העיתונאי יגאל סרנה הגיש כתב הגנה על תביעת לשון הרע של הזוג נתניהו: “השתקה ברוטלית בריונית של המבקרים את מדיניותו של בנימין נתניהו ורעית” ת”א 56211-03-16
בנימין נתניהו ואשתו, תבעו את העיתונאי הפובליציסט יגאל סרנה, שפרסם בפייסבוק שלו ששרה נתניהו השליכה אותו באמצע נסיעה בכביש 1. הדבר הגיוני במיוחד, לאור העובדה שכבר נקבע על גב’ נתניהו בפסק דין של השופטת דיתה פרוז’ינין שהיא אישה אלימה, היכתה עובדים, עם דרישות מוגזמות, העלבות ויחס קשה לעובדים והעסקה פוגענית עם שעות עבודה מסביב לשעון. ראו בקישור: דיתה פרוז’ינין על שרה נתניהו: אישה אלימה הכתה את העובדים עם דרישות מוגזמות, העלבות ויחס קשה לעובדים ושעות עבודה מסביב לשעון סע”ש 38335-03-14 מני נפתלי נ’ מדינת ישראל משרד ראש הממשלה
סרנה שכר את שירותיהם של עוה”ד ליאור אפשטיין ואביגדור פלדמן, שדאגו להפיץ את כתב ההגנה בתקשורת. כתב ההגנה המושחז מכיל דברי שנינה, מציג את בנימין נתניהו כבהמה פוליטית מתלהם ונבוב, המבצע רדיפה אחר עיתונאים המבקרים את מדיניותו הפשיסטית.
הגישה של נתניהו היא לחסום אזרחים מלהביע ביקורת על בית ראש הממשלה, ובעצם להפוך את האזרחים כלקקנים המהנהנים לכל הבל פה של הזוג נתניהו, במקום לתת שירות לציבור, מצפים שהציבור ישרת אותם. זוהי גישה פשיסטית-בהמתית מחליאה, שמעידה רק על דבר אחד: נתניהו קיבל כוח והפך לשיכור מכוח ולא מעניין אותו שום דבר חוץ מעצמו ואשתו. נתניהו מעוניין בכותרות וכתבות מחמיאות בכל מחיר, ויהי מה, גם אם זה על גבם של האזרחים. התביעה של נתניהו נועדה לרושש את יגאל סרנה, להשתיק אותו ולמנוע ממנו את פרנסתו והזכות לבקר את הממסד.
סרנה טוען ששני הפרסומים עליהם הוא נתבע הם אמת בפרסום והבעת דעה, ומפנה למאמר בעיתון הארץ “העיתונאים פוחדים ובצדק”, שם מתואר הטלת חיתתו של בנימין נתניהו על עיתונאים המבקרים אותו ונתפסים כמסיתים מסוכנים.
כך שיתף אביגדור פלדמן בפייסבוק של סרנה:
קטעים מכתב ההגנה, שהכנתי יחד עם חברי עו”ד ליאור אפשטיין, בתביעה שהוגשה כנגד יגאל סרנה בגין פרסום בדף הפייסבוק, שבו תיאר מעשה שהיה או שיכול היה להיות בכביש 1, שיירת ראש הממשלה נעצרה בשער הגיא בכביש 1 ומרכב השרד נפלט ראש הממשלה שרעייתו שרה מסלקת אותו מן הרכב. כשתברר התביעה יעלו השאלות האם רשאיראש הממשלה הממלא גם כמה וכמה תפקידי שרים להשתמש בתביעה לשון הרע כדי לחסל כלכלית עיתונאי המבקר אותו חריפות ואף להסית כנגדו באופן העלול לסכן את חייו. האם כתב התביעה הוא חלק ממגמה של ביבי נתניהו לחסל כל התנגדות תקשורתית כנגדו ותעלה גם השאלה האם כללי הביטוי של פייסבוק זהים לכללי הביטוי בתקשורת המסורתית
קטעים מכתב ההגנה.
די לנו בקריאת שמות הצדדים כדי לשפשף עיניים בתדהמה בד בבד עם הבנת הרקע כולו. ראש ממשלת ישראל ורעייתו תובעים באופן אישי אדם עיתונאי, בגין שני פרסומים קצרים שהעלה בפייסבוק ושואל אתה עצמך מה הרעיד מרבצם שני אדוני ארץ אלה שכתבות לאין ספור נכתבו עליהם, חלקן משבחות ואחרות מגנות, מבקרות ותוקפות בשצף קצף. ראש הממשלה המחזיק בכמה וכמה משרדי שרים, שלפיקודו עומדים יועצי תקשורת, לא מצא דרך אחרת להגיב לפרסום שלהבנתו אינו אמת, אלא על ידי הגשת תביעת לשון הרע, הממחזרת עוד ועוד את הפרסום שמן הסתם היה שוקע מזמן בין עשרות אלפי דפי הפייסבוק המועלים ביום.
מתברר מכתב התביעה שהתובעים סימנו את יגאל סרנה, כמי שעוין אותם ומבקר אותם ללא הפסקה, ועתה לכאורה נמצאה להם תואנה לחסל אותו כלכלית וכפי שנראה בהמשך אולי גם פיזית, באמצעות צבא האמת של ביבי נתניהו, וכך יפסיק לבקר את מדיניותו ודרכיו של ראש הממשלה ורעייתו ויעלם מן העולם. ואחריו כך מקווים התובעים גם העיתונאים הטרדנים האחרים, ביניהם רביב דרוקר מערוץ 10 והערוץ כולו, יחד אם שאר כלי התקשורת שיעזו להרהר על תפקודו. ואז יוכל ראש הממשלה להתפעל מדברי הקלס והשבח “בישראל היום”, עיתון המחמד של התובעים, שיישאר לבדו.
והדברים האמורים בכתב התביעה מדברים בעד עצמם, כך הנתבע מוגדר כמי “שמכנה עצמו סופר ועיתונאי”, (סעיף 12 לכתב התביעה) בבחינת שמי שלא נגעה בו כף ידם של התובעים והגדירה אותו כסופר או עיתונאי אינו זכאי לתואר זה, גם אם פרסם תשעה ספרים גם אם הוא כותב יום יום בעיתון הנפוץ במדינה, עיתון שהוא ובעליו נוני מוזס כפי הנראה מוקצים מחמת מיאוס בעיני התובעים לא פחות וראה להלן .
וכך נאמר בכתב התביעה:
“בשנים האחרונות נחשפו התובעים להכפשות רבות , פרסומי כזב, ובעיקר הסתה מסוכנת . אחד מן הגורמים הללו אשר מלבים את אש ההסתה כנגד התובעים הוא הנתבע.” (הדגשה שלנו).
“הפרסומים בגינם מוגשת תביעה זו, הינם בהמשך ישיר לפרסומים בזויים שפרסם הנתבע כנגד התובעים במשך זמן רב בעיתונות ובעמוד הפייסבוק שלו (אשר לו מספר “עוקבים” בלתי מבוטל).”
