מיכל גדיסמן קיימה יחסי מין תחת “מרות” עם סילבן שלום והתלוננה – האם למתלוננת בעבירת מין שהתיישנה ותלונתה נדחתה יש זכות לפרטיות?

לפני שנה וחצי סילבן שלום רצה לרוץ לנשיאות ולפתע עלתה באוב הגברת מיכל גדיסמן, סוכנת נסיעות “מומחית לרגעים קסומים”, שטענה שהוא קיים איתה יחסי מין מהצד בהסכמה בתוך חדר בבית מלון הייאט שאליו הגיעה מרצונה, לפני 15 שנים, ושהתעסקה איתו מרצונה החופשי, אבל אחרי 15 שנים התפכחה והבינה שהוא “ניצל מרות”? האם אחת כמוה היא קורבן עבירת מין?

מיכל גדיסמן נבדקה פעמיים בפוליגרף. הראשונה הייתה חווה יודפת שקבעה שהיא דוברת אמת. הבודק השני טוביה אמסל, בודק בעל שם, קבע שהיה מגע מיני, לדעתו, בין השר שלום למיכל גדיסמן. הוא סבור שזה לא בדיוק המגע המיני שתיארה מיכל. הוא קבע שהיא משקרת כשהיא אומרת שעשתה את מה שעשתה בגלל החשש למשרתה.  ירון לונדון, למשל, חשב שזה לא פוסל אותו מלשמש נשיא. גם אורלי וילנאי התגייסה להגנתו של סילבן. ענבל גבריאלי הופיעה ב”חמש עם רפי רשף” וקבעה שמיכל גדיסמן נשלחה על ידי “מישהו”  (ריבלין), וברור שסילבן לא עשה את זה.

אודליה כרמון מי שהתעסקה עם הנשיא קצב גם היא פתחה ג’ורה על מיכל גדיסמן. אשתו ג’ודי כמובן הייתה בשוק, אבל לא דיברה הרבה, בעצת עורכי דין, כדי לא לחבל לו, וכדי שלא יאשימו אותה בשיבוש.

התלונה נגנזה. לא הוגש כתב אישום נגד סילבן. המעשים התרחשו ב 2003. התלונה התיישנה והיה ידוע לגדיסמן שהתלונה התיישנה. היא ידעה שאין סיכוי לתלונה שלה.

האם בנסיבות אלה יש לראות את מיכל גדיסמן כנפגעת עבירת מין? האם היא זכאית לפרטיות. בוודאי שלא. התלונה הייתה למראית עין. המתלוננת ידעה שהתלונה התיישנה. היא עשתה זאת כדי לנקום. האם לאישה נקמנית יש זכות אינהרנטית לפרטיות? ברור שלא. אם נקבע שאין עבירת מין, הרי שהגברת איננה קורבן עבירת מין, ולכן צריך שכל העולם ידע מי היא ומה היא, במיוחד מי שעלול לקנות ממנה כרטיסי טיסה. היא הרי כותבת על עצמה שהיא “מומחית לרגעים קסומים”.

אחרי כל הבלגן שעשתה עם התלונה שלה, שמהותה היא רגעים קסומים שבילתה עם סילבן שלום, כדאי שהיא תספר לאומה, מה בדיוק קסם לה לבוא ולהתלונן נגד סילבן שלום אחרי 15 שנים של רגעים קסומים שהשאירו חותם כה עז על הפה שלה.