בני הזוג שבתם הוצאה להוסטל בצו בית משפט: "התאסלמנו ועברנו לשטחים, רק כך נשיב את בתנו"

הסיפור של משפחת ק' ממחיש עד כמה חזקים הם קשרי דם ומה מוכנים הורים לעשות על מנת לשמור על משפחתם מלוכדת. לאחר שעברו שלוש ערכאות בבתי משפט, ולאחר שבית המשפט העליון החליט להשאיר את ההחלטה על כנה. החליטו בני המשפחה לעשות צעד קיצוני כדי לשמור על משפחתם מלוכדת: "אנחנו לא נוותר על הילדה שלנו", הם אומרים, "אנחנו לא מאחלים לאף משפחה לעבור את הצער והסבל שאנו חווים והכל בגלל שמחלקת הרווחה מסרבת לעשות תסקיר נוסף. אפילו המורים בבית ספר סיפרו על השיפור הניכר אצל הבת שלנו, הסוקרת שהובאה לביתנו ללוות אותנו ממליצה להשאיר את הילדה בבית בשל השיפור, אבל ברווחה מתעלמים". הם מספרים בכאב.

הילדה כתבה מכתב התאבדות

כזכור, בשנת 2014 הוכרזו ארבעת ילדי המשפחה כקטינים נזקקים על רקע תפקוד הורי לקוי בעיקר סביב שמירה על ניקיון הבית, היגיינה אישית של הקטינים, בעיות התארגנות ומצוקה כלכלית. מחלקת הרווחה פנתה לבית המשפט בבקשה להוציא את הילדה מביתה ולהעבירה למסגרת החוץ ביתית שנמצאה עבורה. מנגד טענו ההורים כי אומנם תפקודם ההורי היה לקוי אך מסוף שנת 2017 בזכות הדרכה ושיקום המשפחה על ידי עו"ד יוסי בדש המסייע להם, חל שיפור משמעותי בתפקודם וכי הם הוכיחו רצון טוב לשתף פעולה עם הגורמים המטפלים ונכונות הלכה למעשה לתקן ולשפר את הנדרש מהם. בית משפט השלום לענייני משפחה באילת קיבל את עמדת מחלקת הרווחה והורה על העברתה של הילדה להוסטל. ההורים באמצעות בא כוחם ערערו לבית המשפט המחוזי לענייני משפחה שגם הוא פסק כי הילדה תועבר למסגרת הפנימיה. ההורים לא ויתרו ובא כוחם הגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון. במקביל, נמצא על מיטתה של הילדה מכתב בו היא כותבת כי במידה ותועבר בכוח לפנימייה בכוונתה להתאבד. הילדה נבדקה בבית חולים לבריאות הנפש בבאר שבע, שם טענה כי: "כתבה את המכתב בכדי שהוריה ילחמו עליה" ונקבע כי הילדה סובלת מקשיים רגשיים אך אינה אובדנית וכי אין סיכון אובדני". בית המשפט העליון דחה את העתירה והשאיר על כנה את ההחלטה להוצאת הילדה ולהעברתה למסגרת הוסטל.
מאז העברתה להוסטל עברה המשפחה מספר דרמות בשל אי רצונה של הילדה לשהות בו. "היא איימה שתתאבד מספר פעמים. פעם אחת חיפשנו אותה במשך שעות ארוכות מכיוון שבמקום להגיע להוסטל ברחה. רק אחרי שעות ארוכות ומורטות עצבים, נמצאה על ידי המשטרה", מספרת האם, "אני לא יודעת מה לעשות, אני לא מאחלת לאף אימא לעבור את מה שאני עוברת, הבת שלי כל הזמן בוכה, היא אומרת לי שהיא תברח עוד פעם. היא אומרת שתתאבד ואני נקרעת, היא בוכה בגלל המרחק, אם היו מוצאים פתרון בו היו משאירים את הבת שלי באילת או במסגרת מתאימה קרובה לעיר זה היה יכול לעזור. אבל לעקור ילדה בגיל הזה למקום זר ורחוק – ילדה שחיה באילת ומכירה רק את העיר הזאת – למקום בו היא לא מכירה איש, זה עונש נורא למה היא צריכה להיענש?"

מסמך מבית הדין השרעי המעיד על התאסלמות בני המשפחה

בית המשפט מעניש את הילדה על שברחה
בעקבות בקשה לבחינה מחודשת שהגיש עו"ד בדש על רקע איומי הילדה כי תפגע בעצמה, קבע בית משפט השלום באילת דיון נוסף, "בדיון החליט השופט כי על רקע ניסיון הבריחה של הילדה, היא תישאר בהוסטל ולא תצא לביקור בביתה במשך חודש ימים", אמר עו"ד בדש.

בעקבות החלטת בית המשפט, כאמור החליטו בני המשפחה בצעד קיצוני להתאסלם ולעבור להתגורר בשטחים.
השבוע סיפר אב המשפחה ל'ערב ערב' כי כרגע הוא נמצא באילת אך האם והבנות (מלבד בת ה-15 שכרגע נמצאת בהוסטל) עברו להתגורר בשטחים תחת חסותם של "האחים המוסלמים". בפוסט שהעלה לפייסבוק סיפר האב על ההחלטה: "אני ובני משפחתי עשינו צעד מאד מאד קיצוני. אני ובני משפחתי התאסלמנו בגלל הרדיפה של הרווחה ובתי המשפט באילת. ההתאסלמות שלנו באה מרצון. אני יודע שהצעד שעשינו ממש ממש קיצוני". הפוסט זכה לתמיכה מצד אנשים שהבינו את המצב הנפשי בו נתונים בני המשפחה, "עם היכולת של הרווחה להרוס משפחות ולגרום לשבירה נפשית של ההורים והילדים ללא אפשרות תיקון – אז הצעד שלכם נשמע מאד הגיוני. מי שמשפחתו לא מאוימת על ידי הרווחה לא יבין זאת", כתבה הגולשת ר,ב,א,כ. הגולשת מ.ט.מ כתבה: "הורים רבים מתאבדים …אבל יש כאלה שמוצאים דרך אחרת…התאסלמות והעתקת מקום המגורים לרשות הפלסטינאית…בזמן שחרדים נלחמים נגד התבוללות…מדינת ישראל דוחפת משפחות שלמות להתבולל. לחסל את הנאציזם הסוציאלי בישראל". הפוסט זכה גם לתגובות מבקרות אך מבינות: "עצוב לי שברחתם שהאויב יציל אתכם, במקום שפקידות "הסעד" שאמורות לתת סעד מזור למשפחות קצת חלשות … עשו את ההפך המוחלט… הלב צועק הצילו", כתבה הגולשת ל'.

מאיפה עלה לכם הרעיון לעשות כזה צעד קיצוני? "בגלל הרדיפה שעברנו ועדיין עוברים על ידי מחלקת הרווחה. לאחר שהתייעצנו עם אנשים מישהו העלה את הרעיון, וכדי לשמור על המשפחה מאוחדת, דיברנו עם הבנות והחלטנו לעבור לשטחים ולוותר על האזרחות שלנו".

אתה מבין את המשמעות של ויתור על האזרחות, האם זה שווה, הרי עוד שלוש שנים הילדה בגירה ותחזור לחיות אתכם
"אין לנו ברירה. אני לא מוכן לתת את הילדה שלי או לחיות בלעדיה. ומלבד זה העבירו את הילדה להוסטל בגלל טענה לבעיות היגיינה, המקום שבו הילדה נמצאת רחוק מלהיות היגייני, מלא בג'וקים וחרקים. בנוסף, הבת שלי הוטרדה על ידי חוסה בהוסטל, פנינו לרווחה והצגנו תמונות והגשנו תלונה על ההטרדה, בינתיים הילדה שם ממשיכה לסבול מהטרדות ומחוסר היגיינה ואנחנו עוד לא קיבלנו תשובות מה נעשה".
ובכל זאת להחליט לוותר על האזרחות הישראלית בשם הילדים שלכם, ילדים שגדלו על ערכי הדמוקרטיה, שנדרשים לכיסוי ראש ולהמון הגבלות שאינן דמוקרטיות זה לא הוגן עבורם
"כל ההחלטה הייתה בשיתוף איתם והם מאד מרוצים".

איך אתה יכול להגיד דבר כזה עבר חודש בלבד, גם אני אם אקח את ילדי לתאילנד לחודש הם ייהנו אבל אני חושבת שאחרי חצי שנה ימאס להם, והם ירצו לחזור לשגרה המוכרת לחיים המוכרים. הרי ידוע שדת האסלם היא דת קשה הדורשת צניעות, תפילות והיא רחוקה מבחירה דמוקרטית והרי הילדים שלך גדלו על ערכי הדמוקרטיה. לקחת בחשבון מה יקרה במידה ואחת הבנות תתלבש לא צנוע או תבחר לעשות משהו שעבורה היה שגרתי כמו להביע דעה, איך זה יתקבל שם?
"לגבי הוויתור על האזרחות עדיין לא דיברנו על זה לעומק זה רק עלה כחלק מהתהליך, נדבר על זה ונגיע להחלטה. לגבי השאר בשביל זה עוברים תהליך ונלמד איך לחיות על פי הדת האסלמית. אנחנו אומנם נמצאים תחת קורת גג של האחים המוסלמים אבל לא נמצאים באזור של הפנאטים".

איך הילדים הגיבו, ומה עשיתם על מנת להכין את עצמכם למעבר "לפני שהחלטנו לעבור לשטחים ולהתאסלם, הסברנו לילדים מה זאת דת האסלם וכי הם ילמדו בבית ספר דו שלבי, בו לומדים ערבים ויהודים, והם קיבלו את זה. בנוסף, אשתי והילדים עברו לתקופה לאזור הצפון שם עברו שיעורים להכרת הדת המוסלמית והתחלנו תהליך של התאסלמות, שכולל לימוד הקוראן והתפילות. לאחר מכן עברנו למסגד באזור רמלה תחת קורת גג של "האחים המוסלמים" ושם למדנו את הדברים הבסיסים כמו מנהגים ועוד. במסגד גרות הבנות בלבד, יחד עם הבן הקטן, שם דואגים להן לאוכל ולמלבוש. וב-19 בפברואר היינו בבית הדין שהרעי בנצרת והתאסלמנו.

בעצם לא השגתם את מה שרציתם, כל הרעיון היה לא לפרק את המשפחה ועכשיו הפרידו אותך מהם, והילדה עדיין בהוסטל
"אני נוסע אליהם וכשאני מגיע אנחנו מקבלים חדר בו כל המשפחה ביחד. בנוסף אני בחרתי כרגע להישאר באילת ולעבוד כי אני חייב כספים ורוצה לשלם לכל מי שאני חייב. בחודש הבא מתוכנן כי הבת שבהוסטל תגיע לבית הדין השרעי למלא מסמכים, על מנת להפוך אותה למוסלמית וכאשר לא תהיה אזרחית לרווחה לא תהיה זכות לקחת לנו אותה. ואחרי שנעבור את כל התהליכים נקבל מקום לגור בו כולנו כמשפחה אחת מלוכדת".
ידוע לך כי במקרה ותוותר על האזרחות הישראלית, לא תוכל להמשיך להתגורר בעיר אילת ובטח שלא לעבוד בה
"כן, אני מבין את זה אבל לרווחה היה שמונה שנים לעזור לנו והם לא עשו שום צעד כדי לעזור. במקום זה הם נאבקו לקחת לנו את הילדים ולזה אנחנו לא מסכימים".

מאז שעברתם לשטחי הרשות הפלסטינאית, האם פנה אליכם מישהו מהרווחה או כל גורם מוסמך אחר? "אף אחד לא פנה".
האב מעלה טענות קשות גם נגד הביטוח הלאומי, "איך יתכן והילדה, שהרגל שלה קצרה והיא נזקקת לתמיכה של קב, ילדה שאין לה כליה, לא זכאית לקבל קצבה מהביטוח הלאומי?", הוא שואל, לדבריו: "במקום שינסו לעזור לנו, שיבדקו את תהליך ההתקדמות שלנו כהורים. את השיפור ואת העבודה שעשינו כדי להשאיר את הילדה בבית, יותר קל להוציא אותה ולקחת אותה מאתנו. אנחנו אנשים יש לנו רגשות אנחנו לא יכולים לוותר על הילדה שלנו גם במחיר החיים שלנו".

יש לכם תקווה שהרווחה תוותר על הדרישה לשים את הילדה במסגרת הוסטל, ותחזיר את הבת הביתה מה תעשו במקרה כזה?
"במידה והרווחה תחזיר את הילדה הביתה והכל יעשה בהסכם בית המשפט ובתנאים שיהיו מקובלים על עורך הדין שלנו, אנחנו נסכים לשתף פעולה עם הרווחה ונעשה כל מה שיבקשו וכמובן נמשיך להתגורר באילת".
אם המשפחה, ניתקה מאז המעבר לשטחי הרשות כל קשר עם העולם הקודם. היא ניתקה את הטלפון הנייד שהיה ברשותה, התנתקה מהרשתות החברתיות והחלה ביחד עם ילדיה לקבל עליה את דת האסלם. במקביל ממתינה האם ליום בו תעבור גם בתה שבמסגרת ההוסטל להתגורר עמה.

בצעד חריג ולאחר בקשת 'ערב ערב' שוחחה עמי מטלפון חסוי: "אף בן אדם לא יכול לגדל את הילד כמו ההורה שלו עצמו", היא אומרת בבכי, "לאחרונה גילינו כי במחלקת הרווחה החתימו אותנו על צו נזקקות, לא ידענו על מה חתמנו והם אמרו לנו שזה לטובתנו, ולאחר מכן החלו לפעול להוציא את כל הילדים מהבית ולהעביר אותם למוסדות". לדבריה, "הגעתי למצב שאני פוחדת מהרווחה. אני מרגישה מאוימת מהם. הם הוציאו ילדה אחת למסגרת אור שלום ולאחר שלא הסתדרה שם, החזירו אותה הביתה והתלבשו לי על ח'. שמעתי אותם ברווחה אומרים כי גם הבת השנייה מועמדת וודאית ליציאה מהבית. אם אני אשאר באילת תוך חודש יכולים לקחת לי את כל הילדים. אחרי שלקחו לי את ח' אני חוששת שגורלם של א, נ' ו-ג' יהיה זהה. אני לא מאחלת לאף אחד שירגיש ויעבור את מה שאנחנו עוברים".
לדבריה זה הטריגר שגרם למשפחה לעשות צעד כל כך קיצוני. "אין לנו כוח להתמודד עם הרווחה, הרמנו ידיים, זה המוצא האחרון שלנו", היא אומרת בכאב.

אתם מספרים שבינתיים הילדים מרוצים, מה יקרה אם יגידו לך שלא טוב להם מה תעשי אז?
"אם אני אבין שלא טוב להם אני אדאג לקחת אותם משם למקום שיהיה להם בו טוב יותר. הילדים האלו הם הלב שלי הם החיים שלי, אני אתן את חיי בשבילם. אני ילדתי אותם, יש לי אהבה שווה לכולם ואני רוצה את הילדים שלי לצדי".
האם סיפרה כי בקרוב, לאחר הפיכתה של הבת האחרונה למוסלמית בכוונת המשפחה להחליף את שמם לשמות ערבים וכן שם משפחתם יוחלף .
את מודעת לזה ששינוי הדת לא ישנה. כל עוד אתם נושאים באזרחות ישראלית הרווחה יכולה להגיע אליכם

לכל מקום בו תהיו. מה בכוונתכם לעשות? 
"נוותר על האזרחות שלנו אבל את הילדים לא ניתן".
משה בן זיקרי, יו"ר ארגון להב"ה ומשמר השכונות באילת אמר ל'ערב ערב': "פניתי לעורך הדין יוסי בדש על מנת שיעביר למשפחה מסר כי אנו נעזור להם בכל דבר שיצטרכו ושלא יעשו את הצעד שהם מתכננים. ביקשתי שיצרו קשר אך הם לא יצרו. אני חושב שזאת טעות חמורה, הם לא מבינים מה הם הולכים לעבור, בהתחלה הכל מתוק, אבל אחרי זמן הם יעברו שם יותר גרוע. במקום להתמודד בצורה חוקית הם בחרו לברוח. אני רוצה להעביר למשפחה מסר כי ברגע שהם שם קשה לנו לעזור להם, אך במידה וירצו את עזרתנו, אנחנו נעזור. אני חושב שהמשפחה צריכה להבין שבריחה אינה הפתרון".

ביום שלישי השבוע הגישו בני המשפחה מסמכים למשרד המשפטים וכן למשרד הפנים , בבקשה לביטול אזרחותם הישראלית .

דובר הביטוח הלאומי מסר: "מפאת צנעת הפרט, ומשום שמדובר בקטינה, לא נוכל להגיב על טענות ההורים".

מעיריית אילת לא התקבלה תגובה עד לסגירת הגיליון.

ממשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים לא נמסרה תגובה עד לסגירת הגיליון.