הפסיכיאטרית אלה קיאנסקי שכרה שירותי הבריון אורן טננבוים לאיים על עו"ד יוסי נקר בגלל חילוץ מוצלח מאשפוז כפוי של בת 11 תנ"ז 39130-10-15

אלה קיאנסקי, מנהלת מחלקה פסיכיאטרית בביה"ח הדסה, כלאה קטינה בת 11 שנים במשך חודש ימים באשפוז כפוי במחלקה הפסיכיאטרית בבית חולים הדסה בירושלים. עוה"ד יוסי נקר וורדה שטיינברג המייצגים את הקטינה והוריה, פנו לבית משפט לנוער, שופטת אביטל מולד, שהוציאה צו לשחרור הקטינה לאלתר. בשיחה טלפונית שניהל עו"ד יוסי נקר עם אלה קיאנסקי, מנהלת המחלקה הפסיכיאטרית, סירבה לשחרור הקטינה, בלא שהיא מנמקת מדוע היא מחזיקה קטינה בניגוד לצו בית משפט. בשיחה שנערכה על ידי העיתונאית לורי שם טוב עם האחות חנה, נאמר לה "הילדה נמצאת כאן תחת צו. תתקשרי מחר בבוקר, מנהלת המחלקה תהיה".

התנהגות מנהלת המחלקה הפסיכיאטרית אלה קיאנסקי, מדיפה שחיתות, מרמה ואשפוז כפוי שלא כדין לצרכי סחר בילדים ותאוות בצע. הקטינה מולעטת בכדורים פסיכיאטריים בניגוד לרצונה ורצון הוריה.

עו"ד יוסי נקר ניגש לבית החולים הדסה, בליווי המשטרה לחילוץ הקטינה. פסיכיאטריה: אלה קיאנסקי מבית חולים הדסה כלאה נערה במחלקה

הבקשה המקורית:

בקשה דחופה ביותר לשחרור הקטינה מאשפוז פסיכיאטרי ללא סמכות

מוגשת בזו שוב בקשה דחופה ביותר לשחרור הקטינה מאשפוז פסיכיאטרי לאלתר ללא סמכות שבחוק ועוד טרם קיום דיון.

ואלו נימוקי הבקשה:

1. המשיבה 1 והיועמ"ש מגחכים את כולנו, את בית המשפט הנכבד ובעיקר את החוק.

2. המשיבה 1 רוצה שנאמין לה כי חלה לה טעות סופר בבקשתה הקודמת וכי ביקשה את המשך האשפוז לפי סעיף 3 ה' לחוק הנוער (טיפול והשגחה) ולא לפי סעיף 3 ג'.

3. רק לאחר שהח"מ הגיש בקשה לשחרור הקטינה לאלתר והסביר שסעיף 3 ג' אינו רלבנטי לקטינה המשיבה 1 והיועמ"ש הבינו כי הגישו בקשה להארכת אשפוז פסיכיאטרי על סמך סעיף חוק לא נכון.

4. מדובר בשערוריה שאין לה כפרה. בטובת קטינים הרי עסקינן, כך מלמד אותנו בית המשפט לנוער.

5. בעקבות כך, היועמ"ש ופקידת הסעד הגישו הודעה/בקשה מתקנת ובה נטען כי הבקשה להארכת אשפוז הקטינה היא לפי סעיף 3 ה' ולא 3 ג'. כאשר לבקשה החדשה צורף מכתב של ד"ר אלה קיאנסקי מיום 1.2.16.

6. אין לנו צל של ספק כי ד"ר אלה קיאנסקי התאימה את ממצאי מכתבה מיום 1.2.16 להוראות סעיף 3 ה' הואיל וממצאי מכתבה של ד"ר אלה קיאנסקי מיום 1.2.16 לא עולים עם ממצאי הוועדה הפסיכיאטרית שדנה בעניין ביום 21.1.16.

7. יחד עם זאת ובכל הכבוד, מכתבה של ד"ר אלה קיאנסקי מיום 1.2.16 לא מעניין בשלב זה. מה שמעניין בשלב זה, לצורך החלטת בית המשפט הנכבד, הוא פרוטוקול וממצאי הועדה הפסיכיאטרית מיום 21.1.16, שאותו ד"ר אלה קיאנסקי לא יכולה לשנות כאוות נפשה.

8. לא ברור מדוע ביקש בית המשפט הנכבד את תגובת בית החולים הדסה מפי ד"ר אלה קיאנסקי כאשר לפנינו החלטת הוועדה הפסיכיאטרית מיום 21.1.16 שהיא המחייבת, ולא עמדת בית החולים הדסה מפי ד"ר אלה קיאנסקי.

9. סעיף 3 ה' לחוק הנוער טיפול והשגחה קובע כדלקמן:

3ה. (א) בית משפט הדן בענינו של קטין רשאי להורות על אשפוזו של הקטין בבית חולים, לצורך קבלת טיפול נפשי, אם ראה על סמך חוות דעת של פסיכיאטר מחוזי, הנסמכת על חוות דעת של פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער שבדק את הקטין, כי נתקיים אחד מאלה:

(1) הקטין חולה במחלת נפש ונתקיימו בו העילות לאשפוז כפוי לפי הוראות סעיף 9 לחוק טיפול בחולי נפש;

(2) הקטין חולה במחלת נפש או אובחנה אצלו הפרעה נפשית קשה, העלולות לסכן אותו או את זולתו סיכון פיסי מיידי או להביא לנזק נפשי חמור להתפתחותו אם לא יטופל בדרך של אשפוז כאמור, ובלבד שבית המשפט לא יורה על אשפוז הקטין, אלא אם כן נוכח, על סמך חוות דעת של ועדה פסיכיאטרית מחוזית לילדים ולנוער שבדקה את הקטין, כי לא ניתן לטפל בקטין אלא בדרך של אשפוז.

(ב) בית משפט הדן בענין אשפוזו של קטין לפי סעיף קטן (א)(2), רשאי להורות לקטין או לאחראי עליו, כי על הקטין להתייצב בפני ועדה פסיכיאטרית מחוזית לילדים ולנוער לצורך בדיקתו.

(ג) צו לפי סעיף קטן (א)(2) יהיה לתקופה שקבע בית המשפט ושלא תעלה על 30 ימים; בית המשפט רשאי, על סמך המלצה של ועדה פסיכיאטרית מחוזית לילדים ולנוער, לפיה מוסיפים להתקיים בקטין התנאים לאשפוזו לפי סעיף קטן

(א)(2), והמלווה בתכנית טיפול, להאריך את תוקפו של הצו לתקופות נוספות, שכל אחת מהן לא תעלה על שלושה חודשים.

10. כל בר בי רב יבחין בנקל כי אין בהחלטת הוועדה הפסיכיאטרית מיום 21.1.16 ואף לא בחוות הדעת המתוקנת של ד"ר קיאנסקי מיום 1.2.16 דבר כדי היענות לדרישות סעיף 3 ה' לחוק. ד"ר אלה קיאנסקי במכתבה מיום 1.2.16 מודה שאין מחלת נפש ואין גם הפרעה נפשית קשה.

11. במסמך המתקן של ד"ר אלה קיאנסקי לא הוזכרה מחלת נפש, לא הפרעה נפשית קשה (גם בהחלטת הועדה הפסיכיאטרית הדבר לא נזכר).

12. אין דבר בהחלטת הועדה הפסיכיאטרית מיום 21.1.16 לעניין התיבה: "מוסיפים להתקיים בקטין התנאים לאשפוזו לפי סעיף קטן (א)(2)".

13. זאת ועוד, המסמך המתקן של ד"ר אלה קיאנסקי אינו נתמך בחוות דעת של הפסיכיאטר המחוזי כפי שמחייב החוק. האם בית המשפט הנכבד יתן יד להתנהלות שערוריתית כזאת?!

14. גם בתיאור הבדיקה של הקטינה בועדה הפסיכיאטרית מיום 21.1.16 אין התייחסות למחלת נפש או הפרעה נפשית קשה.

15. בנסיבות אלו התנהלות היועמ"ש פקידת הסעד וד"ר אלה קיאנסקי היא פשוט שערוריתית.

16. שוב נטען, בית משפט אינו יכול לתת ידו להפרת חוק כה בוטה של החוק ביחס לקטינים.

17. שוב נטען, בית משפט אינו יכול להיות חותמת גומי.

18. שוב נטען, חתימת גומי על החלטות ללא ביסוס משפטי פוגעת באמון הציבור.

19. שוב נטען, כי שחרור הקטינה לאלתר הוא החלטה נדרשת בגין מצב משפטי ברור על פניו ואין להמתין לדיון או להאריך אוטומטית צווים.

20. שוב נטען, כי לא לחינם יש ביקורת שיפוטית. עליה לבצע תפקידה ביושר וביושרה כאשר מרות החוק היא מעל לכל.

21. כאמור התנהלות היועמ"ש ופקידת הסעד פשוט שערוריתית. קול זעקה צריך לקום גם מבית משפט נכבד זה.

22. בנסיבות אלו, בכל יום שבית משפט נכבד זה לא מורה על שחרור הקטינה הוא הופך עצמו שותף להפרת החוק ולפגיעה בשלומה של הקטינה.

יוסי נקר, עו"ד

ב"כ המבקש

בתאריך 2/1/2016 התברר כי אחת מפקידות הסעד של ירושלים, גב' רחל פקסוביץ, הגישה בקשה לבית משפט לנוער בירושלים להרחיק את האב וגם להרחיק את בא כוחו, יוסי נקר מבית החולים. פקידת הסעד מצטטת את ד"ר אלה קיאנסקי אשר טוענת כי נקר דיבר אל האחות בצעקות ובאיומים, איים בשיימינג ואיים לפנות לעיתונות. לא היה ולא נברא. הכל פרי מוחה הקודח של הפסיכיאטרית. כל השיחות מוקלטות והיו רק שניים.

מסיפור קודם מוכרת התכונה של ד"ר אלה קיאנסקי לא לאמר אמת ולכן היא הוקלטה וכל השיחות יועלו יותר מאוחר לאחר מחיקת פרטי זיהוי.

מעניין שד"ר קיאנסקי לא טרחה לצרף תצהיר שלה עצמה לבקשה. מעניין שד"ר קיאנסקי לא טרחה לציין את עובדת כליאת השווא של הקטינה בניגוד להחלטה של בית המשפט. ד"ר אלה קיאנסקי אפילו טוענת שהעו"ד ביקש להאריך את אשפוז הקטינה. מאיפה ד"ר אלה קיאנסקי ממציאה עובדות?! מפחיד לחשוב שזו מנהלת מחלקה פסיכיאטרית.

כמו שאמרנו, ד"ר אלה קיאנסקי ובית החולים הדסה עין כרם, מוזמנים לתבוע.

לאחר החילוץ החלה המתקפה הגדולה של אלה קיאנסקי. היא הפעילה עו"סיות לחוק נוער לאיים באמצעות סמסים, ולאחרונה גם שכרה את משרד צביקי פירון, בו יושב אורן טננבויים החתום על מכתב ביריוני ששלח לעו"ד יוסי נקר.

פרשת השקרים של ד"ר אלה קיאנסקי מבית החולים הדסה עין כרם לא נרגעת. עכשיו מגיעים האיומים מפקידת הסעד אילה ללום ומפקידת הסעד שולי גרסון. עדיין לא הבינו שיונה לא מפחידים עם יין.

לאחר מכן הגיע המכתב מאורן טננבוים. תוכנו מופיע בהמשך הכתבה. נקר שלח מכתב תשובה לאיום בתביעת הדיבה שנשלח אליו מטעם ד"ר אלה קיאנסקי ובית חולים הדסה.

לכבוד:
מר אורן טננבוים, עו"ד
מ. פירון ושות'
רח' לינקולן 20,
תל אביב 6713412 פקס 5614776– 03

ח.נ.,

הנדון: מכתבך מיום 14.2.16 בשם החל"צ

1. הנני להשיב למכתבך מיום 14.2.16 כדלקמן.

2. אודה ולא אבוש ואפרט אודות תחושותיי עם קבלת מכתבך.

3. מחד שקשקתי, נכנסתי לסטרס פנימי, התחלתי להקיא ולשלשל את נשמתי, עד כי לרגע איבדתי את הכרתי כאשר אנשים שהיו סביבי העידו כי צעקתי "בבקשה לא, לא, לא ד"ר קיאנסקי", "בבקשה לא הדסה". היה אחד שהיה סביבי שטען כי אמרתי "בבקשה לא הסתדרות מדיצינית הדסה (חל"צ)" אבל אני לא מאמין לעדות זאת כי לא ברור לי איך בחוסר הכרתי אמרתי את הסוגריים "חל"צ".

4. ברם, כשהתעשתתי נכנסתי לרגשות מעורבים. מחד התאכזבתי שלא קיבלתי את מכתבך עם רשימת מאות עורכי הדין שלכם על המכתב. יש לי מנהג כזה לאסוף מכתבים של משרדי עורכי דין עם מאות עורכי דין. אני נוהג לקרוא אותם שבא לי להפחיד את עצמי.

5. מאידך, שמחתי כי קיבלתי מכתב מהסתדרות מדיצינית הדסה (חל"צ), (העיקר שלא שכחתי את החל"צ) משום שאם שלחת מכתב בשם החל"צ, סימן שקיבלתם אישור לניהול תקין, כנראה זמני, מה שאיפשר למרשתך, החל"צ, להוציא מכתב איום לעורך דין המבצע את תפקידו ללא חת ותוך שמירה על האמת כאשר מרשתך ד"ר קיאנסקי ניסתה למנוע מעורך הדין לבצע את תפקידו באיומי סרק, בלשון המעטה.

6. מה אתה אומר עו"ד טננבוים (סבתא שלי תמיד העדיפה אנשים עם סיומת של שם משפחה "בוים", היא חשבה שכל בנותיה צריכות להתחתן עם חתנים עם סיומת "בוים")? שנגיד תודה לחשבת הכללית באוצר שנתנה למרשתך אישור זמני לניהול תקין למרות הפרת הסכם ההבראה על ידי מועצת המנהלים של החל"צ ולמרות הדרתו של החשב המלווה מישיבות דירקטוריון החל"צ? אכן אין ספק יש שם מצוין יש לחל"צ.

7. יחד עם זאת, הואיל ואני מת מפחד מ"תביעות סלאפ" החלטתי לאמץ את האמור בסעיף 9 למכתבך והנני להפנות אליך את נוסח התנצלותי בתקווה כי תאשר אותו.

8. להלן נוסח ההתנצלות לאישורך:

"לכבוד ד"ר אלה קיאנסקי והסתדרות מדיצינית הדסה

הנני להביע צער גדול מעומק הלב על שנפגעתם, לטענתכם המוכחשת, מפרסומיי.

הנני להביע צער גדול מעומק הלב על שנפגעתם, לטענתם המוכחשת, מחשיפת האמת בפרסומיי.

הנני להביע צער גדול מעומק הלב על שלא הסכמתי עם השקרים הבוטים של ד"ר אלה קיאנסקי כפי שבאו לידי ביטוי בבקשה להטרדה מאיימת מופרכת שהוגשה נגדי ואשר נזרקה ע"י בית משפט השלום בירושלים.

הנני להביע צער עמוק על כך שהיועץ המשפטי לממשלה הצטרף לבקשה שהוגשה נגדי, אבל לאחר שהשמעתי את ההקלטות המפריכות את טענותיה של ד"ר קיאנסקי, טען היועץ המשפטי לממשלה שכלל לא הוגשה בקשה להטרדה מאיימת נגדי.

הנני להביע צער עמוק על כך שד"ר אלה קיאנסקי לא שחררה קטינה מאשפוז כפוי לאלתר ולא היתה סיבה להחזיקה כפי שהתבטאה בעניין שופטת.

הנני להביע צער עמוק שמרשתך ד"ר קיאנסקי איימה שלא תקבל ילדה לאשפוז במחלקתה אם לא יורחקו האב ועורך דינו מהמחלקה.

הנני להביע צער עמוק על כך שמרשתך לא עמדה באיום שלה עצמה (לא חבל למסור דברי אי אמת לבתי המשפט?).

אני מתחייב להימנע לאלתר ולנקוט את את כל האמצעים והצעדים העומדים לרשותי מפרסום של לשון הרע נגד מרשותיך. מה לעשות שמעולם לא פרסמתי לשון הרע על מרשותיך. אמת דיברתי.

9. כאמור אודה על אישור הנוסח כאמור לעיל הואיל ואני מת מפחד ממשרדי עורכי דין גדולים עם אולמות גדולים, "פרקטים" וסניפים ברומניה, בולגריה וסרביה. בעיקר הסניף ברומניה שבר אותי (עוד פעם סבתא שלי).

10. בטרם סיום (במסגרת מה שנקרא: "דחיל ראבקום"): "אומר זאת כך, יונית. האם הייתי מפרסם מה שפירסמתי אם לא היה לי עשרה טון בטון יצוק של ראיות ועניין להגן על עניין אישי קשה שלי?!".

11. אין מכתבי זה פוגע בזכות מזכויותיי ואין מכתבי זה פוגע בטענה מטענותיי ויש לי עוד הרבה טענות נגד מרשתך ד"ר קיאנסקי.

בכבוד רב,

יוסי נקר, עו"ד