עו”ד יניב מויאל מומחה בדיני משפחה מגיב לעו”ס הצפעונית צפרא דוויק: “מי שלוקח להורים את ילדיהם תוך גרימת נזקים לקטינים בשל רשלנות פושעת לא זכאי ליהנות מלשון מנומסת”

מחקר בעניין העומס המדומה של העו”סיות מעלה, כי אין שום עומס של תיקים. להיפך. העו”סיות נטולות עבודה כי אף אחד לא פונה אליהן. כולם יודעים שמי שפונה אליהן חוטפים לו את הילדים או שולחים אותו למרכז קשר. לעו”סיות אין עומס. הן פותחות בכוונה תיקים על בסיס כל מיני שמועות או שהן יוצאות לשטח לצוד לקוחות. כך הן מנפחות את מספר התיקים שלהם, כדי ליילל שקשה להן וצריך למצוא ג’ובים לאלפי הסטודנטיות הפרזיטיות הנפלטות ממחראות הפקולטות לעבודה סוציאלית.

גם הטענה שמטופלים אלימים כלפי העו”סיות כי הן לא יכולות להעניק שירות טוב בגלל העומס, מטורללת. מטופלים אלימים נגד העו”סיות כי הם שונאים את העו”סיות שנאה תהומית ומייחלים שהעו”ס תמות, היא וכל משפחתה. הסיבה היא שהעו”ס פוגעת בכל מי שנקרה בדרכה. משקרת בתסקירים, תולשת ילדים מהרחם של אימהות שאך ילדו תינוקות, ממלאות מכסות לפנימיות ואומנה, רמאיות, נוכלות, אכזריות. זו הסיבה ששונאים אותן, כי הן מזיקות, טפילות, אבל בטוח שהן לא עמוסות, בשעה 13:00 הן כבר נעלמות מהמשרד, וגם זה אחרי שכל שבוע יש להן יום כיף, יום גיבוש, יום וועדה, או יום מניקור.

אז עובדות סוציאליות מהישוב עוספיה, בשם נאג’לה אבו גאזי ושדיה כיוף, החליטו להתעלל באבא ובתו, להפרידם זה מזו במשך 9 חודשים, בלי לתת להם להיפגש. הפרזיטיות טענו לעומס במרכז קשר, עומס בעבודתן, ועומס בחייהן העלובים, והעלו תירוצים במשך 7 חודשים כדי למנוע מאבא לראות את בתו או לשוחח איתה. הילדה נמצאת באומנה מטעם עמותת “שחר” (עמותה המתפרנסת מסחר בילדים עליה נפרסם תחקיר נפרד), הודיעו לאבא בשיא האדישות, שלא ניתן להפגישו עם בתו, כי הם יוצאים לחופשה, יש ערבי חג ובכלל אין ימים פנויים מראשון עד חמישי.

האבא מיוצג על ידי עו”ד יניב מויאל, מומחה בדיני משפחה, פנה לפקידות הסעד, בבקשה לקיים את צו בית המשפט המורה להפגיש את האב עם בתו, וגילה שמדובר במשימה בלתי אפשרית. צו שיפוטי של ביהמ”ש לענייני משפחה, הופר ברגל גסה, ופקידת הסעד, החליטה טענה שלא ניתן לפגוש את הילדה  גם לא במרכז קשר עקב עומס. העוולה פורסמה באתרנו בקישורים:

שאדיה כיוף פק”ס פורעת חוק מעוספיה אשת ריב ומדון סכנה לגברים. מצפצפת על צווי בית משפט ורואה בהחלטות שופטים כהמלצה שאין להתייחס אליה תנ”ז 39152-05-15

מי יושיעני ממלתעותיה של העובדת הסוציאלית? הגיע הזמן לסגור את הברזים למשרד הרווחה. השחיתות והפרזיטיות שם הגיעו לשיאים מרקיעי שחקים

כשכלו כל הקצין, פרסם עו”ד יניב מויאל פוסט קצר בפייסבוק (ראו בתמונה מעלה), שם שטח את כאב מרשו במילים קצרות וחדות. הפוסט זכה ל- 38 שיתופים ותגובות המשתתפות בצערו של האב.

צפרא דוויק, החליטה לצאת במסע שיימינג נגד עורך-דין יניב מויאל, שהגן על מרשו, והפיצה באמצעות דוא”ל מכתב אלים השופך דמו של עו”ס מויאל, למאות עורכי דין, ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין, כל הפרזיטים הסוציאליים בארץ וכל לשכות הרווחה קיבלו את מכתבה הקורא לבצע בעו”ד יניב מויאל, שפטים. המכתב מפורסם בקישור כאן:

ככה ייעשה למי שמשרד הרווחה “חפץ ביקרו”: דוד גולן וצפרא דוויק באו לקלל ויצאו מברכים – שלחו בתפוצה עצומה מכתב הסתה והכפשה נגד עורך דין מומחה לדיני משפחה

עו”ד יניב מויאל, מומחה דיני משפחה, ניסה פעם נוספת לפנות ללבה הצפעוני של צפרא דוויק, מתוך חשיבה (מוטעית), אולי, יש עם מי לדבר, אבל דוויק עסוקה בהפקת כתבות תדמית על פשעי משרד הרווחים דחתה אותו בלשון גסה ובשפת ביבים משתלחת:

“איגוד העו”ס אינו מתערב בתהליכי עבודה מקצועיים ותכני עבודה. הכתובת לפניות אלו ובנשוא פנייתך היא המפקחת המחוזית לנושא, מנהל מחוז הצפון עו”ס גדי פולק ומנהלת השרות הארצי, עו”ס סימונה שטיינמץ במשרד הרווחה בירושלים. ובוודאי אין זה מתפקידי להציל את כבוד בית המשפט זה או אחר. אני בטוחה שהשופטים בעלי שיקול דעת ותבונה להבין מהמידע והחומר שמוצגים להם מה נכון לעשות.

תלונתי בשם העו”ס, הוגשה בשל השפה הבוטה והאלימה שבה הנך נוקט בהתבטאות כלפי עו”ס. וגם במכתבך זה אתה נוקט בלשון גסה ובוודאי בלתי מקצועית בעיקר לעו”ד שאמור לברור בזהירות מילותיו”.

ביום 30/5/16 ביצע עו”ד יניב מויאל, ניסיון הידברות עם הצפעונית צפרא דוויק יו”ר איגוד העו”ס:

עו”ס ראשית צפרה דואק שלום,

שמי עו”ד יניב מויאל. כן עו”ד שנגדו הוגשה תלונה ללשכת עורכי הדין שעוד עתידה להתברר.

בקרוב אני גם אוציא מכתב תשובה למכתבך.

חבל שלא התקשרת אלי כדי להבין מה גרם לי לכתוב את מה שכתבתי.

אני פונה אליך בעניין התנהלות פקידות הסעד בעוספיה נאג’לה אבו גאזי ושדיה כיוף, שבעקבות התנהלותן יצאת עם הפוסט שקומם אותך (או את גולן שראה בכך מנוף לקדם אג’נדה משלו).

בית המשפט לענייני משפחה קבע כי התיק הטיפול בקטינה לא יעבור לכרמיאל!

בית משפט לענייני משפחה הבהיר מספר פעמים לפקידות הסעד כי לקטינה המטופלת אין זיקה לכרמיאל.

בית המשפט לענייני משפחה בצעד חריג עת שמע כי בכוונת פקידת הסעד להעביר את הטיפול לכרמיאל, למרות החלטות קודמות, שלא לעשות כן, העניק משמורת על הקטינה לאב שמתגורר בעוספיה כדי להבהיר לפקידות הסעד שהטיפול בקטינה יישאר באזור חיפה (שם הילדה מתגוררת במשפחת האומנה ושם מתגורר האב).

ובניגוד לכל החלטות אלו מצאו פקידות הסעד בעוספיה להמרות את פי בית המשפט לשים אותו ללעג ולהעביר את הטיפול בקטינה לכרמיאל בטענה כי שדיה כיוף יוצאת לחופשה ללא תשלום לזמן בלתי מוגדר ולא תהיה פקידת סעד לחוק נוער בעוספיה (חבל שלא יצאה לחופשה לפני שדפקה לקטינה ולאביה את החיים אבל עדיף מאוחר מאשר בכלל).

והינה נקבע ועדה לתכנון טיפול בתיק זה ליום 13.6.16 בכרמיאל. אני ומרשי האב לא נגיע לכרמיאל ולא נשתף פעולה עם אף עו”ס מכרמיאל!

אודה לך את תתערבי בעניין ותצילי את כבוד בית המשפט לענייני משפחה והחלטותיו לפני שאפנה לבית משפט לעניינים מנהליים ואני מניח ששופטי בית המשפט המחוזי שיחשפו להחלטות בית המשפט ולהתנהלות פקידת הסעד,  לא יראו בעיין יפה החלטות המזילות את בית המשפט לענייני משפחה.

לא ראיתי חוצפה כזו מימי שעובדות מדינה שמות ללעג (כמו שקורה בתיק זה יותר מידי) החלטות שיפוטיות עושות צחוק מאפוטרופסיים טבעיים (מילא) וגם משופטת!

אודה לך אם ולמרות התלונה נגדי תתערבי בעניין ותשני את רוע הגזירה ולא בגלל מי שמבקש והגישה שלי (שלא צריכה להיות סיבה גם למה לא) אלא בגלל שכך צריך להיות מנהל תקין.

האב מוכן לשתף פעולה עם הרווחה ועשה זאת עד כה למרות כל מה שנעשה לבתו ולו – אולי לא תאמינו אבל אם הייתם נכנסים לגוף התיק, לא הייתם מאמינים שכך מתנהל גוף ציבורי האמון על שלומם של ילדים (או שכן אני כבר לא יודע במה להאמין יותר).

בברכה,

עו”ד יניב מויאל

ביום 31/5/16 לאחר קבלת תגובת צפרא דוויק השיב עו”ד יניב מויאל, מומחה דיני משפחה:

רק חשבתי שנכון להבהיר, שהעוולות הגדולות בעולם נעשו בלשון מנומסת (וחוקית).

יש מלחמות שלא עושים בלשון מנומסת והמלחמה של זכויות ההורים על ילדיהם כבר עברה את שלב הנימוס.

יחד עם זאת, העדר נימוס אינו בהכרח “אלימות” והניסיון לתייג כל הבעת דעה שלילית ולא מנומסת על תפקודכן כנותני שירות כאלימות נדחית.

זה טבעי ואף הוכח מדעית (במחקרים) כי הלשון הלא מנומסת (קללות וניבולי פה) מפחיתה כאב אצל בני אדם– ויש כאן הרבה כאב! http://news.walla.co.il/item/1817495
וביננו, עדיף לשון שאינה מנומסת לשחרור קיטור מהאלטרנטיבה האלימה באמת.

אעפ”כ במקרה זה הנימוס ושיתוף הפעולה היו נחלת התיק המדובר במשך 4 שנים – שלא הובילו לשום מקום וכנראה אף גרמו לפגיעה בקטינה ובהוריה.

לפני שננקטה לכאורה לשון שאינה מנומסת (אשר יצאה מתחושותיי הכנות של תסכול וזעם מוצדק) נעשתה פניה לפקידת סעד מחוזית (חיפה), למבקר המדינה, שהפנה אותה לרחל זמל (פניות הציבור) ולמנכ”ל משרד הרווחה (דאז) ולשר הרווחה (הקודם), לכולם הפניה הייתה בלשון הכי מנומסת, ומה זה עזר? לא שמעתי ציוץ, לקיחת אחריות או תגובה עניינית לתלונותיי המבוססות על העוולות הרבות שאני חווה ביומיום כולל בתיק זה.

והרי זה פלא, פתאום כולם מתעניינים בסיפור (עיתונאים, כלי תקשורת ועובדות סוציאליות שרוצות  להבין איך קרה שהורה לא ראה את בתו 7 חודשים רצופים וזה לצערי לא חריג!) אז כנראה שצריך במדינה הזאת להגיע לרמת תסכול ובוטות גבוהה, כדי לקבל יחס ממישהו, אז זו אשמתכן!

ואולי עלי להודות לך. איש לא היה יודע מהסיפור אלמלא התלונה שלך נגדי שהופצה לכל העו”ס בארץ (ברגע שהיא תגיע אלי רשמית, אני גם אתייחס אליה ברצינות הראויה ואגיב בהתאם).

מי שלוקח להורים את ילדיהם (תוך רמיסת זכויות אדם בסיסיות טבעיות וראשוניות) תוך גרימת נזקים לקטינים בשל רשלנות פושעת, ומעבירם לידי אחרים, תוך ניצול ציני של המצב הכלכלי של ההורים שלא יכולים להתנגד וכל זאת,  כדי להעשיר (כלכלית) גופים וארגונים פרטיים, לא זכאי ליהנות מלשון מנומסת.

שיכנס אליך לבית שודד וייקח לך את היקר לך מכל, נראה כמה מנומסת תהיי. והאמיני לי אין הבדל בין אם זה פושע במסכת סקי או עו”ס ברישיון המדינה, תחושת העוול אף גדולה יותר כאשר מדובר במדינה שאמורה להגן עליך.

אדמונד ברק פילוסוף בריטי מהמאה ה-18 אמר  “כל מה שנדרש לרוע בכדי לנצח הוא אנשים טובים שאינם עושים דבר”.

אני לא מתיימר להיות איש טוב אבל אין בכוונתי לעמוד מהצד לנוכח עוול שנעשה לנגד עיני לילדים והורים, והעובדה שאני עו”ד לא עושה אותי פחות בן אדם! (על אף הסטיגמה שיש לעורכי דין בימינו – שהיא ברובה מוצדקת).

חשבתי שראוי שתדעי.

כנראה עם הזמן (והרבה שנים במערכת) קהות החושים כל כך גדולה שאין המוסד שאותו את משרתת אפילו מודע לעוול שהוא גורם ביום יום לאנשים להורים ולילדים בעיקר.

המלצה חמה שלי, אם בכלל יש מקום להמלצות, במקום שתתקוממו ותלחמו בכל דעה שלילית שנאמרת עליכן (והאמיני לי רבות מהן מוצדקות), תגלו אמפטיה (זה לא עולה כסף, אולי טיפה ויתור על אגו, אבל בתור כאלה שטוענות למומחיות בענייני רגשות אתן מגלות בורות אדירה) ותנסו להבין מאיפה זה בא ואיפה ניתן לעזור כדי לשונות את הרגשות השליליים במקום להתבצר בעמדותיכן ולהעצימן.

בסופו של יום, אתן אמורות לתת שירות לציבור ואולי לאחר בירור מעמיק ימצא שטעיתן, תודו בטעות ותלמדו ממנה. אבל במקום זאת, אתן ממשיכות להנציח את העוול באמצעות טיוח, מה התועלת בכך?

האנטיגוניזם וחוסר האמון בכן רק גובר וכולם מפסידים מזה.

אשריך אם טרחת לקרוא עד כאן!

בברכה
יניב מויאל, עו”ד