תיקון תקנה 2.5 – נוסח התקנה מכיר בתופעה של תלונות שווא ועלילות שווא תוך שימוש לרעה במשאבי המשטרה
האם חל שינוי ביחס המדינה למתלוננות השווא? אחרי שנים בהן הפרקליטות והמשטרה העלימו עין מנשים שמתלוננות תלונות שווא על אונס שלא היה, על תחושות איום שלא היו וכדומה, תקנה 2.5 שונתה. השינוי הוא שנוסח התקנה מכיר בתופעה של תלונות שווא ועלילות שווא תוך שימוש לרעה במשאבי המשטרה. הבלוף הוא שאין בנוסח החדש כל גינוי לתופעה הבזוייה של השחתת משאבי משטרה לשם טובות הנאה אישיות ונקמנות אישית. כל מה שנאמר זה שמעכשיו צריך אישור של פרקליט מחוז לפתוח חקירה נגד מעלילניות. אז עכשיו פרקליטי המחוז לא יתנו אישור לחקירה, ואז מה יקרה? עולם כמנהגו נוהג.
מה עם החתמה במשטרה של כל מתלוננת שהיא מודעת לכך שהיא תהא צפויה להעמדה לדין אם יתברר שהתלונה היא כזב? מה עם הפניית מתלוננות סדרתיות לפוליגרף? למה אין כל הנחייה לגבי האופן בו גובים תלונה על אלימות או מין מנשים?
היום כל אישה מגיעה למשטרה, מוסרת סיפור שהוא עשה לה, או שבעלה נגע בה, או זרק לכיוונה אגרטל, ונפתח כתב אישום. לא שואלים את הנשים שום שאלות עומק. לא מבקשים מהן תיאורים מדויקים, איפה, איך למה. לא מבקשים מהן להראות סמסים ותכתובות דוא”ל. פשוט לוקחים את הסיפור שלהן כמו שהוא ומתרגמים אותו לשפה משפטית: שפת כתבי האישום.
אז למה שעכשיו משהו ישתנה?
הרי בפרקליטות ובמשטרה זקוקים לגברים שיחטפו כתבי אישום, כי זה נוח, זה קל, לא צריך לחקור שום דבר והעבודה זורמת בשפע. זה מספק פרנסה לשופטים, שוטרים, עו”סיות וקצינות מבחן, אז למה שהם ירתיעו נשים מלהמשיך להגיש תלונות שווא?
אכן, שופטי הפלילים הורגלו לראות עצמם כברגים משומנים במכונה שנועדה להפליל ולרסק כמה שיותר חפים מפשע, במסלול מהיר להרשעת גברים, ללא זכויות ומבלי שהם יכולים להגן על עצמם. תיקון תקנה 2.5 היא ביזיון לאינטלגנציה. והיה צריך לבטל כליל את הנחיית 2.5. איך יצליח חוקר משטרה להוכיח כי אישה מסרה סתירות או כזבים במתן עדותה במשטרה? תמיד האישה תוכל לטעון שהיא שהייתה בוכיה ונסערת, ואז החוקר יגיד שמובן הדבר, שאישה שחוותה את מה שחוותה עדותה מבולבלת ולא עקבית.
ניקח למשל את סעיף 13 לתקנה: “ככל שהעד חזר בו מגרסתו השקרית ביוזמתו ומסר, בסופו של יום, גרסת אמת והנזק שנגרם כתוצאה מהאמרה השקרית אינו חמור, עשוי הדבר להוות שיקול שלא לפתוח בחקירה, וזאת מתוך אינטרס ציבורי שלא להרתיע עדים מלחזור בהם מגרסתם השקרית המוקדמת”. מה אומר כאן ניצן? שאם האישה שיקרה, רימתה והונתה, ואחר כך התפייסה עם בן זוגה, ששכנע אותה לבטל את התלונה נגדו, המדינה לא תפתח נגדה בחקירה.
