הדיון התקיים במתקן שב”ס איילון בתוך מתחם שב”ס מה שפגע בפומביות הדיון. הקהל שבא לאולם הדיונים נאלץ להפקיד את כל כליו כגון שעונים, תיקים, טלפונים או כל דבר אחר בטרם נכנס לאולם. בנוסף התאפשר לאורח לצפות אך ורק בדיון של העציר הקשור אליו ולא עצירים/ אסירים אחרים.
במהלך הדיון שאלה כבוד השופטת מדוע מתקיים הדיון בעוד יש החלטה של שופט המשפט העיקרי בני שגיא שיש לאפשר לשם טוב לעיין ואם לא מתקיימית החלטתו יש להגייש ערעור לבית משפט עליון. אולם השופט שגיא בעצמו אמר כי אין לא סמכות על מתקן שב”ס ואם לא מתאפשר ללמוד חומר הראיות יש להגיש עתירת אסיר.
כל דיון עתירת האסיר הפך להיות פתטי בעקבות החלטת השופט בני שגיא להתחיל במשפט גם אם הגב’ שם טוב לא למדה את חומר הראיות. מדובר בכמות חומר עצומה בהיקפה: 50,000 דפים וכ- 6,500 דיסקים. שם טוב למדה עד היום מקצת החומר בחודשים הספורים בתוך מתקן שב”ס שבו הלימוד קשה מאוד. בנוסף שם טוב בקושי נפגשה עם עורך דינה יהונתן רבינוביץ’ בכלא לפגישות עבודה הואיל והכלא הוא מקום קשה לקיים פגישת עבודה. בכך למעשה נמנע משם טוב זכותה ע”פ חוק סדר דין פלילי סעיף 74 לעיין בחומר החקירה בזמן סביר.
