עו"ס פנינה איגרא ממררת חיי העיוורים בחיפה
לפני כשלוש שנים הציבה עיריית חיפה נציגה של מחלקת הרווחה בסניף המקומי של האגודה למען העיוור. מאז, טוענים חברי האגודה, הם סובלים מהתנכלויות ומיחס משפיל, ואלו שהעזו להתלונן אף איבדו את זכויותיהם.
אם לא די בקשיים הגדולים שגורמת מוגבלותם, נאלצת אוכלוסיית העיוורים בחיפה ובקריות להתמודד עם בעיה נוספת. בעיות מהמקום הכי לא צפוי, ממנו בעצם צריכה לבוא העזרה.
דווקא האגודה, אשר הוקמה על מנת לשרת אותם ולסייע להם להתמודד עם הקשיים, היא זו הגורמת להם למורת רוח רבה ומקשה על התמודדותם. הם מספרים על יחס משפיל, התנכלויות ופגיעה בזכויותיהם מצד האגודה למען העיוור, עליה השתלטו לטענתם עיריית חיפה ונציגיה במחלקת הרווחה.
כתוצאה, לדבריהם, הם מקופחים ולא מצליחים לקבל את השירותים הבסיסים להם הם זכאים מצד האגודה אשר לשמם היא הוקמה. בנוסף הם מספרים על מסכת השפלות, העלבות, פגיעה בזכויות וקשיים רבים שמערימים עליהם שלא בצדק. כעת הם מתכוונים לצאת למאבק כדי להחזיר המצב לקדמותו.
"נתקלתי בחומה בצורה"
הכל החל, כך הם מספרים, כאשר הוחלט לקיים מודל חדש של העמותה. על פי מודל זה הוצב נציג של מחלקת הרווחה בעיריית חיפה, הנקרא מרכז שירותים (מרש"ל) לעיוור. למרות שעל פניו נראה כי המודל החדש היה אמור רק לסייע להם – נהפוך הוא.
"מאז ומעולם הייתה העמותה גוף שעוזר ומסייע לנו. בשלוש שנים האחרונות נעשה מפנה, מבלי שאף אחד ירגיש בכך. ביום בהיר אחד הקימה הרווחה בחיפה את מרש"ל, שמהווה רשות עירונית, במבנה האגודה למען העיוור, ממש בתוך ליבה של האגודה ועל תשתיתה", סיפר אחד מחברי האגודה.
את תפקיד הנציגה קיבלה פנינה איגרא, המשמשת כפקידת השיקום באגף שירותי הרווחה בעיריית חיפה. מיום שזו נכנסה לתפקיד, הם מספרים, החלו חייהם להפוך לסיוט מתמשך. עד מהרה הפכה איגרא לחלק מבלתי נפרד מהאגודה. היא לוקחת לטענתם חלק בכל ישיבות ההנהלה של האגודה, משתתפת בוועדות האגודה ושולטת בכל הנעשה בה.
"לפני כמה שנים התחלתי להתנדב באגודה", מספר אחד מחברי האגודה. "בשלב מסוים החלטתי שאני רוצה ללכת ללמוד ולהתחיל לעבוד, אבל נתקלתי בחומה בצורה. שלחתי מכתבים רבים לעירייה ולראש העירייה, אך כל אלו נותרו ללא מענה. הגברת איגרא טענה שאני לא מסוגל לעשות את זה, וסירבה בתוקף לסייע".
"יתרה מכך, היא עשתה כל שביכולתה כדי למנוע זאת. החלטתי לערב בתהליך את העמותה למען העיוור, ואז גיליתי שהמרש"ל שולטת גם בנעשה בתוך העמותה עצמה. היא סגרה בפניי גם את דלתות האגודה".
"גילינו שהחלה להתרחש תופעה מוזרה, שאין כדוגמתה בשום מקום אחר במדינת ישראל. הגורם המטפל בעיוורים במסגרת שירותי הרווחה בחיפה, השתלט ללא בעיות על האגודה למען העיוור. כעת יוצא מכך שדמות אחת, איגרא, ידה בכל והכל בידה. במצב עניינים זה ידי האגודה כבולות, והיא אינה יכולה לסייע ולהושיט יד בכל בעיה, ולו הקלה ביותר, כבימים עברו".
כך הפכה איגרא, לחורצת גורלות, אשר מי שיצא נגדה מצא עצמו מחוץ לאגודה וחסר יכולת לקבל שירותים.
"במידה שהתעוררו חילוקי דעות כלשהם עם אותה דמות שולטת זו למטופליה בחיפה, הן אם על רקע אידיאולוגי כזה או אחר או בכלל, הרי שאותם פרטים הינם מחוסלים", סיפרה חברה אחרת. "איגרא עשתה ככל שעולה בידה כדי להקשות ולהתנכל לאותו עיוור שהעיז להתנגד למרותה או לצאת כנגדה".
למרות כל זאת הם החליטו לא לוותר. החברים יצאו למלחמה כנגד החלטות המרש"ל, ודרשו לקבל את זכויותיהם. "פניתי למשרד הרווחה עצמו, וביקשתי שיסייעו לי ללכת ללמוד. איגרא שמה לי רגליים בכל הזדמנות, אבל בסופו של דבר משרד הרווחה עזר לי לקבל את מבוקשי".
"כמובן שזה עלה לי בהתנכלות קשה, והפסקת השירותים האחרים המגיעים לי מטעם העמותה. לאחרונה הודיעה לי איגרא, שהוחלט להפסיק לי את ההדרכה השיקומית בניידות".
הדרכה שיקומית היא אחד מבין השירותים החשובים ביותר לו זכאית אוכלוסיית העיוורים מצד עיריית חיפה. בעזרת הדרכה זו הם לומדים כיצד להתנייד באופן עצמאי ולהסתדר בכוחות עצמם. מבלי הדרכה זו משולים חייו של העיוור לחייו של נכה גפיים ללא כיסא גלגלים.
אך דבר זה, על פי טענות העוורים, לא מונע מנציגת העירייה להשתמש בהדרכה זו ובביטולה על מנת לפגוע בחברי האגודה שאינם מקבלים את מרותה. "כל עיוור זכאי לשירות הזה, אבל הגברת איגרא החליטה שאני לא זכאי לו יותר, למרות שהמורות השיקומיות חושבות אחרת. היא עושה את זה רק כדי לפגוע בי", סיפר אחד מחברי האגודה בעצב.
האגודה אינה הבית יותר
בימים כתיקונם, במצב כזה יכול היה אותו חבר לפנות לעזרה בנושא לאגודה. שכן, על פי תקנון האגודה, בין היתר תפקידה הוא "לשמש חוליה מקשרת בין העיוור לבין המוסדות, הארגונים והרשויות המתאימות".
אבל תקנון לחוד והתנהלות בשטח לחוד. "האגודה היא ממש לא חוליה מקשרת יותר, מכיוון שהאגודה היא בעצם העירייה", טוענת חברה אחרת באגודה. "איגרא קובעת את עתידם של עיוורים, גם בעירייה וגם באגודה עצמה, ולנו אין למי לפנות.
"מי שהיא לא אוהבת נמצא בבעיה רצינית, מכיוון שהיא מנצלת את כל הכוח העומד לרשותה על מנת לפגוע בנו. אין חולק על כך שאנחנו החלשים במלחמה הזאת. יום אחד היא פשוט הודיעה לי שאני לא זכאית יותר להדרכה שיקומית על מחשב. כל עיוור מקבל שעות לימוד ללא הגבלה, אבל את שלי היא החליטה להגביל".
החברה החליטה לצאת כנגד הגזרה של איגרא, דבר שהחמיר אף יותר את מצבה. "החלטתי לא לשתוק. התקשרתי לאיגרא, והיו בינינו חילופי דברים קשים. פניתי למשרד הרווחה לבקש את מה שמגיע לי, אך היא שלחה להם מכתב וטענה שכבר קיבלתי המון שעות לימוד, ולכן לא מגיע לי יותר".
כתוצאה ממחאתם זכו החברים לנידוי מהאגודה, והדלת למקום שכה חשוב עבורם נסגרה בפניהם.
"האגודה משמשת כמועדון חברתי לאוכלוסיית העיוורים. שם אנחנו פוגשים חברים עושים פעילויות, חוגים, הרצאות וטיולים. האגודה משמשת בית לעיוור, ומקום מפלט של כמה שעות, שזה דבר מאוד חשוב בשבילנו", הם מספרים. "מהיום שהעירייה השתלטה על המקום, ישנם אנשים שאינם יכולים ליהנות מזה יותר. הם הודיעו לנו שהאגודה אינה 'הבית' שלנו יותר".
"זוהי תופעה פסולה מאין כמותה לציבור העיוורים, בניגוד לכל נוהל תקין, והיא פוגעת במתן השירותים ושלילת זכויותיהם. כל זאת בתמורה לסבסוד של העירייה, בשיעור של עשרה אחוזים מתקציב האגודה", אמרו. "לפני שנכנס המרש"ל, שירתה האגודה את תושבי חיפה והקריות. כעת נותרו תושבי הקריות ללא מענה".
"זה לא מעניין אף אחד"
"הם לא מוכנים להסיע אותנו לביתנו. את תושבי קרית חיים הם לוקחים עד הבית, ואותנו, תושבי הקריות האחרות, הם מורידים בצמתים הראשיות, צומת הצריף או צומת קרית אתא, בגלל שעיריית חיפה משתתפת במימון", סיפרה חברה אחרת. "עבור אדם עיוור, לחצות צומת כמו צומת קרית אתא זה דבר קשה מאוד ומסוכן ביותר, אבל זה לא מעניין אף אחד".
כתוצאה מכך, עיוורים רבים תושבי הקריות לא זוכים להינות מיתר השירותים באגודה. "נוצר מצב שאנשים, שהייתה להם בעבר האפשרות לצאת לכמה שעות ביום מהבית ולפגוש אנשים אחרים, כבר לא יכולים לעשות זאת", היא ממשיכה.
"בגלל הקושי של לחזור הביתה מהצמתים, הם מחליטים לוותר ולא ללכת בכלל. הם יותר לא נהנים מחוגים, הרצאות ושאר פעילויות, שזכו לקבל בעבר מהאגודה. זה דבר מאוד קשה מבחינתנו. המרש"ל הזה רק פוגע בנו. עמותה אמורה להיות גוף עצמאי, ולא גוף שתלוי בממסד. ברגע שהוא חלק מהממסד – הוא מאבד את כל המשמעות שלו".
המצב הנוכחי גורם לסבל רב לאוכלוסיית העיוורים. בנוסף לכל הקושי איתו הם נאלצים להתמודד בחיי היום יום בעקבות המגבלה שלהם, הם נדרשים כעת להילחם מלחמות מיותרות לטעמם כדי להגן על כבודם וזכויותיהם.
"הם אמורים לשמש צינור להעברת דרישות מהציבור לשלטון, הבהרה לשלטון מה כואב לציבור, היכן יש לשנות ולשפר ומלמדים את השלטון להקשיב לרחשי הלב של הציבור", הם טוענים, "אבל האגודה למען העיוור קשרה עצמה באדיקות למערכת הרווחה בחיפה.
"הארגון הופך לזרוע נוספת של הממסד, ובכך מגביר את כוחו. הוא מעניק לגיטימציה נוספת לממסד, ובכך מגביר את כוחו על חשבון האדם העיוור. ארגון המקבל מימון מגורמים ממשלתיים 'מתקשה לנשוך את היד המאכילה אותו', ומתקשה להעביר עליו ביקורת".
למרות כל הקשיים, הם מבטיחים לצאת למאבק נגד איבוד כוחו של הגוף שאמור לסייע להם, ולא לוותר על זכויותיהם לעצמאות, חברה וייצוג הולם.
"מדובר במודל שגולת הכותרת שלו הינה פגיעה בזכויות וניגוד אינטרסים משווע, תוך ריכוז כוח בידי אדם אחד. כל אלה הם עדיין באים בסתירה מוחלטת, לעיקרון הפרדת הרשויות ושמירה על איכות השלטון. על כן אנו רואים הכרח לבטל מיידית מודל רע זה, שאם לא כן נקבל תמונת מצב של מדינות עולם שלישי".
מעיריית חיפה נמסר בתגובה: "הטיפול באוכלוסיית העיוורים בחיפה ניתן במסגרת מרכז רב שרותי לעיוור (מרש"ל), שהיא שותפות בין המחלקה לשיקום בעיריית חיפה לבין האגודה למען העיוור.
"מאז הקמת השרות המשותף, העיוורים זוכים לשרות משופר, מרוכז ואיכותי. שותפות זו קיבלה את ברכת משרד הרווחה, השרות לעיוור. האגודה ממשיכה להתקיים כאגודה עצמאית עם הנהלה שמקבלת החלטות עצמאית ורק השרותים לעיוורים ניתנים במשותף.
"ידוע לנו על 2 מתלוננים קבועים שהעלו טענות אלה פעמים רבות בעבר. הטענות נבדקו על ידי גורמים שונים כמו מבקר המדינה, משרד הרווחה ועיריית חיפה, אשר לא מצאו דבר בכל הטענות שהועלו.
נוסח תלונה זו זהה לתלונות קודמות שהגישו. עו"ס פנינה איגרא הינה עובדת מקצועית הזוכה להערכה רבה מצד משרד הרווחה, העירייה והאגודה למען העיוור".
"תמוהה בעינינו הטענה של 'ביטול הדרכה שיקומית, הדרכות ופעילויות נוספות', על ידי נציגת הרשות פנינה איגרא. מה לה ולקריות? לאגודה למען העיוור חיפה אין כל נגיעות בהדרכות, אלא זה מתפקידן של לשכות הרווחה.
"עקרונות השותפות כוללים רק את הפעילות החברתית, תמיכתית תרבותית, ולמרות כך הניהול כולו נערך על ידי וצוות העובדים. עו"ס איגרא נמצאת בישיבות, מתוקף תפקידה בשותפות.
כל נושא ההסעות שייך לאגודה למען העיוור בלבד, ואינו כלול בשותפות. לא נערך כל שינוי במערך ההיסעים, למעט עובדה פשוטה אחת. עלות ההסעות היא מאות אלפי שקלים לשנה, קרי, מכספי האגודה ללא השתתפות מכל גורם שהוא, עד כה הציבור לא נדרש להשתתף.
"חברי הוועד של האגודה למען העיוור הם הקובעים את המהלכים. ועדת כספים של האגודה – מהווה את צוות ההיגוי, המפעיל את הפעילות ומניע אותה וקובע את ההחלטות. הוא מתכנס ללא השתתפותה של הגברת איגרא, הנמצאת בישיבות ההנהלה כמשקיפה בלבד, ללא זכות החלטה ומחליפה את עו"ס יצחק רוזנר מהשיקום, שעשה זאת לכל אורך שנות קיום העמותה, כמשקיף. כך שאין השתלטות, אין פגיעה בזכויות – יש קושי של להפסיק לקבל הכל בחינם.
אגף הרווחה הוא גוף מושחת עד היסוד
זה לא אגף רווחה זה פשע מאורגן
הכתבה הזאת מציגה את הדורסנות של ממסד ה"רווחה" שלמעשה אינו עוזר לאזרח אלא זרוע של השלטון להשפיל את החלשים על מנת לצמצם עלויות, ולהציג עצמו כעוזר.
מופיעים המוטיבים נקמה, התנכלות, בירוקרטיה, השפלה, צדקנות, התעלמות ועוד תכונות מכוערות של אלו שקוראים לעצמם עו"סים, עבודת קודש, ימים כלילות ועוד סיסמאות מטופשות.
כל אזרח מחויב לפרסם וללמוד אירועים מעין אלו על מנת שידע הציבור בפני מי הוא עומד.