עו”ד אשר חופי מומחה בדיני משפחה וחוק ונוער (טיפול והשגחה) עצות להתמודדות מול עובדות סוציאליות ברשויות המקומיות

https://www.facebook.com/groups/crymothers/permalink/1061101670636838/

עו”ד אשר חופי, דיני משפחה, חוק הנוער (טיפול והשגחה) טיפים להורים המתמודדים מול עובדות סוציאליות מרשויות הרווחה:

הנסיון שלי כפרקליט לימד אותי שאחד הגורמים לכשלון של הורים בהתמודדות עם הרווחה נובע מחוסר ידיעה של ‘כללי המשחק’. חוסר האונים מול מה שנראה להורה כבעל תפקיד שהכל נתון בידיו ואין עליו כל מגבלות, הוא בבחינת נבואה המגשימה את עצמה. פקידות הסעד מנצלות מצב זה, מצוקת ההורה, חוסר האונים שלו, ובעיקר חוסר הידע שלו לגבי התהליכים והסמכויות, גורם להורים ליפול בפח.

מדסקסים הרבה אירועים שונים, ‘חטיפות’, מעורבות פסולה של עובדים סוציאלים וכדומה. הרוב נכתב באופן סוביקטיבי. אני קורא ולא אחת אני רואה את ‘הטעויות’. אינני כותב כאן כדי להכות על חזות של אחרים בגין הטעויות. אלו נעשו. מהם צריך ללמוד. צריך גם ללמוד את הכללים וגדרי הסמכויות של הפק”ס. תארו לכם את הפנים הנדהמות של פק”ס שהורה מעמיד אותה על סמכויותיה ועל כוחותיה ועל החריגה מהם ומפנה אותה למקור המשפטי. עם מי שיודע מה הן זכויותיו ומה הפעולה הפסולה קשה קצת להתמודד.

לכן – החלטתי להעלות כאן פינה מידי פעם של ‘דע את העובדות’. הפינה לא תהפוך אתכם למשפטנים מדופלמים, לא תעמיד אתכם במצב של מי שיגברו בנקל עם פק”ס. היא רק תצייד אתכם במידע משפטי כדי להתמודד עם מצבים וסיטואציות, ותפחית את החרדה מול הפק”ס.

אשמח לסיוע של כל משפטן שמצוי בקבוצה בהארת עיני ההורים בחוק, בפסיקה ובזכויותיהם. אשמח לקבל כל הערה / הארה / דיוק / הוספה / השבחה / תיקון ועדכון של כל מידע שיפורסם בפינה זו.

כל אחד יכול לתרום מידיעתו ונסיונו לטובת הכלל. אם בכך נוכל לסייע להורה אחד, ולו להורה אחד, להתמודד עם הפק”ס, דיינו.

“דע את העובדות” 

(1) – מבוא:

כדי להתמודד עם פק”ס, צריך קודם לכל לדעת מהי ומיהי פק”ס ? מה מקור סמכותה של פק”ס? מהו תפקידה ומהם ‘גבולות הגזרה’ של תפקידה? מה מותר ומה אסור לה? מהן החובות המוטלות עליה?

כוחו של כל ‘בעל סמכות’ נובעת רק מהחוק ובתחום המדוייק שניתנו לו הסמכויות והכוחות. אסור לו לחרוג מהסמכויות שלו. היה וחרג מהסמכויות – תלוי הדבר בנסיבות – אם יש חריגה מהותית הפעולה / ההחלטה עשויה להיות מוכרזת כבטלה אוטומטית ומעיקרא (כאילו לא נעשתה) ויש והחריגה לא מביאה לידי בטלות המעשה / ההחלטה אלא מאפשרת לבית המשפט לשקול את ביטולה או שינויה. הדבר נכון לכל בעלי הסמכות ועובדי הציבור – פקיד, שוטרים, פקידי סעד, ועדות, בתי משפט ובתי דין וכל בעל סמכות אחר בחברה. במילים פשוטות : רק מה שהדין התיר והסמיך לבעל הסמכות לפעול מותר לו ומה שהותר לו – נאסר עליו לחרוג. רק מה ש-‘הדין’ התיר מותר לפק”ס ומה שלא הותר לה הוא אסור.

מהו הדין? איך אנחנו יודעים מה הותר לפק”ס ומה הם סמכויותיו, תפקידיו, חובותיו? איך אנחנו יודעים אם היא הפרה אותם?.

הציבור בכללותו לא יודע, כי הדין לא מונגש לציבור. הערפל הזה משרת בראש ובראשונה את הפק”ס.

הדין מורכב מרבדים שונים:

‘חוק’ שהכנסת מחוקקת;

‘תקנות’ – שהם בעקרון הוראות ביצוע של ‘החוק’ שהשר הממונה על החוק (לרוב במקרים שלנו מדובר בשר הרווחה והשירותים החברתיים) מוציא בהסכמת הוועדה הרלבנטית של הכנסת ;

‘הוראות מינהל’ או ‘הנחיות/חוזרי מנכ”ל’ – שככל שהם מפורסמות, יש להן מעמד מחייב (במקרה שלנו : ‘תע”ס’ – תקנון עובדים סוציאלים’) ;

‘אמנות בינלאומיות’ שעלהן ישראל חתומה והם מחייבות מכוח אישרורן בכנסת ;

‘פסיקת בתי המשפט’ – המפרשים את הדין ואמורים להתאים אותו לסיטואציה הספציפית.

ומעל כולם מרחפים ‘זכויות יסוד חוקתיות’ – שהם זכויות אדם בסיסיות, חלקן הוכרו במשפט הבינלאומי, חלקן בידי בתי המשפט בישראל וחלקן אפילו חוקקו בחוקי יסוד של הכנסת שהרלבנטי ביותר לנו ‘חוק יסוד כבוד האדם וחירותו’.

מדובר בכמות עצומה של חומר וכללים שאפילו עורכי הדין לא תמיד בקיאים בכולם.

הוסיפו על כל אלה שלעיתים הדין מנוסח עם הרבה ‘חורים’ ולא תמיד בלשון פשוטה וברורה של ‘מותר’ / ‘אסור’, וכשממול פקידת הסעד עומדים שופטים שממנים אותן (לרוב לפי פנייתן של פק”ס), שופטים שחווים ‘נחיתות מקצועית’ מול פק”ס, או סתם שופטים עצלנים או עייפים שמזדהים אוטומטית עם ‘המערכת’ (שגם הם וגם הפק”ס חלק ממנה) ורוצים לחסל עוד תיק ברשימה שלפניהם ושוכחים שהם התחנה האחרונה בפני שרירות לב ושמדובר בחיי אדם ובדיני נפשות – חייהם של ההורים, הילדים, התא המשפחתי ; כשממול כל אלה נחיתות של הורים – נחיתות רגשית, כלכלית, חברתית, פערי ידע וכוח, ומדייסה זו – אתם מקבלים ‘ג’ונגל מטורף’ בו כל פקידת סעד עושה הטוב בעיניה, ותמיד תוכל לטעון ‘שיקול דעת מקצועי’, ‘טובת הילד’, ‘הילד בסיכון’ ולנסות להצטייר כמי שהיא ‘נקיית כפיים וברת לבב’, ‘מקצועית’, ‘דואגת’, ‘אכפתית’, לעיתים קיימות מוטיבציות אישיות או כלכליות נסתרות מאחרי פעולות הפק”ס ועד כוחות אדירים שפועלים בזירה.

אל תוך המטחנה הזו נשפכים הורים וילדים הנאבקים על חייהם ועל הקשר האנושי והבסיסי של הורה-ילד, שהוא גם זכות וגם חובה. המצב נראה כמו ‘רשומון’ חסר תקווה.

אז זהו, שלא! אסור לעולם להרים ידים (תרתי משמע), אסור לעולם להתייאש, מי שמכיר את המערכת ידע להבין ולהכיר את חולשותיה, את הבאגים שבה, ידע להתמודד, ידע למצות זכויותיו, ידע להימנע מליפול בפח, רק צריך לרצות ולהאמין, לא לוותר על ילדיכם ולא להתייאש, להעזר בבעלי מקצוע מתאימים שיסייעו להוביל אותך בנבכי התהליך, ולא להיכנע – אתם כהורים יכולים לוותר לעצמכם אבל לא תוכלו לוותר עבור ילדכם על הוריהם.

יש כלים משפטיים – מעבר להתמודדות הישירה עם הפק”ס, בהם ניתן להעביר את ‘המלחמה’ אל המגרש של ‘היריב’ / ‘הפק”ס’ והאמינו לי, הם מאוד משמעותיים ויעילים (גם אם בשיטת המשפט הישראלית הם ארוכים ולא מובילים תמיד לתוצאות המקוות כך לדוגמא : לעיתים פעולות של חריגה מסמכות, חריגה מהגדרת התפקיד או ובעיקר התנהגות בניגוד לחובות שמוטלות על פק”ס – יכולה גם לשמש עבירה פלילית מצידה, לעיתים גם עבירה משמעתית ובמקרים מסויימים (ככל שהמקרה חמור והחריגה מסמכות קשה וחוסר תום הלב הוא קיצוני) אפילו עילה לתביעה אזרחית של הנפגע, כנגד הפק”ס אישית.

נתראה בפוסט הבא.

כפי שציינתי אשמח לקבל כל הערה / הארה / תיקון / הבהרה / דעה ועוד מכם.

עו”ד אשר חופי,  טל’ 052-9519510