סגלית אופק שופטת לענייני משפחה ת"א נתבעת על נזיקין ורשלנות שיפוטית בסך 830,000 ש"ח ת"א 5388-04-16
תביעת נזיקין על רשלנות שיפוטית והפרת חובה חקוקה נגד השופטת סגלית אופק ביהמ"ש לענייני משפחה ת"א, מדינת ישראל ויחידת הסיוע שליד ביהמ"ש למשפחה. הנ"ל נתבעים: החלטות רשלניות בלתי סבירות של ביהמ"ש ויחידת הסיוע בסך 400,000 ש"ח, התפרצות מחלת ה- OCD לקטינה בשנת 2015 בסך 200,000 ש"ח, עלות טיפולים פסיכולוגים ופסיכיאטריים לקטינה בסך 80,000 ש"ח, הוצאות לאם וילדיה באנשי מקצוע בסך 150,000 ש"ח ובסה"כ 830,000 ש"ח.
כתב התביעה מפרט, התובעת, אם ל- 2 קטינים: ילד בן 14 וילדה בת 8, נולדו מאב המתגורר דרך קבע בארה"ב, ומגיע ארצה לביקורים מידי פעם. האם משמורנית על הקטינים מתגוררת עימם דרך קבע בישראל.
השופטת סגלית אופק, נתנה החלטות, בניגוד לחוות דעת מכון מומחה שנבחר ע"י ביהמ"ש ובניגוד להמלצות העו"ס המטפלת במשפחה וועדה בין ארצית לטיפול במשפחה, כשהאחרונים קובעים, כי טובת הקטינים לפגוש את אביהם במרכז קשר תחת פיקוח.
הילדים היו בריאים ומתפקדים, עד למתן החלטת השופטת, בה התירה לקטינה לנסוע עם אביה לחו"ל בשנת 2015, ומשם חזרה הילדה נכה, כשהתפרצה אצלה מחלת אובססיב קומפולסיב דיסאורדר הקרויה בקיצור OCD אוסידי, מחלה המזכה ב- 70% אחוזי נכות את הקטינה.
בתביעה נטען, כי השופטת סגלית אופק בהחלטות מיום 8/2/15, 2/4/15 ו- 7/8/15 התעלמה מכל דוחות ותסקירי העו"ס ומהחלטות ועדה בין ארצית לטיפול במשפחה שקבעו כי יש לקיים מפגשים בין האב לילדים אך ורק במרכז קשר. החלטות השופטת ניתנו, תוך ביטול המפגשים במרכז הקשר בין האב לקטינים.
האם הגישה בקשות וצווי מניעה להחזיר את המפגשים למרכז הקשר, עקב התפרצות מחלת האוסידי אצל הילדה בת ה- 8. בחוות דעת מומחה טרם שינוי הסדרי הראיה, נכתב על הקטינה: "מבחינה רגשית תפקודה של xxx מאוזן ושמור. אין עדויות למצב של מצוקה רגשית משמעותית ואין דיווח על התפתחות של סימפטומים קליניים. מרכז הקשר יכול לתת הגנה כי אנחנו מפסיקים אם יש פגיעה בילד בזמן הביקור".
הפק"ס דיווחה לבית המשפט כי האב, לא החזיר את הקטינים למרכז הקשר בתום הביקור: "קשה גם במרכז קשר וצריך להזמין משטרה להחזרת הילדים". בנוסף, הילדים דיווחו על אלימות של האב כלפיהם, וחקירת הילדים אישרה זאת: "בהתאם לחקירת ילדים אשר נערכה בספטמבר שנה זו, להתערבות עו"ס הנוער בעניינכם ולשיחות עם הקטין עולה, כי הקטין שוב נפגע במהלך ביקורו האחרון של האב בישראל".
השופטת סגלית אופק, התירה לאב לפגוש את הקטינים באופן חופשי, ולקחת את הילדים לחופשה בארה"ב כשהיא מתנה זאת בערבות בסך 60,000 ש"ח, וזאת בניגוד להמלצות העו"ס ומומחי ביהמ"ש.
עו"ד אריה סוכובולסקי ב"כ התובעים מפרט: "השופט היושב בדין, אינו פסיכולוג או עובד סוציאלי, אין לו את הידע המקצועי והזמן הכרוך בליווי משפחה בשעת משבר הדרוש, כדי להחליט החלטות מקצועיות, כגון הידע של מומחה בתחום הפסיכולוגיה והעבודה הסוציאלית… לשם כך, נזקק בית המשפט, לחוות דעת אוביקטיבית של מומחה בלתי תלוי – הוא המומחה מטעם בית המשפט… הרי רק טבעי הוא שקיימת הנטיה לקבל את חוות דעת המומחה, שנבחר לשם כך על ידי בית המשפט או באישורו, כקונקלוסיבית".
כתב התביעה מדגיש, כי האם לא ניסתה לנכר את הקטינים כלפי אביהם. נהפוך הוא. האב עצמו בדיון שהתקיים במעמד הצדדים ביום 14/6/15 אמר לפרוטוקול: "מה שיש בלב של xxx (האם) שמאפשר לה לתת לxxx (הקטינים) להיות איתי בכל יום. זה דבר נהדר". ב"כ האב במכתב לב"כ האם פירט כי הקטין בן ה- 14 ישן רוב המפגש אצל האב בביתו.
נתבעת 2 מדינת ישראל, היא מעסיקת השופטת סגלית אופק, ואחראית למחדליה ולמעשיה של שופטת בצו מינוי.
יחידת הסיוע נתבעת 3 לכתב התביעה, מואשמת בכך שהתרשלה כשלא עיינה בתסקירי רשויות הרווחה ולא נתנה דעתה להם, עת המליצה לבית המשפט כי הקטינה "תעבור חוויות נעימות בחו"ל", ולא צפתה כל בעיה בנסיעת הקטינה לחו"ל עם אב בעל דפוסי התנהגות אלימים ובעיתיים, תוך ויתור על מנגנון הגנה של מרכז הקשר, שעליו המליצו כל הגורמים המקצועיים.
כתב התביעה מפרט רשלנות שיפוטית שאין לה חסינות דיונית או עניינית. דיני חסינות ניתנים לעובד ציבור בכל תובענה שאינה על רשלנות, כשהמעשים שביצע היו בתחום סמכותו כדין או שעשו אותם בתום לב, כסבור שהוא פועל בתחום סמכותו כדין. בענייננו, השופטת סגלית אופק חרגה מסמכותה בדין, ופעלה בהיפוך חוות דעת מכון מומחה שמינתה ותסקירי עו"ס, כולל תסקירי ועדה ארצית, שקבעו, כי אין לאפשר לקטינה לנסוע לחו"ל, ועל המפגשים להיות תחת פיקוח של מרכז קשר.
טרם הוגש כתב הגנה. האם וילדיה מיוצגים על ידי עו"ד אריה סוכובולסקי, מומחה בדיני משפחה.