חנה ינון שופטת בימ”ש שלום בקשת פסילה בגין אי רישום בפרוטוקול וקביעת עמדה טרם הוכחות והתבטאות נטענת ע”א 4000/99
יולי 99 – ע”א 4000/99 ערעור על בקשת פסילה לשופטת חנה ינון.
המערער בבקשתו לבית משפט עליון לפסילת השופטת חנה ינון, הגיש לבית משפט השלום תביעה כספית בגין הפרת הסכם. הצעת פשרה שהועלתה על בית משפט השלום במסגרת קדם משפט (כב’ סגן נשיא י’ שיצר) לא התקבלה על ידי הצדדים והתיק נקבע להוכחות ליום 30.5.99. עם תחילת הדיון במועד זה, ביקשה חנה ינון מבעלי הדין לעזוב את האולם, וזאת מתוך מטרה להציע לב”כ הצדדים הסדר פשרה.
חנה ינון פתחה את דבריו בתיאור נסיבות האירוע, כפי שאלה עולות מכתבי הטענות. במהלך הדברים הביע ב”כ המערער התנגדות לנאמר בשאלת קיומו של הסכם בין הצדדים. בעקבות כך חזרה בה חנה ינון מהצעת ההסדר והורתה על קיום דיון ההוכחות.
חנה ינון קבעה עמדה באופן נחרץ בתחילת הדיון והתבטאה בצורה נטענת.
לטענת המערער, חנה ינון קבעה עמדתה באופן נחרץ בתחילת הדיון לגבי המסכת העובדתית ולגבי המסקנה המשפטית ולפיכך עליה לפסול עצמה מליישב בדין.
את טענתו זו סומך המערער על האופן הנחרץ והפסקני בו תיארה חנה ינון נסיבות האירוע ובכללן את אי כריתתו של הסכם בין הצדדים, וכן על התבטאות נטענת של בית המשפט (חנה ינון), שלא נרשמה בפרוטוקול, לפיה אם טרם שילם המערער את האגרה נראה שניתן לחסכה, באם לא יידרש בית המשפט לקיום הדיון.
חנה ינון לא איפשרה לבא כוח המערער, להמשיך ולטעון את טענותיו בענין הפסלות וסרבה לרשום את טענותיו בפרוטוקול הדיון.
המערער טוען עוד כי חנה ינון לא איפשרה לבא כוחו להמשיך ולטעון את טענותיו בענין הפסלות ואף סרבה לרשום את טענותיו בפרוטוקול הדיון. משכך בהחלטת חנה ינון שלא לפסול עצמה אין כל התייחסות לטענותיו אלה.
החלטת חנה ינון לא כללה התייחסות לבקשות פסלותה
המערער מוסיף כי מכיוון שחנה ינון החליטה בו ביום, אין היא כוללת התייחסות לבקשות המערער לפסילתה ולתיקון פרוטוקול שהוגשו לבית המשפט למחרת היום.
המערער מדגיש כי טענת הפסלות לא כוונה להצעת הפשרה שבית המשפט התעתד להציע לצדדים אלא להשתלשלות הדברים עד אז, ובכללם להתבטאות הנטענת האמורה.
נשיא העליון השופט אהרון ברק העיר על אי רישום בפרוטוקול
אהרון ברק דחה את בקשת הפסילה מאחר ולטענתו לא מצא כי דעתו של בית המשפט נעולה ואין הוא פתוח לשכנוע ולשינוי.
אהרון ברק טוען בדבר אי רישום טענותיו בפרוטוקול הדיון, אכן ראוי היה כי אלה יזכו לביטוי בגוף הפרוטוקול, ובייחוד נכון הדבר מקום שהחלטת בית המשפט בבקשת הפסלות נסמכת על טיעונים בעל-פה ולא על בקשה כתובה.
סוף דבר
השופטת חנה ינון התנהגה בצורה לא ראויה בכך שלא איפשרה לב”כ מבעלי הדין להמשיך ולטעון את טענותיו בענין הפסלות וסרבה לרשום את טענותיו בפרוטוקול הדיון.
חנה ינון התבטאה בצורה נטענת.
התנהגותה של חנה ינון פגעה באמון בעל הדין ועוררה חשש למשוא פנים.
מדובר כאמור בפסק דין משנת 1999, מאז ועד היום – נוהגת חנה ינון באותה השיטה – אי רישום דברי בעלי הדין בתוך הפרוטוקול, השמטת דברי עדים מפרוטוקול, הוצאת בעלי דין מתוך האולם, מתן פסקי דין מעוותים שמבזים את בית המשפט, ואין להם קשר לדין ו/או למשפט הישראלי.
חנה ינון מבזה את מערכת המשפט מיום כיהונה בבית המשפט והיא בזיון למערכת המשפט.
