אורלי דהן מנהלת לשכת רווחה לוד – הגיע הזמן לפטר את המנהלת המזיקה, עירית לוד זקוקה לרענון החומר האנושי שהסתאב, יותר מידי תלונות על תיפקודה

להלן תלונה שנשלחה נגד עו"ס אורלי דהן, על הנזקים שגרמה לקטינה בת 16 שנים שעברה התעללות כשמשרד הרווחה מסרב לטפל בקטינה, וחמור מכל, משרד הרווחה מאשים את הקטינה בנזקיה.

אורלי דהן מנהלת משרד הרווחה לוד, מודה שה"עומס" הנטען במשרד הרווחה הוא תוצאה של בלאגן כרוני. כל אחד במשרד הרווחה עושה מה שבא לו. אין נהלים, אין סדר, ואין עשייה ואפקטיביות.

אורלי דהן וחבר מרעיה, הכריזו שכל תיק משפחה הוא "קונפליקט גבוה", כל תיק מקבל רמת אינטנסיביות גבוהה, ומכאן הדרישה לעוד תקנים. זה לא שהמשק מייצר עוד "נזקקי רווחה" אלא שהמערכת מייצרת עוד התעסקות במטופלים, שהיא מיותרת לחלוטין, ובהעדר תקינה ומדידה, כל ראש מחלקה עושה מה שבא לה. במקרה שלפנינו, משרד הרווחה מתייחס לקטינה בת 16 שנים כאל עוד תיק. הילדה ברחה מבית אימה, מסרבת לחזור לביתה ונעדרה במשך שנה שלמה מבית הספר. דיווחים נמסרו למשרד הרווחה לוד, אולם הנ"ל לא עשו מאומה לטפל בילדה. הם היו עסוקים לטפל ב"תיק" שנמצא במשרד הרווחה, להעמיס עליו מסמכים, ובשיא החוצפה אורלי דהן מנהלת המשרד כתבה במכתב לבת משפחה שהקטינה שוהה אצלה, ש"המשפחה מוכרת ומטופלת על ידי אגף הרווחה על ידי 3 מטפלים שונים וקצינת ביקור סדיר נכנסה לתמונה". מדובר בשקר.

מנהלת הרווחה, לא טרחה לשתף את הילדה ב"טיפול" בה, התעלמה ממנה לחלוטין.

קיראו את המייל שכתבה בת המשפחה ואח"כ את התשובה הלקונית של אורלי דהן.

פרטיה המזהים של הקטינה הוסרו.

לכבוד

מנהלת האגף לשילוב חברתי לוד– הגב' אורלי דהן

ראש צוות דרום לוד– הגב' מלכה חלי

מנהלת המרכז למניעת אלימות המשפחה לוד– הגב' יפעת מאירי

מרכזת נושא עו"סים לחוק הנוער לוד– הגב' ליאורה שרעבי

מנהלת תחום חוק הנוער טיפול והשגחה בעירית כפר-סבא – הגב' רינת קנר בן עמי

הנדון: ע' א' מ'  ת.ז. xxx

בתאריך 4.5.15 בשעות הערב הגיעה לביתנו בכפר-סבא ע', לאחר שעברה התעללות פיזית ורגשית במשך שנים.

עוד באותו ערב ע' התקשרה לאמה, לבקשתי, לעדכן אותה היכן היא נמצאת.

בבוקר לאחר הגיעה הלכנו עם ע' לתחנת המשטרה בכפר סבא לדווח על האירוע האחרון בביתה, בו אמה הטיחה את ראשה בקיר, לאחר שהוסבר לע' מה יקרה אם תגיש תלונה כנגד אמה (כל נושא ההליך הפלילי) החליטה ע' שלא להגיש תלונה.

בהמלצת השוטרת החוקרת פניתי מיד באותו יום למחלקת הרווחה בלוד.

היחידה שהצלחתי לתפוס בטלפון היא היחידה לאלימות במשפחה שם נטען כי אינם מטפלים בנוער אך היא תעביר מייל דחוף בנושא למנהלת המחלקה המתאימה. במשך שבועיים לא ניתן היה להשיג אף אחד במחלקה ואף אחד לא חזר אלי.

בתאריך 15.5.15 הגישה אמא של ענבל תלונה במשטרה כי ביתה נעדרת.

מיד ניגשנו לתחנת משטרת כפר סבא, שוב, לתת עדות, לאחר הליך מאוד משפיל הכולל בתוכו את משטרת ישראל ואבישי פליישמן ממחלקת הרווחה בלוד.

הוחלט מטעמי אגו או מחוסר הבנת המקרה להעביר את ע' למעון לנערות חוסות / חברה / הביתה – אחד מהנ"ל לבחירתה, וזאת ביום שישי בשעת צהריים מאוחרת.

ביום ראשון הוחזרה ע' אלינו לאחר סוף שבוע קשה במיוחד שעבר עליה.

מאז, הטיפול של המערכת נלוז ואף מעלה ריח מבעיש של מריחת זמן עד שע' תגיע לגיל 18 שנים ואז המערכת תוכל להפטר מן "המטרד".

עובדי המערכת אינם מעדכנים האחד את השני בפרטי המקרה, קב"סית שאינה יודעת מה עבר על הילדה בבית ולא יודעת למה אינה מוכנה לחזור ללמוד בלוד. עובדת סוציאלית (אוראל) שמונתה לאם אך נפגשה עימה רק פעמיים במשל חודשיים וחצי, עו"ס אבישי פליישמן, שמתייחס לע' באופן קבוע בצורה תוקפנית ופוגעת וצועק עליה בטלפון.

ע' לא פקדה את בית הספר במשך שנה שלמה (!!!) ואף אחד לא ידע.

ע' נפגעה בביתה על ידי אימא שלה, שאמורה לדאוג לה ולשמור על בטחונה והיום במקום לעזור לה ולתמוך בה במשפחה אשר מחבקת אותה לחיקה, במקום לדאוג לע' לבית ספר, במקום לדאוג לע' לטיפול פסיכולוגי, עסוקים עובדי הרווחה בלוד, בלכעוס עליה ולתמוך באם התוקפנית אשר מנסה באולטימטומים להחזיר את ע' לביתה.

לכל התנהלות הרווחה יש ריח רע ואנו מבקשים לבדוק זאת בדחיפות.

יש לדאוג לטיפול פסיכולוגי לע'.

יש לדאוג לאחותה הקטנה שנותרה בבית.

יש לדאוג לאמא של ע' לטיפול עקבי ברווחה.

יש לדאוג לטיפול משפחתי כולל.

יש לדאוג באופן מיידי לבית ספר שמתאים לע'.

ע', נערה מרובת כישורים: אומנות, מוזיקה, ציור ובעלת יכולת אינטלקטואלית גבוהה, מימון הלימודים ומימון הוצאותיה (במידה ובית הספר יהיה מרוחק יש לדאוג לע' להסעה) וכל זאת תוך הבנה שבמצב הנוכחי ע' לא מעוניינת לחזור לבית אימה בלוד אלא להישאר בכפר-סבא במשפחתנו.

לא ננוח ולא נשקוט עד אשר ע' תקבל את המגיע לה: חיים בטוחים, לימודים עפ"י יכולותיה וכבוד. לכל זאת נתנה לכם המדינה מנדט לביצוע.

גרירת הרגליים הסתיימה עם כתיבת מכתב זה. ע' שנפגעה גם בבית אימה, וגם ממשרד הרווחה, לא תפגע עוד, תחילת שנת הלימודים מונחת לפתחינו, אנו מצפים לתשובות עוד השבוע, היה וזה לא יקרה הנושא יעלה לדיון בכנסת או שנגיש עתירה לבג"צ.

בשנת 2015 מגיע לילדה בישראל זכות לחיים בטוחים, ללימודים ולכבוד.

בברכה,

ע' ב' ב' – משפחתה המארחת של ע'. טל': xxx