התובעות המשטרתיות שרית דרור ושיר קמה ביזו והפריעו לנהל דיון. השופט יצחק שמעוני (י-ם): "במהלך טיעוניו של הסנגור נכנסת לדבריו, עו"ד שיר ומפריעה לו לטעון טיעוניו, דבר שהינו פסול" ת"פ 56046-06-14 מדינת ישראל נ' יצחק גבאי

גזר דין זה ממחיש, כיצד מערכת המשפט הפכה למסורסת, ולא בכדי הציבור איבד אמונו במערכת המשפט. הנה לנו שתי תובעות תופרות תיקים, שמוכיחות באופן חד משמעי, שמי שפוסק בבית המשפט זו התביעה עצמה. התביעות מגישים את כתב התביעה וסבורים בטעות שהם גם יכולים לקבוע מי ישב בדיון ומי יכתוב את פסק הדין בתיק. כך הן חשבו עד שהשופט יצחק שמעוני, פסק אחרת. לרוב, השופטים מתקפלים בפני התובעים והפרקליטים, אולם השופט יצחק שמעוני, ניהל את הדיון, למרות שבפועל היה מקום שיזכה את הנאשם ויורה על ביזיון בית המשפט, לאור התנהלות התובעות.

בתיק זה הוגש כתב אישום נגד יצחק גבאי, בעבירה של החזקת אגרופן, ועל כך התנהלו כבר 9 דיונים, כשכל פעם התיק נדחה, כדי לנהל מו"מ באשר להסדר הטיעון ובית המשפט נעתר לבקשה ואמש התקיים הדיון. יצחק גבאי, עצור על עבירה נוספת של הצתת בית ספר דו לשוני.

את התביעה מנהלות שתי התובעות המשטרתיות: שרית דרור ושיר קמה.

בתמונה: שרית דרור. פייסבוק: https://www.facebook.com/sarit.dror

השתיים הללו, סבורות שהן מעל החוק. עד כדי כך, שכבר בתחילת הפרוטוקול, נאלץ השופט לכתוב החלטה על חוצפתה של עו"ד שיר קמה, שחשבה שהיא יכולה לעכב את כל באי בית המשפט, עד שהיא תמצא פסיקה כדי לפסול את השופט מלנהל את הדיון שנקבע מבעוד מועד.

"לאחר חילופי דברים, ביקשה ב"כ המאשימה עו"ד שרית דרור להעביר הליך זה למותב אחר.

לאחר התייעצות, עם ראש הצוות עו"ד שיר, מבקשת עתה עו"ד שיר להורות על הפסקה על מנת לאפשר לה להמציא פסיקה ולבקשה זו התנגד הסנגור. שכן עו"ד שיר לא נכחה בדיון והעובדות אינן ידועות לה אלא ממקור שהוא ב"כ המאשימה.

באולם בית המשפט נמצאים עורכי דין נוספים הממתינים לדיון הקבוע להם בשעה זו, על כן לא מצאתי לנכון להורות על הפסקה, ואני מאפשר לעו"ד שרית דרור לטעון טענותיה בעניין זה."

עו"ד שרית דרור, לא הסתפקה בדברים הללו, והחליטה שהיא מנהלת את הדיון, ודרשה מהשופט לפסול את עצמו, לאחר שלטענתה עו"ד איתמר בן גביר, ב"כ הנאשם מסר לבית המשפט כי התביעות הציעו לו להגיע איתם להסדר, ולשיטתה על השופט להתפטר מהתיק, כי "הוא נחשף להסדר". עו"ד איתמר בן גביר, מיד טען כי מדובר בהבלים והפנה את בית המשפט לפסק דין של העליון ע"פ 4492/02 בו נדונה בדיוק שאלה זו.

מתברר, שבין לבין, התובעת שרית דרור, התנהגה בגסות רוח, ונכנסה לדבריו של ב"כ הנאשם, כך שהשופט כתב הערה:

"במהלך טיעוניו של הסנגור נכנסת לדברי עו"ד שיר ומפריעה לו לטעון טיעוניו, דבר שהינו פסול ובית המשפט פונה לעו"ד שיר לאפשר לו לטעון באופן סדיר".

עו"ד איתמר בן גביר, דחה את דבריה של התובעת וטען שבית המשפט לא נחשף להסדר ולא ראה בדל ראיה בתיק. על כך הוציא החלטה השופט יצחק שמעוני, בה קבע, כי כבר התנהלו 9 דיונים בתיק ואין מקום להעברת התיק למותב אחר, שכן יהא בכך בזבוז זמנו של בית המשפט והצדדים, וביהמ"ש אינו נעול לעניין העונש שכן לא נעשתה הקראת כתב האישום ובית המשפט לא נחשף לא לראיות ולא להסדר הטיעון, ולטענות התובעות אין על מה לסמוך.

על כך העירה עו"ד שיר קמה שהיא מבקשת להפסיק את הדיון  בשביל לשקול להגיש ערעור, ואם בית המשפט לא מאפשר לה שהות של כמה דקות, אז היא מבקשת להפסיק את הדיון, וציינה כי מדובר בדיון ה- 12.

השופט איפשר לה הפסקה, ולאחר שהיא חזרה מההפסקה היא ביקשה להפסיק את הדיון כדי לשקול האם לערער בתיק על החלטת בית המשפט בנוגע לפסלות השופט. כאן ציינה עו"ד שיר קמה, שהתנהלו 13 דיונים, ולכן היא מבקשת לדחות את הדיון.

עו"ד בן גביר נותר המום מחוצפתה של התובעת וטען: "אני לא מאמין למה שקורה כאן. חברתי ביקשה הפסקה מביהמ"ש כדי שהיא תחזור ותודיע האם הם רוצים לערער או לא. יצאה להפקה, חזרה והיא אומרת שהיא תשקול אולי. לשון החוק לא אומרת שאפשר לשקול, אבל גם אם הם היו מודיעים שבכוונת לערער, זה לא המקרים בהם מוצק ליתן להם זמן לשם כך."

השופט יצחק שמעוני הוציא החלטה נוספת בה ציטט את סעיף 147(א) לחוק החסד"פ בעניין הגשת ערעור, ובנוסף ציין כי התובעות ביקשו הפסקה של 5 דקות אולם האריכו אותה ל- 30 דקות, כשהוא ממשיך ומפרט שמתחילת הדיון ועד למתן החלטה זו חלפו למעלה מ- 60 דקות כשאולם בית המשפט עמוס לעייפה בבעלי דין ובאי כוחם וביומנו של ביהמ"ש נקבעו 40 תיקים פליליים.

מיד אחר כך השופט הקריא לנאשם את כתב האישום, כשב"כ הנאשם ציין שהנאשם מודה בעובדות כתב האישום. עו"ד שיר קמה הודיעה לבית המשפט כי היא מבקשת להפסיק את הדיון וקיבלה הנחיות שלא לטעון בתיק הזה. על כך הוציא השופט החלטה נוספת:

"נער הייתי גם זקנתי ולא ראיתי התנהגות יוצאת דופן של המאשימה בהליך פלילי מעין זה.

בית המשפט נתן החלטתו להמשיך בהליך וכך צריך לנהוג.  …

בהתנהגותה של ב"כ המאשימה, הצליחה היא, חרף החלטת בית המשפט וחרף הוראות החוק והפסיקה להפסיק את הדיון על אפם ועל חמתם של הנאשם, הסניגור ובית המשפט, והתנהגות זו ראויה לגינוי."

השופט הקריא את הכרעת הדין, בה הרשיע את הנאשם ואילו התובעות מסרו שהם לא טוענים לעונש. עו"ד בן גביר טען את טענותיו כשבסופו של דבר ניתן גזר דין, בו השופט מטיל ביקורת נוקבת חסרת תקדים על התובעות:

"איני יכול לפלוח דבריי במתן גזר דין מבלי לציין את ההתנהלות יוצאת הדופן של המאשימה שנוהלה ע"י עורכות הדין שיר קמה ושרית דרור. כל ההחלטות שניתנו ע"י ביהמ"ש בהליך דהיום הופרו ע"י באות כוח המאשימה וגרמו לשיבוש ההליך שאין לו אח ורע בספרי החוקים. בית המשפט דחה בקשה להעברת ההליך למותב אחר. לאחר מכן, טענה ב"כ המאשימה כי היא מבקשת הפסקה על מנת לשקול האם להגיש ערעור על החלטת ביהמ"ש. נעתרתי לבקשת ב"כ המאשימה והוריתי על הפסקה. לאחר ההפסקה, חזרה ב"כ המאשימה וביקשה להפסיק את הדיון על מנת לשקול אם יש בדעתה להגיש ערעור, אם לאו. גם בקשה זו נדחתה והוריתי על המשך ההליך ע"י הקראת כתב האישום.

בית המשפט הקריא לנאשם את כתב האישום והסניגור, בשמו של הנאשם, הודעה במיוחס לו בכתב האישום. בשלב זה סירבה ב"כ המאשימה לטעון טיעוניה אם להרשיע את הנאשם על פי הודעתו או טענות כלשהן והודיעה כי אין בדעתה לטעון טענות, דבר המנוגד לכל סדרי הדין הנהוגים בבתי המשפט. בנסיבות אלה ועל מנת שלא לדחות את הדיון, שכל רצונה של המאשימה לכפות על ביהמ"ש דחיית הדיון, מצאתי לנכון להמשיך בהליך ולשמוע טיעוני הסניגור.

על פי הודאתו, הורשע הנאשם בעבירת החזקת אגרופן, לפי סעי 186(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

לאחר מתן הכרעת הדין התבקשה ב"כ המאשימה לטעון טיעוניה לעונש, וגם כאן נמנעה מלטעון טיעוניה לעונש, דבר שאינו מקובל כלל ועיקר. הסניגור ראה בהתנהגות ב"כ המאשימה משום ביזיון ביהמ"ש וביקש לנקוט בהליכים כנגד שתי עורכות הדין המייצגות את המדינה. לא מצאתי לנקוט בהליכי ביזיון ביהמ"ש וזאת חרף התנהגותן החריגה של באות כוח המדינה שאין לה אח ורע. …

אני מורה למזכירות להעביר פרוטוקול זה לפרקליט המחוז, לפרקליט המדינה, ליועץ המשפטי לממשלה ולכב' שרת המשפטים, הגברת אילת שקד, והכל באמצעות מנהל בתי המשפט".

סופו של דבר, השופט דיבר בגנות התובעות, אולם לא נתן החלטה אופרטיבית על התנהגותן החריגה, וחבל מאוד שלא נקט נגדן בהליך ביזיון בית המשפט.

לקריאת פסק הדין הקליקו כאן.

ת"פ 56046-06-14 מדינת ישראל נגד יצחק גבאי (עציר) פרוטוקול והכרעת דין, קובץ pdf