שתיקת החרדים

הרצח האכזרי של הילד החרדי לייבי קלצקי בידי הפאדופיל החרדי לוי ארון מעלה שוב תהיות על דרך טיפולם של החרדים בעבריני מין החיים בקרב הקהילה שלהם.  נראה כי במקרים רבים, מעדיפים החרדים לטמון ראשם בחול כבת יענה ולהתעלם מעברייני מין עד לתוצאות טראגיות.

מכיתה א’ עד כיתה ג’ למדתי בבית ספר דתי תורני בשיכון ה’ בבני ברק. הייתי חוזרת עם חברה הביתה כי התגוררנו אחת סמוך לשניה. בדרך הביתה, בשיכון ה’, עברנו דרך גינה בה היתה שורת שיחים. מאחורי השיחים היה עומד דרך קבע בחור חרדי עם שטריימל ופאות, כבן 18 לערך, מביט בנו ובבנות אחרות כשאנו בדרכנו הביתה. הבנות שעברו שם לעיתים איתנו אמרו שהוא כנראה סוטה מין. הן סיפרו למורות בבית הספר אך אף אחת לא עשתה דבר.

יום אחד, כשהייתי בכיתה א’,  הוא הגיע מולנו ואמר לנו שיש לו משהו להראות לנו בבית הכנסת הסמוך לגינה. הלכנו איתו לחצר האחורית של בית הכנסת, ואז הוא ניגש לכיוון דלת ברזל גדולה שהיתה הכניסה האחורית של בית הכנסת. אני נבהלתי, אמרתי לחברתי שהוא מפחיד אותי, ומייד ברחתי הביתה. חברתי נשארה שם. לאחר מכן, אמרתי לאמי שאני יוצאת לבקר את חברתי. רציתי לראות אם הגיעה הביתה בשלום. לשמחתי לא קרה לה דבר. היא סיפרה לי שלאחר שברחתי הוא פתח את דלת הברזל של בית הכנסת וביקש ממנה להכנס פנימה כי “יש לה חרקים בתוך התחתונים”. בשלב זה היא נבהלה וברחה.

לאחר כמה ימים הוא נעלם ולא הופיע יותר בדרכנו, אולי עבר לחפש קורבנות במקום אחר. אבל כשהייתי בכיתה ג’ וחזרתי יום אחד הביתה לבד ראיתי אותו שוב בדרך. הוא יצא ממארב אחר.  נעצר מולי ונעץ בי מבטים מאיימים. גם אני נעצתי בו מבטים עוינים תוך כדי שאני הולכת קדימה ומתרחקת ממנו, מתרחקת ומטה את ראשי אחורה, ממשיכה לנעוץ בו מבטים לוודא שהוא לא עוקב אחרי ולא מתקרב אלי.

איני יודעת אם אדם זה נתפס אי פעם ובכמה ילדות פגע. יתכן כי היום הוא בעל משפחה וממשיך בפשעיו באין מפריע. אני יודעת רק דבר אחד, שפאדופיל הסתובב בקרב ילדים במשך 3 שנים לפחות ואף אחד לא עשה דבר.

בסוף כיתה ג’ עברתי לבית ספר חילוני. גם חברתי שהיתה חילונית עברה לבית ספר חילוני אחר, ומבחינתי הסיפור הזה נגמר.

‘שתיקת החרדים‘ הוא ספר אוטוביוגראפי המתאר את סיפור חייו של שייע בריזל, יהודי דתי בעל משפחה, חשבונאי וכלכלן. שייע נולד למשפחה חסידית בבני ברק, והמשפט של מוישל’ה, חברו לספסל הלימודים ב”חדר”,

“אני רק רוצה שתדע שאביך לא צדיק גדול כמו שאתם חושבים, אבא שלך הומו”

ששמע בגיל 11 שינה את חייו מן הקצה אל הקצה.

מרגע הגילוי, למד שייע להכיר את צביעות החברה שחי בה ואת תחלואיה. אביו המשיך לעבוד כסופר סתם מכובד, אף שעבר על לאו מן התורה ושכב עם קטינים חסרי ישע מן הקהילה החרדית. שייע ראה כל חייו את שתיקתם של בני המשפחה, של הרבנים ושל הממסד מול מעשיו של אביו – ראה ולא שתק.