עדות שלי דינר: רצח אופי בוועדות החלטה לשכת הרווחה אילת

מתוך סטטוס פייסבוק שלי דינר , 14.01.2019

לאנשים היקרים שעשו לי רצח אופי בפרוטוקול האחרון בוועדת החלטה ברווחת אילת ב- 24/12, לאישה היקרה שיושבת בוועדות של החינוך המיוחד (הייתה אם בית במתבגרות באור שלום) והתפטרה מתפקידה, כי בעלה היה לו רומן אסור עם קטינה חוסה במוסד, היא רצתה לעזור לי ב"טוב ליבה" שאלה אותי עם אני רוצה אוכל שהכינה לשבת וקופסאות של פאזלים לילדים ושקית של ציפיות וכיסויי מיטה. הסכמתי כמובן וזה שימש נגדי , בוועדה הנוכחית פתאום היא נזכרה שעזרה לי ולכלכה עליי שאני מסכנה ושאין לי אוכל בביית, אפילו שילדיי נבדקו תקופתית בקופ"ח ואין להם חוסר תזונתי לפי המדדים.

למורה היקר של בניי הגדולים בבית הספר:
תודה לך איש יקר שטינפת עליי וביטלת אותי ועשית לי רצח אופי בוועדה, וכתבת בדו"ח הוועדה שקנית לילדיי דיברי בית ספר כגון קלמרים, מחברות ,חוברות ושאר ציוד לימודי, כאשר חברה יקרה בשבילי כמו אמא ופעילה חברתית תרמה לי באהבה את המוצרים הנ"ל. שכנעת את בניי לעבור לגור אצלך בביית ושיחדת אותם בדברי הבל שתיקנה להם שווארמה וקולה וממתקים וחליפות חדשות ונעליים של אדידס. הוא המורה היקר שאמר לי אל תשלמי כלום, הם תחת חסותי.
כמובן שכל העזרות האלו "כביכול"באו נגדי כחרב פיפיות,פתאום ילדי מוזנחים ונזקקים ורמה נמוכה וגבולית והם החינוך מיוחד רק בגללי ואבא שלהם לא כי הם ילדים עם מוגבלות כלשהי.
הודיתם שבגלל עוני הילדים בחינוך מיוחד. בכך נפלתם בפח . כי בכלל מצב כלכלי לא שמים ילד נורמטיבי בחינוך מיוחד , זה הכשל של משרד החינוך ומשרד הרווחה ולא אסלח לכם על זה ומתישהו גם אתבע אותכם.

שנה הבאה אם לא יהיו תלמידים בכיתה של החינוך המיוחד היא אמורה להיסגר לכן השארת את בניי שם בתחבולות ובתירוצים משונים ומגוונים.

ולמחנכת היקרה בבית ספר ימין הרצוג בחינוך המיוחד, אז כמה מילים לי אלייך, תודה שסיפרת לכולם שעזרת לי באוכל למרות שעוד מספר משפחות קיבלו מכם סלי מזון. אנא מכם תושבי אילת אל תיקחו סלי מזון מימין הרצוג כי יצרפו אתכם לרשימה השחורה של השיימינג והמסכנים ויתייגו אתכם כאחרוני ההומלסים של אילת. לפעמים עדיף שתאכלו לחם עם קצת מלח ובצל מאשר שילכלכו עליכם בוועדות של הרווחה שקיבלתם מהם סל מזון ושהמקרר שלכם ריק למרות שלעולם לא דרכו בבייתכם והתרשמו מהמצב.

אגב, ילדיי באים נקיים ומסודרים עם אוכל טרי וחם אבל את זה אף אחד בוועדה לא ציין. הם ציינו שאני לא אלימה ולא פוגענית פשוט מטעמים כלכליים (עוני) רוצים להצדיק הוצאה של חמשת ילדיי מהבית.

העוסיו"ת של הרווחה באילת רשמו שהן התייחסו אליי בכפפות של משי אבל מרגישות כמו שק איגרוף.
אז ככה , רמסתן את מעט כבודי שנישאר, צחקתן על השיניים שלי, כתבתן שאני ענייה ומסכנה למרות שלעולם לא ביקשתי מכן מכונת כביסה ולא חתמתי לכן על שום וויתור סודיות ושום נזקקות,
נרדפתי על ידכן במשך שנים.
הפכתן את עצמכן למושיעות לפסיכיאטריות ומאבחנות, כשטענתן נגדי שאני עם פיגור ובהתקף פסיכוטי, רמזתן שכנראה עברתי אבחון תקין אצל הפסיכיאטר בזכות שהוא קיבל ממני טובות מיניות, עשיתן ממני זונה ונרקומנית ואני בכלל בקושי יוצאת מפתח הבית.
איימתן עליי כל הזמן ועשיתן לי תרגילים מסריחים , כל דבר שעשיתי מבחינתכן זה חוסר שיתוף פעולה. הילד קיבל סטירה בצהרון , אני אשמה, הילד לא רוצה לאכול כריך בשעה 10 אני אשמה, כל פיפס אני אשמה. כבר התרגלתי להיות נרדפת , התרגלתי שאני אזרחית סוג ג',כנראה כשאין לך מספיק כסף ועורך דין שידבר בשבילך אתה לא אדם. עכשיו אני מבינה מה זה שהעניים מתחת לקו העוני מרגישים שקופים, כי אני אחת מהם.

בתודה, שלי דינר מהעיר אילת.