אורי שורר ואשתו. חבורת החזיריאדה ממשרד גדעון קורן צריכה לקיים אסיפה והצבעה לפני שהמכתבים המטופשים של איומי סרק וטרור יוצאים מהמשרד

דיר חזירים במסווה של משרד עורכי דין:  משרד גדעון קורן בכיכובו של אורי שורר

מה עושים עורכי דין שאין להם פרנסה והם נכשלים ברוב התיקים שהם מגישים? מחפשים נישה חדשה. אופקים חדשים. מסתבר שהאופקים החדשים האלה ממצבים אותם ואת משרדם כחזירים המפלשים בבוץ וקקה של דיר חזירים. ובמה דברים אמורים? בעו"ד הכישלוני והקשקשני אורי שורר, ובמשרדו, גדעון קורן ושות', משרד אוכלי נבלות וטרפות מרח' קויפמן 2 בתל אביב.

לאחרונה פיתחו החזירים והחזירות ממשרד גדעון קורן מיומנויות בתחום לשון הרע. הנ"ל משוטטים באינטרנט כטרולים, מחפשים מישהו או מישהי שנעלב או נעלבת, פונים אליו ומציעים לו לשלוח מכתב לשון הרע בשיטת מצליח. הרי טקסט מוכן כבר יש.  כל מכתבי התראות לשון הרע נראים אותו דבר: "דע לך שביצעת לשון הרע, אם לא תתנצל ותשלם 130,000 ש"ח על כל לשון ולשון, נתבע אותך". ביג דיל. איזה מיומנות מדהימה.

כך אורי שורר ולהקת חזיריו ממשרד גדעון קורן מאיימים על אזרחים בתביעות סרק של 130,000 ש"ח על כל לשון שהם חושבים שהיא רעה. אולי יצליח אולי לא. האם בשביל זה למד יעקב קצין להיות מגשר מוסמך בספארי? האם זו גולת הכותרת של חייה המקצועיים של אסתר שאנן, אחרי שהתקבלה לעכירת דין באנגליה ווילס? האם בשביל הפעלת טרור לשון הרע נגד אזרחים הלכה קטי אלמליח ללמוד משפטים בשוויץ ולקבל שם רישיון? האם בשביל זה אילנה ביליג הוציאה רישיון בניו ג'רזי?  לכאורה חבורה שהייתה יכולה להמריא אל על.  במקום זה חבורת הזבל מתפלשת במוחטה של הזבל? זה הולם? זה מכובד? מה בדיוק חושבים כל המטופשים הללו עם התארים משוויץ ומווילס, שהאזרח המאויים במכתב יקבל את מכתב ההתראה על לשון הרע… ישקשק כי רשימת מכולת של עורכי דין מכל העולם שהאורך שלה הוא חצי עמוד מפחידה ומאיימת עליו, וישלשל למשרד 130,000 ש"ח רק בגלל שרשימת החזיריאדה מתעטרת לה ברשימה של תארים מחו"ל? זה שלמאיר פוקס יש חברות בלשכה בניו יורק, זה אמור להפחיד יותר את מוציאי לשון הרע? אולי דווקא השם "מונטי סילבר" חבר לשכה בקליפורניה, זה מה שיפחיד את האזרחים הישראלים שמקבלים את מכתבי האיומים האלה?

הציבור צריך לשקשק? הציבור צריך לפחד? זה מה שמביא כסף למשרד? זה מה שמביא הילה בינלאומית למשרד? עורכי הדין הנקובים על נייר המכתבים האלה צריכים לדעת שכאשר יוצא מכתב בסגנון שתראו למטה, השם שלהם נקשר ברפש, והם מתפלשים בעל כורחם ברפש ושופכין. אנו מאוד מציעים לכל חבורת החזיריאדה ממשרד גדעון קורן לקיים אסיפה והצבעה לפני שהמכתבים המטופשים האלה של איומי סרק וטרור יוצאים מהמשרד.

כבוד זה לא מביא. כסף? חחח.

הנה רשימת כשלונות של אורי שורר:

הרשמת אפרת קוקה כתבה על אורי שורר שייצג את הנתבעת חרמון מערכות מיגון התראה ותקשורת בע"מ ח.פ. 512891755   ש"הנתבעת לא הצביעה בטיעוניה על הצדקה של ממש לאיחור בהעברת התשלומים לתובעת". לכן בגלל מחדליו של אורי שורר הלקוחה שלו שילמה 4,000 ש"ח הוצאות.

בתיק אחר בו ייצג את איתי בבניק, כב' השופטת חופית גרשון-יזרעאלי נדהמה מעזות המצח של אורי שורר שהגיש תביעת סרק, והורתה לו למשוך התביעה מייד.

בתיק אחר בו ייצג אחת בשם אלה נוסבאום בתביעת סרק נגד שיכון ובינוי כבוד השופט גיא הימן דחה את התביעה, ועשה חסד עם אורי שורר שלא הטיל הוצאות.

בתיק אחר ייצג את מינרווה יעוץ והדרכה בע"מ חברות 511247249 חברה שגנבה את זכויות הקריינות של ערבי בשם סלמאן אלאמיר עאמר שהוא הבעלים הבלעדי של ההקלטות שנמכרו על ידי הנתבעים יחד עם הספר "אגדה של כפר", הואיל וההקלטות כוללות סיפורים מתוך הספר שהתובע ביצע את הקריינות שלהם בקולו.  אורי שורר זייף את השם של החברה שגנבה את זכויות היוצרים וטען ש "קבוצת מינרווה" שונה מהנתבעת חברת "מינרווה יעוץ והדרכה בע"מ" על סמך הזיופים במשרדו.

בתיק אחר שעניינו הפרת זכות יוצרים בחוברת לימוד שחיבר תובע בשפה הערבית בשם "ערבית מדוברת פלסטינית למתחילים", ואשר הוצאה על ידי חברה שבבעלותו של התובע ששכר את שירותי אורי שורר, שורר תבע על סך יותר מחצי מיליון ש"ח: 500,000 ש"ח!!!! וניסח כתב תביעה מפוצץ עם אין ספור עילות כמו זכויות יוצרים, עשיית עושר ולא במשפט, גניבת עין ועוד מכל הבא ליד.  הכל התפוצץ כשהשופט פסק רק 20,000 ש"ח על זכויות היוצרים ועוד 20,000 ש"ח על עוגמת נפש. על כל שאר העילות הוא טען שמדובר באוסף הבלים. "אמנם, בעילת העוולה של גניבת עין ניתן לזכות אף ללא הוכחת נזק, אולם לאחר שקבעתי כי התובע זכאי לפיצוי סטטוטורי מכוח חוק זכות יוצרים, אין התובע זכאי לפיצוי נוסף, שכן הלכה היא שאין אדם זכאי לגבות פיצוי פעמיים בגין אותו מעשה, בהסתמכו על עילות שונות העומדות לרשותו (ע"א 290/80 ש.ג.מ. חניונים בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד לז(2) 633, 642 (1983)). יוער, כי על פי חוק עשיית עושר ולא במשפט אפשר לזכות בסעד של השבה גם ללא הוכחת נזק, אולם סעד זה אינו רלוונטי לענייננו".

ובכן זו השיטה: אורי שורר פוגש לקוחות. עושה עליהם רושם ואבו עאלי. מבטיח הרים וגבעות. לוקח מעל 100,000 ש"ח שכר טרחה ומנסח תילי תילים של ניסוחים מפולפלים בתקווה שהנתבע יקרוס וישלם, מרוב פחד. אבל הטרור המשפטי הזה נכשל פעם אחר פעם. לדוגמא, הלקוח של שורר, אסף-יצחק גולני הוציא מעל 150,000 ש"ח בהוצאות שכר טרחה וקיבל 40,000 ש"ח… נו זה משתלם? כל הרעש הזה? סוחט כספים במצגות שווא גם מהלקוחות שלו!!! מבטיח הרים וגבעות ומוציא גורנישט מיט גורנישט.

זה לא מספיק? רוצים עוד דוגמא לכשלונותיו המהדהדים של אורי שורר? קבלו.

שורר ייצג חברה בשם בלו דנים שווק (2009) בע"מ, ותבע לא פחות מ- 5 חברות איטלקיות ואזרחים איטלקים שבעסקי אופנה. נקצר לכם את התוצאה: הנתבעים הגישו בקשה למחיקה על הסף, וכבוד השופט אילן ש' שילה, סג"נ אכן מחלק את התביעה על הסף והטיל הוצאות בסך 50,000 ש"ח ואת כל הוצאות הטיסה שהנתבעים האיטלקיים הוטרחו לארץ בגלל תביעת השווא הטרוריסטית של אורי שורר.

דוגמאות מדברי השופט על העבודה של אורי שורר:  "אין צריך לומר כי אין כל יריבות בין התובעת לבין הנתבעים. התובעת נוסדה רק בשנת 2009, ולא הייתה קיימת כלל בשנים שבהן טוען התובע כי המכתבים שביסוד התביעה נמסרו לו. כמובן שאין התובעת נזכרת כלל במכתבים אלו. לא מצאתי עילה שקמה לתובעת לתבוע את הנתבעים"… "לא מצאתי ממש גם בטענת התובעים (כלומר אורי שורר) באשר לנוהג עסקי שעל פיו מקבל רישיון או זיכיון הוא "זכיין פרטי", אשר מפעיל את הרישיון באמצעות "תאגידים שונים"…   "דין התביעה להידחות על הסף. אין יריבות בין התובעים לבין הנתבעים. ההסכמים אינם מקנים כל זכות למי מהתובעים, ולכל היותר מקנים זכות לחברת אקס ג'יי ג'ינס ישראל בע"מ, אשר אינה צד לתביעה. התובע מעולם לא קנה זכות לפי ההסכמים.  שנית, לגופו של עניין, הנתבעים מכחישים את ההסכמים הנטענים, וגורסים כי הראיות והנסיבות מצביעות על היותם מזויפים. אפילו חתם עליהם עובד הנתבעת 1, מריאנו רווסקו, הוא עשה כן בלי שהיה מורשה לכך, ואין בחתימתו כדי לחייב את החברות".

מה ראינו פה? ראינו שעו"ד אורי שורר לוקח תיקים חסרי שחר, מנפח אותם, לא בודק את הראיות ולמעשה מפברק אותם באמצעות טענות הזויות שבעל פה נגד ראיות בכתב, וזה לא מצליח לו. במקרה עם האיטלקים, החברה האיטלקית בכלל לא הייתה קיימת… וכל הסיפור היהי נסיון של סחיטה וטרור משפטי באמצעות רישיון העו"ד שהוא מחזיק. מאוד מאוד נדיר ששופטים מוחקים על הסף תביעות. אם מחקו תביעה של אורי שורר, זה אומר שבאמת, אבל באמת, היה שקוף לשופט שהעו"ד אורי שורר מטיל חיתתו על נתבעים סתם כדי לסחוט אותם.

חזיריאדה כבר אמרנו?

מכתב הסחיטה באיומים של עו"ד אורי שורר , קובץ pdf