נשיא בתי משפט לנוער הפורש אברהם שיינפלד מודה על פשעי הרווחה – הפקרת והשחתת קטינים בידי מערכת הרווחה ובתי משפט לנוער מתמשכת

 הכתבה הפקרת הקטינים נמשכת , הארץ , יולי 2011

שופט הנוער הפורש, אברהם שיינפלד, מתח בסוף השבוע ביקורת קשה על טיפול המדינה בנוער בסיכון.

"נאלצתי לשלוח נערים בסיכון לכלא בגלל חוסר מקום במוסדות סגורים", אמר לתומר זרחין ("הארץ", 1.7), והוסיף כי זמני ההמתנה של נערים ונערות למוסדות אבחון וטיפול הם מתכון לאסון חברתי.

"החברה", ציין השופט, "מתעלמת מהמקרים הקשים ביותר של בני נוער בסיכון".

שיינפלד חוזר במדויק על אזהרות שהשמיע הוא עצמו לפני כמה שנים, ושעמיתיו אמרו כבר בתחילת שנות ה-90 – אז נראה היה שהמחסור במוסדות טיפוליים לנוער חמור, אך מסתבר שעתה הוא חמור בהרבה.

רק 10% מהקטינים בסיכון זוכים לטיפול במסגרת מתאימה, ולכל היתר משמשים הכלא והמחלקות הפסיכיאטריות הסגורות ברירת מחדל.

מדובר בהפקרה חמורה ששופטי נוער, עובדים סוציאליים, עורכי דין מהסנגוריה הציבורית ולפחות שלושה דו"חות של מבקרי המדינה מתריעים עליה שנים.

כלא אופק מספק, אמנם, מסגרת מרשימה של טיפול והקניית כלים להשתלבות בחברה, אך הוא בית סוהר ולא מוסד טיפולי. הוא מיועד לעבריינים שנשפטו בעוון עבירות חמורות ואינו מסוגל, או אמור, לערב ביניהם לבין נערים ונערות הזקוקים לטיפול ולהשגחה. הדבר תקף פי כמה לגבי המחלקות הפסיכיאטריות, וממילא שתי המסגרות האלה כורעות תחת נטל הצפיפות.

בכנס באר שבע לילדים בסיכון 2010 הודה שופט בית המשפט העליון אליקים רובינשטיין, כי "יד ההפרטה בשירותים לקטינים היתה קלה על ההדק".

ואכן, צמצום התקציב וההפרטה הגורפת של מוסדות החסות לנוער דווקא בשנים שבהן קלטה המדינה שתי עליות גדולות – מחבר המדינות ומאתיופיה – הביאו לעלייה חדה בשיעור הנוער בסיכון המושלך לכלא, למחלקות הסגורות או לרחוב.

שר הרווחה החדש, משה כחלון, הוכיח את יכולתו לעמוד מול לחצים ולפעול לטובת הציבור בתחום התקשורת. עתה מוטלת עליו משימה קשה וחשובה פי כמה: לדאוג לתיקון העוול המתמשך בטיפול בנוער בסיכון, לטובת הקטינים והחברה כולה.

כששופט הנוער אברהם שיינפלד ניצב מול נערים עבריינים, הוא ידע שצריך למצוא להם מסגרת סגורה שתציב להם גבולת – אך לא היה מקום במוסדות הטיפוליים.

"לזרוק אותם לרחוב היה רק מוסיף לנזקים שנגרמים להם ולסביבה, ולכן העדפתי לשלוח אותם לכלא ושיקבלו שיקום לאחר מכן", הוא מודה בראיון לגל"צ.

 הכתבה שופט: "שלחתי נערים לכלא מתוך מצוקה" , גל"צ , יולי 2011

"הייתי כותב לעיתים קרובות החלטות מהבטן במקום מהראש, ושלחתי נערים עבריינים לכלא כי לא היה להם מקום במוסד טיפולי סגור", אומר שופט הנוער אברהם שיינפלד, בעברו נשיא בתי-המשפט לנוער, שפורש כעת לאחר 31 שנות פעילות.

"הייתי במצוקה: כשופט נוער, אני יודע שאפשר וצריך לשקם נערים כדי להוציא אותם ממעגל העבריינות והמצוקה – אבל אני לא יכול לממש זאת", אמר שיינפלד בראיון לתוכניתנו "עושים צהריים" עם יעל דן, "לכן העדפתי לשלוח אותם לכלא, כי להחזיר אותם לרחוב רק יוסיף לנזקים שנגרמים לו ולציבור".

"כאשר נתקלים בנער צעיר שעבר מסכת חיים קשה והגיע למעשה עבריינות, ומגיעות אלייך חוות דעת פסיכולוגיות ופסיכיאטריות שמעידות על כך שאפשר לשקם אותו, אבל אין לך לאן לשלוח אותו – אתה מרגיש חסר אונים", שיתף השופט הפורש, "הנער נכנס לכלא למספר חודשים, ובצאתו הוא מטופל על-ידי הרשות לשיקום האסיר – טיפול שהיה אמור לקבל לפני שנכנס לכלא".

לדברי שיינפלד, "מדובר במתבגרים, וידוע שלפעמים צריך להציב להם גבולות חיצוניים כדי לעזור להם ליצור גבולות פנימיים. בנוסף לגבולות הללו, יש להעניק הליך טיפולי. הכתובת לטענות היא המדינה", הדגיש, "יש אנשי מקצוע נהדרים וחדורי מוטיבציה שיודעים להעניק את הטיפל הזה, אבל אם לא נותנים להם כלים לעשות זאת הם לא יכולים לעשות דבר".

"יש מסגרות לנוער כזה, אבל פשוט אין בהן מספיק מקום", אומרת טלי יוגב מהרשות לחסות הנוער במשרד הרווחה, "אנחנו נכנסים בספטמבר להכפלה של מספר המקומות, ולאחר מכן לשילוש שלהם. אנחנו נערכים עכשיו לתת סוף-סוף את המענה לסיטואציה הזו".

 הפקרת קטין מכרמיאל – בית המעצר קישון