קישור מקוצר לכתבה: http://wp.me/pxMec-52c
קבלו את דוח מבקר המדינה על ההוצאה להורג באמצעות ההוצאה לפועל בישראל 2016. אצל מבקר המדינה לא יודעים להוציא דו”חות ידידותיים למשתמש, ולכן אנו מתנצלים על האיכות הנמוכה של הרזולוציה. הדו”ח עצמו שטחי, דבילי, רשלני, שניתן היה להכין אותו ב- 5 דקות. נראה כאילו חובר ע”י בת 18 מהשירות הלאומי שקיבלה משימה לחבר חיבור. עלוב ומביש. מספיק להקליד הוצאה לפועל+הוצאה להורג כדי לחבר דו”ח של עשרות אלפי עמודים על העוולות של ההוצאה לפועל. במקום זה מבקר המדינה שחרר דוח חפיפניקי המבייש אותו ואת המדינה, שבעליבותה שלחה אותו לטייח את עוולות החונטה.
לפניכם ההקדמה והדו”ח. כמובן שההקדמה עדינה מידי והמצב הוא פי אלף יותר גרוע ממה שמתואר. כמובן שמבקר המדינה לא טרח לספר כמה אנשים מתאבדים בגלל ההוצאה לפועל, כמה אנשים מבקשים למכור כלייה בחו”ל, וכמה נשים מבקשות לצאת לעבוד בזנות בחו”ל כדי לממן את חובות ההוצל”פ. אנשים פונים לשוק האפור רק כדי להביא כסף להוצאה לפועל. את זה אף אחד לא כותב בדו”ח הביקורת. “בשוק האפור מאלצים חייבים למכור איברים”
מאי 2014: “חייבים שמבקשים לצאת לחו”ל כדי לתרום כליה, עבריינים שמגיעים ללשכת ההוצאה לפועל ואנשים שמצהירים שיעבדו בזנות אם לא יוכלו לצאת מהארץ. זו התמונה המבהילה שעולה ממכתבו של מנהל רשות האכיפה והגבייה, שנשלח למשנה ליועץ המשפטי לממשלה: “ישנו חשש לעושק חייבים לתשלום בגופם“. “בעלי חוב מנמקים את בקשתם לצאת לחו”ל לצורך מכירת איברים, בשל חובות לשוק האפור“. כך עולה ממכתב ששלח לפני כמה ימים דוד מדיוני, מנהל רשות האכיפה והגבייה הקודם, לאבי ליכט, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, והגיע לידי ynet. כיום מנהל את ההוצל”פ הדוס תומר מוסקוביץ שאמונתו היא שלהרוג חייבים יש לעשות בדרכי נועם, כפי שהתורה ציוותה.
המכתב, שכותרתו “שידול חייבים על ידי גורמים בשוק האפור למכור איברים בניגוד לחוק השתלת איברים“, מצייר תמונה קשה מאוד. על פי הנטען בו, בעלי חוב שתיקיהם מתנהלים בהוצאה לפועל מבקשים היתר לצאת לחו”ל, ומציינים כי מטרת הנסיעה היא מכירת איברים כדי לממן את חובם לשוק האפור.
מדיוני (מנהל ההוצל”פ הקודם) ציין במכתבו כי לאחרונה הגיעו כמה חייבים ללשכת תל אביב, וביקשו לבטל את ההגבלות על יציאתם מהארץ. הם נימקו זאת באומרם שהדבר נועד לצורך מכירת איברים בגלל חובות. “בירור עמם העלה כי כל אחד מהם מסובך בחובות לשוק האפור, מעבר לחובות הקיימים במערכת ההוצאה לפועל”, נכתב במכתב שנשלח לליכט. “גורמים בשוק האפור ‘המליצו’ להם למכור כליה בחו”ל לצורך פירעון החובות, תוך שהם מאיימים על חייהם אם לא יעשו כן”.
מדיוני מתאר מקרה מיוחד של אישה שחייבת 200 אלף שקל, ועל פי העובדת שטיפלה בה נראתה במצב קשה. “היא ציינה כי קיים איום על חייה וכי בידיה מסרון ובו הצעה למכור כליה כדי להציל את חייה. היא הוסיפה כי אם הרשם לא ייעתר לבקשתה לא יהיה לה מנוס אלא למכור את גופה לזנות”, נטען.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4515410,00.html
ההקדמה של מבקר המדינה: זיבולי מוח
דוח זה עוסק במערכת ההוצאה לפועל, שמהווה נדבך חשוב בשלטון החוק במדינה דמוקרטית. ממושכלות היסוד של שיטת המשפט בישראל היא שיש למלא את פסיקותיו של בית המשפט, ועיקרון בסיסי בקיומה של מערכת מסחרית וחברתית הוא שחובות יש לפרוע. מנגנון ההוצאה לפועל נועד לשמש כלי למימוש עקרונות אלו, להגשמת אינטרסים ציבוריים חשובים ולהגנה על זכותו הקניינית של הזוכה. מערכת משפט שבה מנגנון ההוצאה לפועל אינו יעיל עלולה לפגוע באמון הציבור במערכת זו, לכרסם בשלטון החוק ולעודד יצירתם של “מסלולים עוקפים”, ולעתים בלתי חוקיים, למימוש זכויות. ואולם יעילות האכיפה אין בה כדי לגרוע מזכותו של החייב להליך הוגן. מנגנון ההוצאה לפועל מופעל לא אחת על ידי ארגונים איתנים כלפי חייבים אשר נקלעו למצוקת חובות כוללת, שאינם מיוצגים והם מתקשים לעמוד בעצמם על זכויותיהם, בייחוד מול גופים אלו.
מכאן שבבסיס דיני ההוצאה לפועל מונחות שתי תכליות הדורשות איזון מתמיד: האחת – להגן על זכות הקניין של הזוכה ולסייע לו לגבות את חובו במהירות וביעילות; השנייה – להגן על החייב אשר בשל מצבו הכלכלי אינו יכול לעמוד בתשלום החוב, תוך שמירה על זכויותיו, על כבודו ועל חירותו. מלאכת האיזון מוטלת על רשות האכיפה והגבייה, שפועלת לאכיפת החלטות שיפוטיות בעניינים אזרחיים ולגביית חובות שדינם כדין פסק דין.
במרוצת השנים מערכת ההוצאה לפועל הפכה ממנגנון שעיקר תפקידו לאכוף פסקי דין למנגנון אשר עיקר פעילותו היא גביית חובות שמרביתם אינם מתבררים תחילה בבית משפט, כגון חובות על פי שטרי חוב וצ’קים וחובות הנגבים באמצעות הליך התביעה על סכום קצוב. עובדה זו מטילה על מערכת ההוצאה לפועל חובה מוגברת לשמור על זכויות החייבים ולפעול מתוך איזון ראוי בין האינטרסים המתנגשים.
דוח זה מעלה כשלים בניהול תיקים במערכת ההוצאה לפועל שיש בהם כדי להביא להפרת האיזון הראוי בין זכויות החייבים לזכויות הזוכים. ממצאי הדוח מציגים ליקויים כבדי משקל בליבת פעילותה של ההוצאה לפועל – בשלב פתיחת התיקים שמנוהלים בה. כשל בקרה הביא לכך שתיקים רבים נפתחו שלא כדין תוך פגיעה בזכויותיהם של החייבים. יודגש כי פתיחת תיק באופן שגוי היא ליקוי בסיסי אשר גורר אחריו ליקויים נוספים בניהולו של התיק, שבמקרים רבים נמשך שנים.
בדוח מועלים ליקויים חמורים בנוגע לשיעורי הריבית המושֶתֶת על חייבים. כך למשל רשויות מקומיות ניהלו עשרות אלפי תיקים בהוצאה לפועל בשיעור ריבית שגוי; ותיקים לגביית חובות בגין הלוואות שנתנו תאגידים בנקאיים המובטחות במשכנתה על דירת מגורים נוהלו בריבית גבוהה מהמותר על פי צו הריבית. בליקויים אלה יש משום פגיעה של ממש בחייבים, שרבים מהם מתקשים לעמוד על זכויותיהם וחלקם אף אינם מודעים להן.
מאז הקמתה פעלה רשות האכיפה והגבייה לבניית תשתית ארגונית תוך הטמעת שורה של רפורמות לשיפור האכיפה וייעולה ולסיוע לחייבים במיצוי זכויותיהם. יצוין כי במהלך הביקורת החלה רשות האכיפה והגבייה לנקוט צעדים בכמה תחומים כדי לתקן ליקויים שהועלו. עם זאת, נוכח ממצאי דוח זה עולה הצורך לערוך רפורמה יסודית בתהליך פתיחת התיקים בהוצאה לפועל.
כאמור, מערכת ההוצאה לפועל פועלת במקרים רבים כלפי אוכלוסייה מוחלשת המתקשה לעמוד על זכויותיה, בייחוד מול גופים וארגונים חזקים. בליקויים שעליהם מצביע דוח זה יש כדי לפגוע בזכויות אלה. נוכח חומרת הליקויים והיקפם יש חשיבות רבה ליישום קפדני של פעולות התיקון הנדרשות ולהשלמתן. על שרת המשפטים, הממונה על הרשות, להבטיח אפוא כי יקוים פיקוח על תיקון הליקויים שעלו בדוח זה. משרד מבקר המדינה ימשיך ויעקוב גם הוא אחר ביצוע האמור. כולי תקווה, כי תיקון הליקויים שהועלו בדוח יביא עמו בשורה ממשית בייחוד לחייבים הנמנים עם אוכלוסיות מוחלשות.
דוח ביקורת זה מתפרסם במתכונת חדשה, שנועדה להביא את ממצאי הביקורת והמלצותיה לידיעת הציבור הרחב בדרך פשוטה ונגישה גם כאשר הנושא מורכב ורווי פרטים וממצאים. אני סבור כי בדרך זו נגשים באופן טוב יותר את חובתנו להביא לידיעת הציבור הרחב את ממצאי הביקורת וניטיב להתאים את עבודת משרדנו לעידן המידע הנוכחי. אני תקווה כי בכך נסייע בהבנה טובה יותר של דוחות הביקורת, ובטוחני כי יהיה בכך גם כדי לתרום לתיקון הליקויים וליישום המלצות הביקורת. אנו נמשיך במגמה זו ונפעל להצגת ממצאי הביקורת בדרך נגישה ככל האפשר.
יוסף חיים שפירא, שופט (בדימ’)
מבקר המדינה
ונציב תלונות הציבור
ירושלים, ניסן התשע”ו
אפריל 2016
