"אתרוגים אחרי סוכות" זה מה ששופטי העליון אמרו לאמא דניאלה הרשאג כשדחו בקשתה שהבן דייגו ישוחרר מהפנימיה לנכוח בחתונתה
"אתרוגים אחרי סוכות" זה מה ששופטי העליון יצחק עמית, פוגלמן ואסתי חיות אמרו לאמא דניאלה הרשאג שביקשה כי ישחררו לה את הבן דייגו הרשאג כדי לנכוח בחתונתה. העתירה הועברה לטיפול 12 ימים אחרי שהוגשה כי דניאלה התעכבה בתשלום האגרה, ולכן באותו מועד 12/11/2015 הפכה העתירה בהקשר זה למרבה הצער ל"אתרוגים אחרי סוכות".
בג"ץ 7358/15 פלוני נ. שלומית מאיר
החלטה בתיק בג"ץ 7358/15 בבית המשפט העליון
בג"ץ 7358/15
לפני:
כבוד השופטת א' חיות
כבוד השופטת ע' פוגלמן
כבוד השופט י' עמית
העותרים:
1. פלונית
2. פלוני
נ ג ד
המשיבים:
1. שלומית מאר עו"ס, פורמלית
2. ד"ר מאיר לאופר, פורמלי
3. משרד הרווחה – המחלקה לשירותים חברתיים
תל אביב – אפיקים
עתירה למתן צו על-תנאי
בשם העותרים: בעצמם
פסק-דין
עתירה זו עניינה החלטתו של בית המשפט לנוער בתל אביב-יפו להכריז על בנה של העותרת 1 (העותר 2 – להלן: הקטין) כקטין נזקק לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960 (להלן: חוק הנוער) ולהורות כי יוצא ממשמורתה של אמו ויועבר לטיפול שירותי הרווחה.
1. ביום 13.2.2014 הכריז בית המשפט לנוער על בנה של העותרת 1 (להלן: העותרת) כקטין נזקק לפי סעיף 2 לחוק הנוער והורה להוציאו ממשמורתה של אמו ולהעבירו למרכז הנוער "הדסים" לצורך אבחון (תנ"ז 41327-01-14). ערעור שהגישה העותרת על החלטה זו נדחה על ידי בית המשפט המחוזי (ענ"א 31669-02-14) ובקשת רשות ערעור אותה הגישה העותרת על פסק הדין בערעור נדחתה אף היא (רע"א 2236/14). כשלושה שבועות לאחר מכן עתרה העותרת לבית משפט זה כי יורה לכפר הנוער "הדסים" לבוא וליתן טעם מדוע לא יושב בנה לחזקתה, וביום 27.4.2014 נדחתה העתירה על הסף תוך שנקבע כי אין מקום לדון בטענותיה של העותרת במסגרת עתירה לבג"ץ (בג"ץ 2954/14).
2. ביום 10.7.2014 האריך בית המשפט לנוער את צווי הנזקקות וההוצאה ממשמורת בעניינו של הקטין לשנה נוספת, וביום 7.1.2015 התיר לפקידת הסעד שמונתה לקטין לקבוע הסדרי ראיה בינו לבין העותרת. ביום 5.2.2015 הגישו העותרת ואביו של הקטין ערעור לבית המשפט המחוזי בו עתרו להורות על השבת הקטין לחזקתם (ענ"א 14140-02-15) וביום 18.3.2015 דחה בית המשפט המחוזי את הערעור בקבעו כי אם ברצונה של העותרת לקבל בחזרה את המשמורת על בנה עליה להגיש בקשה לביטול הנזקקות. חלף הגשת בקשה לביטול נזקקות או בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי הגישה העותרת עתירה נוספת לבית משפט זה בה שבה וביקשה להורות כי בנה יושב לחזקתה (בג"ץ 2735/15). אף עתירה זו נדחתה על הסף תוך שהובהר לעותרת פעם נוספת כי המקום לטענותיה אינו במסגרת עתירה לבג"ץ. כחמישה חודשים לאחר מכן, ביום 1.11.2015, דחה בית המשפט לנוער את בקשתה של העותרת לאפשר לבנה לשהות עמה ועם ארוסה לרגל חתונתם ובו ביום הגישה העותרת את העתירה דנן בה היא שבה ומבקשת להורות לשירותי הרווחה להשיב את בנה לחזקתה, ולמצער לאפשר לו להתלוות לארוסה על מנת שיוכל לקחת חלק בחתונתה אשר נקבעה לתאריך 3.11.2015.
3. דין העתירה להידחות על הסף.
כפי שהובהר לעותרת בפסקי הדין שניתנו בשתי העתירות הקודמות אותן הגישה, המקום לטענותיה אינו במסגרת עתירה לבג"ץ וככל שהיא חפצה להשיב את בנה לחזקתה עליה להגיש בקשה לביטול נזקקות לבית המשפט לנוער. אשר לבקשתה של העותרת לאפשר לבנה להשתתף בחתונתה, על אף שזו נכללה בגוף העתירה שהוגשה ביום 1.11.2015, העתירה הועברה לטיפולנו על ידי המזכירות רק לאחר תשלום האגרה על ידי העותרת ביום 12.11.2015, ובאותו מועד הפכה העתירה בהקשר זה למרבה הצער ל"אתרוגים אחרי סוכות".
בשל הטעמים המפורטים לעיל, העתירה נדחית על הסף. אין צו להוצאות.
ניתן היום, ד' בכסלו התשע"ו (16.11.2015).
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט
ש ו פ ט