פרשת הבלוגרים: מדוע העיתונאים לורי שם טוב, מוטי לייבל וצבי זר עצורים עד תום ההליכים?
08.03.2018 – מחאה מול בניין הסנגוריה הציבורית תל אביב על חוסר מעש נוכח מעצרם של הבלוגרים לורי שם טוב, מוטי לייבל וצבי זר מעל שנה בניגוד לחוק ומשפטם טרם החל.
מדוע עצורים הבלוגרים לורי שם טוב, מוטי לייבל וצבי זר מעל שנה על עבירות שמקורן הכפשות ברשת האינטרנט שלכאורה עשו ומשפטם טרם החל? ומדוע הסנגוריה הציבורית שותקת?
[youtube https://www.youtube.com/watch?v=rXK1-MMvcw0&w=560&h=315]
עילות מעצר עד תום ההליכים, לפי ס’ 21 לחוק המעצרים:
(1) עבירה שדינה מיתה או מאסר עולם;
(2) עבירת בטחון כאמור בסעיף 35(ב);
(3) עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל”ג–1973, למעט עבירה הנוגעת לשימוש בסם או להחזקת סם לשימוש עצמי;
(4) עבירה שנעשתה באלימות חמורה או באכזריות או תוך שימוש בנשק קר או חם;
(5) עבירת אלימות בבן משפחה כמשמעותו בחוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ”א–1991
אלא שבבתי המשפט החליטו להוסיף עילה חדשה והיא לשון הרע, פגיעה בפרטיות וכדומה.
מה עומד מאחרי ההיגיון?
הרעיון הוא שאם אדם מוציא לשון הרע ברשת האינטרנט נגד חבירו זה יכול להיות במצבים מסוימים כמו סקילה באבנים, וזריקת אבן והיא יכולה להיות עבירת אלימות קשה בנשק קר, גם אם לא הוצגה דוגמא אחת של פגיעה.
מעצרו של נאשם הופך להיות מבוסס על אוסף של מטפאורות ובמילה “אם” או “עלול”. וכך מעגלים את חוק המעצרים סעיף 21 ומכניסים לתוך סל מעצר עד תום ההליכים עוד ועוד עבירות שנעשו לכאורה.
