הפרקליטה שרון רוט עשתה קיצור דרך פסול: הגישה כתב אישום בלי לחקור את הנאשם על הפעלת עסק ללא רישוי. השופטת מירב כפיר ביהמ”ש שלום פ”ת זיכתה רע”ס 3507-07-15 ועדה מקומית לתכנון ובניה רחובות נ’ יוזגוף לזר
קישור מקוצר לכתבה: http://wp.me/pxMec-3UR
הפרקליטות כל כך להוטה להרשיע, עד שהיא שכחה שכדי להרשיע, צריך גם לחקור את הנאשם. היומרנות של עו”ד שרון רוט, מעידה על התבהמות מוסרית של הפרקליטות. רוט הגישה כתב אישום נגד יוזגוף לזר, על ניהול עסק ללא רישוי, בלי שהמשטרה זימנה אותו לחקירה. זאת אומרת, היא הגישה כתב אישום ללא המסמכים הנדרשים להעמדת אזרח לדין.
עו”ד שרון רוט, רגילה שברוב התיקים שהפרקליטות מגישה, השופטים אוכלים את הלוקשים והשקרים של הפרקליטות. לא כך קרה בתיק זה. השופטת מירב כפיר, ביהמ”ש שלום פתח-תקווה, זיכתה את הנאשם, וכך היא כותבת:
“נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עיסוק בעסק טעון רישוי ללא רישיון.
טענת הנאשם היא כי לא נחקר אודות עבירות אלה ויש בכך עילה לביטול כתב האישום בשל טענת הגנה מן הצדק.
המאשימה לא חלקה על כך שהנאשם לא נחקר טרם הגשת כתב האישום אולם טענה כי זכות החשוד לשימוע ע”פ סעיף 60 א’ הינה בעבירת פשע בלבד, בעוד בענייננו כתב האישום מייחס לחשוד עבירת עוון”.
כפיר קבעה מיד בהתחלה שהפרקליטה שרון רוט, מערבבת בטיעוניה בין שני מונחים שונים: מסירת גרסה בחקירה ושימוע.
“מסירת גרסה של חשוד הינה פעולת חקירה במסגרתה מתבקש החשוד למסור גרסתו בהתאם לחוק סדר הדין הפלילי. שימוע, מנגד היא זכות המוענקת לחשוד בשלב מתקדם בסיום החקירה והוא אינו כולל גביית הגרסה מהחשוד.
עיקר תגובת המאשימה והפסיקה אליה מפנה מתייחסת לכך שלנאשם אין זכות בחוק לעריכת שימוע… דא עקא בטיעונים אלה מחטיאה המאשימה את טיעוני הנאשם, אשר לא ביקש כי יקויים בעניינו שימוע אלא מלין על כך שלא נערכה מלכתחילה כל חקירה”.
השופטת מירב כפיר, בהחלטה קצרה ומנומקת היטב קבעה כי ההכרעה בשאלה האם יש לבטל כתב אישום שהוגש כנגד נאשם מבוססת על מבחן משולש. לעניין המבחן הראשון היא קבעה שעל המאשימה חלה חובה לחקור את הנאשם בטרם הגשת כתב אישום נגדו, ועל כן קיים פגם בהגשת כתב האישום. הגשת כתב אישום נגד הנאשם היא פעולה פוגענית וחובה על הרשות החוקרת לחקור את החשוד, בטרם יוחלט על הגשת כתב אישום.
השופטת כפיר מבהירה: “לא בכדי ניתנה הנחיית היועץ המשפטי לממשלה בשנת 1993 בהקשר זה ואליה צורף מכתבו של פרקליט מחוז ת”א המבהיר כי העמדה לדין ללא גביית גרסת החשוד הינה שיטה פסולה, שכן לא יתכן שאדם יועמד לדין ללא שתינתן לו האפשרות להזים את אשמתו אצל הרשות החוקרת”.
השופטת מבקרת בחריפות את דברי הפרקליטה שרון רוט, שטענה כי מדובר בהנחיה לפני 20 שנה וקובעת כי תגובת הפרקליטה לא מדויקת ותמוהה, שכן בשנת 2007 הועבר ריענון של ההנחייה על ידי המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין לתובעים שונים.
השופטת קובעת כי החובה לפתוח בחקירה מוטלת על המשטרה בהתאם להוראות סעיף 59 לחסד”פ. בבסיס חובת החקירה, עומדת החובה לפעול לחקר האמת והבאת האשם האמיתי לדין.
השופטת מוסיפה: “סיכומו של דבר, לנאשם עומדת הזכות שיוזמן למסור גרסתו במסגרת חקירה ומשלא זומן כאמור, נפל פגם בהתנהלות המאשימה עובר להגשת כתב האישום”.
השופטת מירב כפיר הורתה על ביטולו של כתב האישום.
