יעקב בן יששכר אסיר זכויות אדם, אדם חופשי – ראיון ראשון

ראיון ראשון של יעקב בן יששכר, פעיל זכויות אדם למען הורים וילדים, בצאתו מבית האסורים לחופשי.

סוהרי בית הכלא צלמון מברכים על המוגמר ואומרים: “ברוך שפטרנו מעותר סדרתי זה! נקווה לא לראותך. שלום ולא להתראות”.

יעקב בן יששכר אדם חופשי. ראיון ראשון, רגע היסטורי.

במהלך שנת מאסרו של אסיר ציון, הוגשו 82 עתירות נגד המדינה, עם פטור מלא מאגרה. פלא שבתי הכלא העבירו את האסיר מספר אחד 5 בתי כלא, כשהאחרון הוא צלמון, שם הוגשו במהלך 60 יום, 32 עתירות?

הנהלת 5 בתי הכלא בהם שהה בן יששכר, סירבה לאפשר לו חופשה במהלך שנת המאסר, מהסיבה: פרסומים באתר האינטרנט “התנועה למען עתיד ילדינו”, שלטענת מפקדי הכלא בוצעו מבית הכלא. מאומה לא הוכח.

העיתונאי יעקב בן יששכר: קודם כל, החופש טוב מאוד. חבל שהגעתי לפה, אבל זה לא ירפה אותי. עכשיו זה הצילום הראשון בחוץ,  אחרי 11 חודשים. כל מה שעשיתי למטרה אחת: למען הבת שלי, אף אחד לא ירפה את ידיי בדרך של כפייה ולא בדרך של איומים ולא בדרך של לשים אותי בכלא, רק בשביל לסתום לי את הפה, ומפה נתאושש ונמשיך הלאה.

נמשיך בדרך חדשה, בדרך של משהו שאני טוב בו (שינוי חקיקה בנושא חוק הנוער טיפול והשגחה),  לעזור לילדים, אני ימשיך לעשות את זה. אני לא חושש לרגע. אני לא חושב שמישהו הצליח באיזשהו דרך לפגוע בי. בדרך הזו, סך הכל למדתי הרבה מאוד דברים. למדתי עוד איזשהו תחום מסויים פה (עתירות מנהליות ועתירות ציבוריות) ויש פה הרבה בעיות שאני חושב שמחייבות תיקון, ואיך אומרים? אני מודה לאלוהים שיצאתי בשלום.

עברתי 5 בתי כלא. כל בית כלא יש לו את הצביון שלו, את העניינים שלו. אני יכול להגיד שבכל בית כלא צריך להתרגל, צריך ללמוד לחיות באותה מערכת. אני חושב שלמערכת היה לה קשה לעכל אותי. אני לא אסיר רגיל (82 עתירות ב- 11 חודשים!). אני יותר מבין, יותר מבקש, יותר דורש את מה שמגיע לי. אני יכול להגיד שקיבלתי. אני גם יכול להגיד שבסופו של דבר מערכת היחסים הייתה מצויינת, הגענו להבנות, וגם עכשיו נפרדתי בחיוך. נפרדתי בלחיצת ידיים, אפילו בחיבוק, למרות שזה לא דבר שהוא מקובל. לפעמים יש דברים שהם יוצאים מהכלל, וגם כשהייתה בעיה ומישהו תקף קצינה שהתלוותה אלי במשך חודשיים וחצי, והייתה מה שנקרא אחראית עלי, בסופו של דבר, יצא שמישהו קפץ עליה בלי סיבה, ואני הוא זה שמנעתי את הבעיה. הם למדו שצריכים להתמודד איתי והתמודדו איתי ובסופו של דבר, איך אומרים? הכי חשוב זה לצאת בשלום ולצאת בריא. לכאן לא אחזור יותר.
אנו מאחלים ליעקב בן יששכר הצלחה בכל אשר יפנה והמשך עשייה פעילה למען המוחלשים בחברה הישראלית.