פרשת חטיפת ילדי תימן נוסח ספרד
חשש בספרד כי רופאים ואחיות גנבו במשך עשרות שנים קרוב ל-300 אלף פעוטות ומכרו אותם לאימוץ. רק כעת יוצאת האמת לאור.
עד שהיה בן 12 היה אנטוניו ברוסו בוכה לילה-לילה מרוב עלבון על כך שילדים היו מקניטים אותו: “אמא שלך היא לא האמא האמיתית שלך”. הוא שאל את אמו שוב ושוב, ואפילו בדק בחשאי את תעודת הלידה הרשמית שלו – אבל היא התעקשה, והמסמכים אישרו שהוא בנה.
רק בשנת 2008, כשהוא היה בן 38, הוא גילה כי נגנב מהוריו הביולוגיים ונמכר לאימוץ. “חבר ותיק התקשר אליי יום אחד ואמר לי שההורים שלנו קנו אותנו מנזירה בסרגוסה”, סיפר ברוסו על שרשרת האירועים ששינו את חייו. “זה היה הווידוי של אביו על ערש דוויי”.
מתברר שהוא ממש לא לבד. זהו אחד ממאות סיפורים שנחשפו בספרד בשנתיים האחרונות. אף אחד לא יודע בוודאות את המספר המדויק של מקרים אלה. אנריקה וייה, עורך דין מברצלונה המתמחה באימוצים, מעריך שעשויים להיות כ-300 אלף מקרים, כ-15 אחוז מכלל הילדים שאומצו בספרד בשנים 1989-1960. כיום יותר מ-900 מקרים נמצאים בחקירה אצל תובעים מחוזיים ברחבי המדינה. המספר הזה הולך וגדל מדי חודש.
אחרי התגלית של חברו בדק ברוסו בחשאי את הדי-אן-אי שלו ושל אמו. התוצאה הראתה שאין כל סיכוי שהיא אמו הביולוגית. הוא התעמת איתה והיא הודתה לבסוף שהיא שילמה 200 אלף פזטות (כ-1,200 יורו) תמורת ברוסו, סכום עצום בשנת 1969.
“זה היה המחיר של דירה באותה תקופה”, סיפר ברוסו. “ההורים שלי שילמו את זה בתשלומים במהלך עשר שנים, משום שלא היה להם מספיק כסף”.
ברוסו גילה את שמה של הנזירה, ליורנס, שמכרה אותו, והוא וחברו נסעו אליה פעמיים. בשנה שעברה המאמצים שלהם נשאו פרי: היא סיפרה לברוסו שנזירה אחרת ביקשה ממנה “שני ילדים לאזור פנדס”.
עסק מקאברי
עסק מקאברי
הכנסייה הקתולית סירבה להגיב לדיווחים. איגוד המסדרים הדתיים של ספרד, ארגון גג קתולי חשוב, סירב להגיב בשל החקירה המתנהלת, אבל דובר הארגון אמר שהמקרים “מאוד לא נעימים”, והוא מקווה שהעבריינים יטופלו במלוא החומרה, “בין אם הם חברים בארגון דתי ובין אם לא”.
ליורנס, שהיום היא בת שמונים, לא הואשמה, והנזירה השנייה הלכה לעולמה בינתיים. למרות המספר העצום של המקרים, והיותם מפוזרים על פני ספרד כולה, התובעים לא סבורים שהיה מדובר ב”מאפיית תינוקות”, אלא בעסק מקאברי, בו השתתפו בתי חולים פרטיים, רופאים, אחיות, מיילדות ואפילו נזירות שרצו להרוויח כסף.
בדרך כלל רופאים היו אומרים לאימהות שהתינוק שלהן נולד מת, או שהוא מת זמן קצר אחרי הלידה, אומר ברוסו. אז הם היו מוכרים את התינוקות להורים מאמצים ומזייפים את המסמכים
הרשמיים. אימהות בדרך כלל היו מבקשות לראות את ילדיהם, אבל הרופאים היו מרתיעים אותן. ברוסו וחואן לואיס מורנו הקימו איגוד לאומי ל”קורבנות אימוץ בלתי רגיל”, קבוצת תמיכה שפועלת כדי לשפוך אור על הפרשה.
מאז פברואר 2010 יותר מ-1,800 אנשים המחפשים אחרי משפחתם הביולוגית הצטרפו אליה. הארגון הקים בנק די-אן-אי משלו ומעבדה מצליבה את הפרופיל הגנטי של החברים בניסיון למצוא התאמות. עד כה חמש משפחות התאחדו באמצעות הפרופילים הגנטיים.
ברוב המקרים אחים של ילדים גנובים הם שהובילו את החיפוש. האימהות הביולוגיות בדרך כלל פגועות מדי רגשית. במשך עשרות שנים האימהות הללו טענו שהתינוקות שלהן נגנבו אחרי הלידה אך איש לא האמין להן. חלק מהמשפחות ביקשו להוציא את גופות הילדים מהקבר, ובמקרים רבים התגלה כי הארונות ריקים.
