טראומה. ביום אחד, פתאום אין אמא. והכל בעזרת הרווחה.
הם הכריחו אותם לטפל באל"י. אני לקחתי על עצמי את הטיפול בילדים, את ההדרכה ההורית, חוות דעת נגדית לרווחה. הלכתי לרווחה, ישבתי שם, דיברתי, הראיתי את הדוחות שלי, וממש נלחמתי. אני זוכר אפילו, הייתי צועק שם בפגישות, ובאמת העניין הסתדר ובוטל. אחרי חצי שנה של טיפול, שהילדים היו באים אלי, הם זוכרים אותי עד היום. הילד הקטן לא זוכר, הוא היה בן 6 אבל האחים שלו הגדולים זוכרים. לפני כמה חודשים התקשרתי אליהם, רציתי לשאול מה שלומם. שני הילדים הגדולים שרצו להרחיק אותם מהבית, שניהם סיימו עם תעודת בגרות בתל-אביב, הבת התגייסה למשטרה, הבן בחיל מודיעין, והצעיר לומד עכשיו בכיתה יא', עושה בגרות.
האבא אומר לי ככה:
"אני לעולם לא אשכח בחיים את מה שעשו לי ברווחה. כמעט הרסו משפחה. על סתם. לא היה כלום. רק בזכותך ובזכות העורך דין אריק בן שמחון, שהיה אז, יצאנו מזה".
בעצם, אני כפסיכולוג כשאני רואה את זה, אני מכיר את המבחנים ואני יושב איתם בוועדות, אני רואה שבעצם אין פה מקצוע. המבחנים האלה לא מיועדים לזה. צריך לבטל אותם. דרך אגב, לא רק אני חושב ככה. הרבה אנשים חושבים ככה, הרבה פרופסורים. אי אפשר. הוצאת ילדים מהבית או גידול ילדים, זה לא עניין של מבחנים פסיכולוגים. זה עניין של עובדות והתייחסות נכונה, אבל לא מבחנים פסיכולוגים.
— יש עוד מדינות בעולם עם מבחני מסוגלות הורית בגירושין?
בארה"ב ביטלו חלק מהתקפות של המבחנים האלה. היום אפשר לראות את המבחנים האלה באינטרנט. אין כמעט ילד שמורחק מהבית, בלי שמאחורי ההרחקה הזו עומדת חתימה של פסיכולוג. קשה מאוד לתקוף אותם. יש להם עמדה מאוד חזקה של הפסיכולוגים הקליניים. צריך לדעת איך לתקוף אותם, וזה אפשרי. למה זה אפשרי? כי המבחנים לא מדוייקים. אם אתה יודע מה להגיד, ואיך לתת חוות דעת נגדית, אפילו שזה נגד מומחה של בית המשפט, אתה יכול לקעקע את העדות שלהם. זו מלחמה במקצועיות לא בראיה משפטית. אני מקווה שנגיע לרמות יותר גבוהות ברמת הטיפול ושהמדינה תפסיק לגרום לילדים נזקים.