מחריד! יפעת מויאל עו"ס לחוק הנוער מועצה אזורית שומרון חטפה 3 ילדים ללא צו תקף. בתסקיר ציינה: "xx כבת שנתיים, חזרה וביקשה את אימא שלה ולחזור הבייתה. ניכר כי היא מאוד קשורה לאימא. xx הופרדה מאחיה בשל אילוצים והועברה למשפחת אומנה" תנ"ז 24640-01-16

ביום 13/1/16 נחטפו שלושת ילדיהם של ההורים ל' ו- ע' מחווה אקולוגית-הוליסטית בישוב תפוח. הילדים בגילאי 6.5, 4.5 ותינוקת בת שנתיים. הילדים נחטפו באמצעות צו חירום לא תקף, שלא נחתם על ידי עו"ס מחוזית, בניגוד לנוהלי משרד הרווחה המחייבים חתימת עו"ס מחוזית על צו חירום. על צו החירום, חתומה עו"ס לחוק הנוער יפעת מויאל.

עו"ס יפעת מויאל עם חבר מרעיה ומשטרה מקומית התפרצו לחווה של ההורים וחטפו את התינוקת מזרועותיה של האם עם אחיה. טענת חטיפת הילדים הייתה, שהילדים מוזנחים ונשקפת להם סכנת חיים. המסמכים שלוו לצו החירום, כמו תסקיר מיום קודם לכן, מבוסס על שמועות ורכילויות גרידא. המידע השמועתי לא נבדק ולא בורר טרם חטיפת הילדים שבוצעה במחטף. במהלך הוצאת הילדים נעצר האב שלא כדין, בטענה ש"תקף" את השוטרים שהרימו את הילדים בברוטליות בניגוד לרצון הילדים וההורים.

האב היה עצור 3 ימים, ואחר כך שוחרר ללא תנאים מגבילים.

ההורים, בגילאי 30 לחייהם, הקימו ביגיע כפיהם חווה אורגנית-אקולוגית, בה הם מגדלים למחייתם פירות, ירקות, הם מכינים גבינות מחלב העזים אותם הם מגדלים, אוכלים ביצים מהתרנגולות שלהם. בחווה שלהם יש גמלים ועוד חיות משק וההורים מתפרנסים מסדנאות ורכיבה טיפולית. ההורים כשירים, ללא רבב, מגדלים את הילדים שלהם כמיטב אמונתם, באופן אלטרנטיבי-הוליסטי.

ההורים בחרו לחיות חיים הוליסטיים מסיבות אידאולוגיות של אהבת אדמת ארץ ישראל, ואין כל חוק האוסר עליהם לעשות זאת. בשירותי הרווחה חושבים אחרת, שכל אזרחי מדינת ישראל צריכים להתנהג על פי שבלונה אחת, ומי שלא מתאים לשבלונה, אין לו זכות לגדל את ילדיו.

תסקירי משרד הרווחה מעידים שלא הייתה כל סיבה להוצאת הילדים מהבית. בתסקיר הרווחה מדווח שכאשר נלכדו הילדים, הם היו במצב טוב, ללא כל סימני פגיעה פיסית, כאשר החשש היחיד שהיה הוא החשש לפגיעה פסיכולוגית. כל זה לווה בהכפשות חסרות יסוד של עו"ס יפעת מויאל, שנועדו לחפות על העובדה שאין כל יסוד עובדתי להוצאה מהבית, למשל הטענה השקרית והמופרכת, שהילדים חיפשו מזון בזבל.

לכל אלה מתווספת תפיסה של חבלה במרקם המשפחתי על מנת להצדיק את הוצאת הילדים מהבית באמצעות סכסוך מלאכותי בין האם לאב והפחדת ההורים שאם לא יתלוננו זה על זה, יאבדו את הקשר עם ילדיהם ולא יוכלו לגבש חזית אחת נגד הרווחה. מדובר בשיטה ידועה של עובדות סוציאליות לשסות את בני הזוג זה בזה. בתיק זה, הבינו פקידות הסעד, כי האמא היא הגורם החזק, ולכן, כדי להחליש את האם העמידו את האב מולה בסכסוך מלאכותי, כדי שבבית המשפט תוצג האם ככוחנית, והאבא כחלש אופי וכל זה על מנת להצדיק בדיעבד את ההוצאה הכפויה של הילדים מהבית.

תמונות מהפייסבוק על החווה האקולוגית של ההורים:

תסקיר משרד הרווחה מיום 18/1/16 כלל כמות לא מועטה של שקרים לא מבוססים ואף זדוניים. נכתב: "הכרותנו עם המשפחה החל לאחר דיווח שהתקבל ב- 6.1.2016 שבו תואר כי הילדים נראו ללא בגד הולם לגופם, מחפשים בפחי האשפה אחר אוכל. כמו כן, תואר כי ההורים דוגלים באידיאולוגיה קיצונית של חיים טבעיים, בתנאי שטח אקולוגיים ומשיחיים אשר נראה כי החריפה ויתכן ומהווה סיכון לקטינים". התיאור זדוני זה מוכחש מכל וכל, כולל שיוך ההורים לדת או כת משיחית כלשהי.

מרגע שהעו"ס ציינה כי אחת הטעמים לצו הנזקקות הוא "אידאולוגיה משיחית", הרי שיצא המרצע מהשק, והתבהר ללא ספק שמדובר בפגיעה בחופש הדת, והחופש להאמין בכל משיח שהוא. 8 מיליארד תושבי כדור הארץ מאמינים בישו המשיח, והם מגדלים ילדים לתפארת. אין זה מעניינה של מדינת ישראל באיזה אמונה מאמינים ההורים, אם בכלל, וזו תופעה פסולה שפקידות סעד חודרות לנבכי האמונה של אזרחים במדינה. כמובן שכל דברי ההבל על אמונה "משיחית" מוכחשים לחלוטין. ההורים מאמינים בסך הכל בחיבור לטבע ול"אמא אדמה", וזכותם להאמין בכך, כמו שזכותה של העו"ס להאמין שמשה רבינו הוביל קהל של עבדים ממצריים במדבר.

בתסקיר מיום 18/1/16 (5 ימים לאחר חטיפת הילדים נכתב):

"משפחת ל' מתגוררת במבנה מאולתר מעצים וקרשים המכוסים ביריעות נגד גשם, אין חיבור למים או לחשמל, כמו כן, אין חיבור לביוב ולגז, כל זאת מאחר ומתנגדים מסיבות אידיאולוגיות. בחצר ניתן לראות בית עץ שבנוי לילדים, מגלשה, ארגז חול, עצי פרי וכלבי שמירה.

בברור נוסף שערכנו עלה כי מדובר בזוג הורים אינטליגנטיים מאוד וכריזמטיים, בבית יש ספרים, פסנתר, ופינות משחק לילדים.

הילדים נראו שמחים, חכמים מאוד, קוראים וכותבים, ישנם אנשים רבים שהיו באים אליהם כדי ללמוד מהם דרך חיים ייחודית זאת. 

נראה כי צורת חייהם גובלת בפגיעה בילדים".

האמא מכחישה מכל וכל כי טענה שהיא "נביאה ותחיה עד גיל 200". ונניח רק לרגע, שהאם אמרה שהיא נביאה. מה ההבדל בין האימרה של האם שהיא נביאה לבין האימרה של מירי רגב שהיא תהיה ראש הממשלה הבאה? בשני המקרים מדובר באימרות, שאין בהם פגיעה בזולת, לא בילדים ואין בהם סיכון כלשהו. באשר לדברים של האם שהיא תחיה עד גיל 200, זה כמו אדם שקונה בית ומתחייב על משכנתא לעוד 20 שנה, כשהוא לא יודע האם יום למחרת יתעורר בבוקר. אז האמא אמרה. האם זו סיבה לחטוף לה את הילדים? התשובה: לא.

עו"ס יפעת מויאל שיקרה כשכתבה בתסקיר שהאם החליטה על הרעבה והחליטה להפסיק לחיות ללא מים. מדובר בטענות שקריות ולא הגיונות וגם לא מתקבלות על הדעת. אין בכל הספרות המקצועית הדוגלת בחיי זיקה לטבע ולאמא אדמה כל ממצא שהורים החיים חיים הוליסטים מרעיבים את הילדים שלהם. מעולם לא טען אף אדם שיש להתנזר מפירות האדמה הפורה והמפרה, או מפירות הטבע שהעניק מכל טוב.

הטענות נגד האם כוזבות ולפיכך הוצאת הילדים ממשמורת ההורים נעשו שלא כדין וללא סמכות. התסקיר של עו"ס יפעת מויאל מלא חורים וסותר את עצמו. בחלק "תיאור הילדים" נכתב על ידה:

"הילדים נראים בריאים מבחינה פיזית, וכן ניכר כי מדובר בילדים מושקעים מבחינה התפתחותית שכלית, הם מאוד חכמים ומפותחים לגילם. כמו כן, הילדים נראו שמחים, אוהבים את ביתם ואת הוריהם.

xxx כבן 6.5 נראה כפי גילו, חכם, וורבאלי, תוסס ומלא בביטחון עצמי. … בהמשך הוא סיפר בשמחה על ביתם ואורח חייהם. …

הוא תיאר כי האם מכינה עוגות אגוזים לארוחות הבוקר והם שותים מים מן המעיין שלהם.

xxx רכש את יסודות הקריאה וכותב מעט. לדבריו, הוא לומד פרשת שבוע עם אביו והיה נראה בקיא בסיפורי התנ"ך".

מדיווח העו"ס עולה כי בלילות מייבב בבכי ומתגעגע לביתו ומשפחתו.

….

הילדים הביעו געגוע ורצון לחזור הביתה ואל אימא שלהם. שני הקטינים עברו חקירת ילדים.

xxx בת שנתיים נראית כפי גילה ובריאה, חכמה, מדברת משפטים ומביעה את עצמה. היא חזרה וביקשה את אימא שלה ולחזור הביתה. מהדברים שעלו, הבנו כי xxx ינקה מאימא חלקית עד שנלקחה.

ניכר כי היא מאוד קשורה לאימא.

xxx הופרדה מאחיה בשל אילוצים והועברה למשפחת אומנה.

שם מתואר כי היא הוסיפה לבכות ולבקש את אימא, התקשתה ליצור קשרים מידיים והתאקלמותה היתה הדרגתית.

במשך היום כשהיא נראית עצובה, המשפחה בה היא שוהה מנסה לעודד אותה על ידי טיול.

לאחר התרשמות של צוות האומנה כי היא בדיכאון והתייעצות עם פסיכיאטרית מומחית לגיל הרך, הוחלט על העברה שלה למרכז החירום בתקווה שזה יעודד את רוחה. "

כך נחשפים אי הדיוקים של משרד הרווחה בתסקיר.

מתברר, כי יש מים זורמים, הילדים אכלו היטב, הילדים בוכים ומתגעגעים להורים שלהם. התינוקת בת השנתיים קיבלה דיכאון כתוצאה מהפרדתה מאמה. הילדים במשמורת הוריהם היו מטופלים ומטופחים היטב, ובמשמורת הרווחה הם הפכו לשבר כלי, נזקקים לטיפולים פסיכיאטריים ולכדורים, אותם לא הכירו קודם לכן.

בסטטוס שפרסמה האם בפייסבוק, הסבירה מדוע רשויות הרווחה התנכלו למשפחתם.

"חשבתי קצת בשבת, שיש כנראה מישהו מהמערכת הגבוהה שרצה לסגור לנו "בסטה" בחווה הקסומה שלנו, רק בגלל שנהינו עצמאים כלכלית: מי גשם, מעיין, אין חשמל או צורך בו, אוכל אורגני מהגינה, חלב מהעז, ביצים מהתרנגולות, אבא שמלמד תורה את בניו שיודעים לקרוא כבר מגיל 3, אמא מגניבה שרוקדת, מנגנת בפסנתר ושרה עם כלים יצירתיים.

הורים קולים שמטיילים בארץ ישראל עם המון כוח ברגליים, ילדים מתוקים, חזקים, בריאים ורעננים.

סורי שאני צריכה לפרט לכם את היכולות שלנו.

רק שתבינו למה קינאו באנו.

פשוט בגלל שxx ואני באים מבתים ללא תמיכה כלכלית, למדנו להשתמש בכישורים הרבים שלנו, ויצרנו מציאות חדשה ושמחה בארץ ישראל, וכל מי שהגיע אלינו קלט שאפשר ומותר לחיות! פשוט להיות!

אז בגלל שמינהל מקרקעי ישראל משום מה לא פינה אותנו ואיכשהו כולם התאהבו בנו, מישהו שם מאחורי הקלעים ניסה דרך נלוזה שכזאת להכאיב לנו.

אז לכם אנשי מערכת, זה היה מאוד לא מכובד מה שעשיתם לנו.

אפילו אני סקרנית לראות איך ה' יראה לכם שהוא קיים וכמה הוא אוהב אותנו".

בכרטיס הפייסבוק של האם ניתן לראות את תמונות ילדיה היפים והמטופחים, בהם היא כל כך גאה. מהתמונות המשפחתיות, עולה כי הילדים בריאים ומאושרים, והאמא והאבא מגדלים את ילדיהם ללא רבב. בתמונה זו ראו את האח, עליו מבשלים ההורים אוכל לילדים, מכינים פיתות בטאבון חיצוני. הבית נקי ומסודר.

ביום 22.2.10 בבג"ץ 7444/03 קבע בית המשפט העליון בתיק דקה נ' שר הפנים, כי "שיטת המשפט בישראל מכירה בזכות לחיי משפחה כזכות יסוד של האדם: זכותו של כל בן זוג ישראלי לקיים תא משפחתי בישראל, בתנאים של שוויון ביחס לבני זוג ישראליים אחרים מהווה חלק מכבוד האדם. הזכות לחיי משפחה בתנאים של שוויון, מהווה זכות חוקתית מוגנת על פי חוק יסוד: כבוד האדם וחרותו". מבג"ץ זה ניתן להקיש על המקרה של ההורים בו נפגעו זכויותיהם ללא סיבה מוצדקת.

גם אם עו"ס יפעת מויאל, סברה שיש הצדקה למעשיה, הרי שלאור העובדות והתסקיר שכתבה 5 ימים לאחר חטיפת הילדים ושהייתם במרכז החירום, ממנו התברר כי הסברה שלה על הזנחה הייתה שגויה מעיקרה, היה על השופטת גלית מור ויגוצקי, להורות על ביטול צו הנזקקות. משרד הרווחה ושופטת הנוער גלית מור ויגוצקי, הסבו נזקים קשים לילדים הרכים שנלקחו ללא הכנה מוקדמת מהוריהם, עברו חקירות ילדים, וכל זאת תוך הפרה בוטה של זכויות טבעיות לחיי המשפחה, והזכות האבסולוטית לאוטונומיה משפחתית הנתונה אך ורק בידי ההורים. במשפחה זו, לא ניסו רשויות הרווחה לתת הזדמנות למשפחה לטיפול בקהילה.

בתאריך 7/4/16 נקבע להורים דיון בבית משפט לנוער באריאל.

**** עדכון: 7/4/16 בית המשפט סגר את תיק הנזקקות והורה על השבת ילדיה של האמא אליה חזרה.****