השופט כרמי מוסק שלח עצור חולה נפש שאיים בהתאבדות וזרק 5 אבנים למעצר רגיל עד תום ההליכים – לרווחה אין חלופת מעצר טיפולית מ”ת 46640-07-16 יוסף מלכה נ’ מדינת ישראל

בפני
כבוד ה שופט כרמי מוסק

המבקשת
מדינת ישראל

נגד

המשיב
יוסף מלכה (עציר)

החלטה

1. לפניי בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגדו.

2. בכתב האישום נטען, כי המשיב עבר עבירות של יידוי אבן לעבר כלי תחבורה (ארבע עבירות) וחבלה במזיד ברכב (חמש עבירות), בכך שביום 22.7.16, בין השעות 22:15 עד 23:30 לערך, שהה המשיב, המנהל אורח חיים דתי-חרדי, באזור צומת הרחובות שדרות גולדה מאיר פינת האדמורים ליינער בירושלים, והחל ליידות אבנים ולפגוע בכלי רכב שנסעו באותה עת במקום.

3. מכתב האישום עולה, כי במקרה הראשון עבר כלי רכב במקום, המשיב נעמד מול הרכב והחל להשתולל ולצעוק, הרים אבן מהכביש ויידה אותה לעבר הרכב. כתוצאה מכך נגרם לרכב נזק. המשיב הרים אבן נוספת מהכביש ויידה אותה לעבר השמשה הקדמית של הרכב וזו נסדקה. במקרה השני הגיע רכב אל הצומת ועמד ברמזור. המשיב זרק לעבר הרכב שתי אבנים שפגעו ברכב. הנהג שנבהל מכך החל בנסיעה וחצה באור אדום את הצומת, כאשר תוך כדי כך יידה המשיב אבן נוספת שפגעה בחלקו האחורי של הרכב. במקרה השלישי הגיע רכב לרמזור. המשיב הגיע לנהג וצעק עליו שאסור לנסוע, ותלש מגב מהרכב והחל לחבוט באמצעותו ברכב. במקרה הרביעי הגיע רכב לצומת, עצר ברמזור, המשיב רץ לכיוון הרכב תוך שהוא מיידה אבן בעוצמה על השמשה הקדמית שלו, וכתוצאה מכך התנפצה השמשה ואחד המגבים נשבר. במקרה החמישי הגיע רכב אל הצומת, הרכב היה בנסיעה. המשיב קפץ לנתיב הנסיעה של הרכב תוך שהוא צועק “שבת, שבת”. נהג הרכב ביצע עצירה פתאומית. המשיב קפץ על מכסה המנוע של הרכב, תלש את המגב השמאלי של הרכב והיכה באמצעותו בשמשה הקדמית של הרכב. כמו כן, ניסה לפתוח את דלת הנהג שהייתה נעולה. נהג הרכב האיץ את מהירות הנסיעה ועצר לאחר מכן מאחר ברמזור אדום. המשיב הגיע בריצה אל הרכב, ותלש את המגב האחורי וזרק לעבר הרכב אבן. נהג המכונית האיץ וחצה את הצומת באור אדום.

4. די באמור לעיל כדי להבין את המסוכנות הרבה הנובעת מהתנהגותו של המשיב. המשיב סיכן חיי אדם בנתיב תחבורה ו אך בנס לא נגרמו פגיעות גופניות למי שהיו בכלי הרכב, אלא נגרמו נזקים לכלי הרכב בלבד.

5. ניתן לדמיין את תחושותיהם של נוסעי ונהגי כלי הרכב כאשר לפתע מופעלת כלפיהם אלימות הכוללת יידוי אבנים, תלישת מגבים, פגיעה בכלי הרכב ובמקרה אחד אף קפיצה למסלול הנסיעה של הרכב.

6. בבקשה למעצר עד תום ההליכים נטען, כי בידי המבקשת ראיות לכאורה למיוחס למשיב בכתב האישום ונראה כי על כך אין חולק, וכי חומרת העבירות ונסיבותיהן, כפי שפורט לעיל, מבססת את המסקנה ש אין תחליף ראוי למעצרו של המשיב עד תום ההליכים.

7. דומה, כי הצדדים מסכימים שהרקע לביצוע העבירות הוא נפשי. אין חולק, כי המשיב היה בטיפול נפשי ואף קיבל טיפול תרופתי. אין גם חולק, כי הליך קודם הסתיים לאור מצבו הנפשי של המשיב, שבאותה עת נמצא שאינו כשיר לעמוד לדין.

8. ביום 16.8.16 נערכה חוות דעת הפסיכיאטר המחוזי, שתיאר את עברו הנפשי והטיפולי של המשיב, הכולל שני אשפוזים פסיכיאטריים בכפייה, כאשר לפני האשפוז המשיב איים להתאבד. המשיב אובחן כסובל מהפרעות מנטליות והתנהגותיות וכן מהפרעת אישיות. באשפוז האחרון בשנת 2015 הוא אובחן כשרוי במצב מני-פסיכוטי. המשיב טופל בבית החולים כפר שאול מתוקף צו טיפול מרפאתי כפוי. הוא הגיע לבדיקות בזמן, שיתף פעולה בטיפול ובבדיקות שתן לא נמצאו שרידים לחומרים פסיכו אקטיביים. בשלב מסוים שוחרר המשיב מטיפול מתוקף צו ואז הפסיק לבוא לטיפול מרצון.

9. בבדיקה הפסיכיאטרית שנערכה למשיב נמצא כי המשיב בהכרה מלאה ומודע למצבו וכי הוא צלול. הוא יצר קשר, כולל קשר עין, וענה לשאלות לעניין והפגין התמצאות תקינה בכל המובנים. לא היו סימני דכאון, חשיבתו הייתה עקבית ולוגית ללא הפרעות. לא הביע מחשבות שווא כלשהן. לא היו הפרעות בזכרון ובריכוז; רמת השיפוט הייתה תקינה והייתה תובנה מלאה אצל המשיב למחלתו ולמצבו הנפשי. לגבי המעשים שביצע מסר המשיב, כי בעת האירוע כעס על אנשים הנוסעים במכוניות בסמוך לשכונתו, ולכן זרק אבנים. הוא הביע חרטה וביקר את התנהגותו; הוא מסר שמבין כי עבר על החוק והבהיר כי ברור לו שהוא אשם ועליו לשאת בעונש. עוד אמר, כי בעת ביצוע המעשים לא היה במצב חולני אלא פעל מתוך כעס בלבד. בסיכום חוות הדעת נאמר, כי המשיב מוכר למערכת כמי שסובל מהפרעות התנהגותיות כתוצאה משימוש בסמים וכבעל הפרעת אישיות. עוד צוין כי ביום האירוע נשוא כתב האישום נבדק המשיב על ידי פסיכיאטר בבית החולים כפר שאול, אשר לא מצא סימנים פסיכוטיים או הפרעה פסיכיאטרית אחרת ה יכולה להסביר את ההתנהגות החריגה. מכאן, הגיעו הפסיכיאטרים שחתמו על חוות הדעת למסקנה, כי בעת ביצוע המעשים המיוחסים למשיב הוא היה מסוגל להבדיל בין טוב לרע ובין מותר לאסור ופעל על פי רצונו החופשי ועל כן היה אחראי למעשיו, וגם עתה המשיב יודע ומבין במה מאשימים אותו, הוא מסוגל לעקוב אחר הליכי המשפט ולשתף פעולה עם עורך דינו והוא כשיר לעמוד לדין.

10. בעקבות דיון שהתקיים בעניינו של המשיב הורה בית המשפט לשירות המבחן לערוך תסקיר מעצר אודותיו, ולאחר שתי דחיות שהתבקשו הוגש התסקיר ביום 25.9.16 לבית המשפט. מהתסקיר עולה, כי שירות המבחן היה מודע למצבו הנפשי של המשיב וכן לפרטים נוספים הקשורים במשיב. שירות המבחן תיאר את משפחת המשיב ומסר פרטים רלבנטיים לענייננו.

11. שירות המבחן עמד על כך, ששיתוף הפעולה של המשיב עם גורמי הטיפול השונים שאליהם הופנו היה חלקי, וגם נטילת התרופות נעשית באופן בלתי רציף ולעתים יש צורך בצו מרפאתי כפוי כדי להביאו לאיזון במצבו הנפשי.

12. שירות המבחן ציין, כי המשיב מסר להם שטרם מעצרו הוא טופל במרפאה לתחלואה כפולה בתלפיות. עד למועד הגשת התסקיר לא עלה בידי שירות המבחן לקבל מידע בעניין הטיפול או בעניין מצב המשיב.

13. שירות המבחן פרט את הפגישה שהייתה עם המשיב בבית המעצר. באותה שיחה התרשם שירות המבחן כי המשיב מנסה להציג עצמו כחולה ובלתי כשיר לנהל שיחה, התנהל באופן חסר גבולות ובלתי הולם. שירות המבחן מעריך כי הדבר נעשה על ידי המשיב כדי לקדם את עניינו המשפטי. המשיב הבהיר, כי ביצע את המיוחס לו בכתב האישום בתגובה לכך שהמכוניות נוסעות באזור שכונתו, והדבר התבצע לאחר שהוא התאפק ולא ביצע זאת במשך מספר שבועות, אולם בהמשך לא יכול היה לשלוט בכעסו. המשיב שלל שימוש באלכוהול או בסמים בסמוך למעצר. הוא מסר כי הוא צורך סם מסוג חשיש וגראס מאז היותו בן 16 באופן שאינו רציף. בני המשפחה היו ערים לכך אך התקשו להציב לו גבולות. בני המשפחה גם התקשו לשלוט בנטילת התרופות מצדו ולדאוג כי יעשה כן.

14. שירות המבחן ביצע הערכת סיכון בתחום האלימות תוך שהביא בחשבון את עצם המעשים, את הרקע הפסיכיאטרי, הפרעות אישיות, חוסר יציבות התנהגותית וההליך השיפוטי שהתנהל בעבר והופסק על רקע אי כשירותו של המשיב לעמוד לדין. כמו כן התייחס שירות המבחן לרקע של שימוש בסמים ולקושי בקבלת סמכות ומרות והיענות מצומצמת לטיפול. שירות המבחן סבר, כי קיימת רמת סיכון בינונית להתנהגות אלימה, שחומרתה צפויה להיות בינונית אף היא.

15. באשר לחלופת המעצר, היינו מעצר בית בבית הוריו של המשיב ובפיקוחם, פגש שירות המבחן את ההורים, אשר מסרו כי מאז ילדותו של המשיב הם הבחינו בקשיים בהתנהגותו, באובססיביות, ופנו לקבלת עזרה מקצועית אולם המשיב לא שיתף פעולה. ידוע להם כי המשיב השתמש באלכוהול ובסמים וכי אושפז בעבר. הם תיארו מצבים בהם המשיב התנהל באופן מוזר ולא מותאם למציאות, וכי גם כיום המשיב מתנהל באופן זה. ההורים הסבירו עוד, כי המשיב נמנע מלשתף אותם בקורותיו למרות שהוא חזר לגור בבית. שירות המבחן התרשם, כי מדובר בהורים מעורבים ומסורים. הם ערים לקשייו של המשיב אך יחד עם זאת שירות המבחן התרשם כי ההורים חסרי אונים מול המשיב ואל מול ההסלמה בהתנהגותו הבעייתית, וכי אינם מהווים גורמים סמכותיים ומציבי גבולות כלפי המשיב. לפיכך, שירות המבחן הביע ספקות באשר ליכולת ההורים להוות מפקחים ולהיות גורם מפחית סיכון.

16. שירות המבחן בחן גם את אפשרות שילובו של המשיב במסגרת טיפולית חוץ-ביתית לתחלואה כפולה, אולם המשיב לא הביע מוטיבציה להפסיק שימוש בסמים. שירות המבחן גם העריך, כי יכולתו להתמיד במסגרת כזו לאורך זמן מחייבת יכולת לעמוד בתנאים נוקשים הדורשת מיומנויות בינאישיות, אינה ברורה. לפיכך, שירות המבחן העריך כי המשיב אינו מתאים להשתלב בטיפול מסוג זה.

17. לנוכח כל האמור לעיל, שירות המבחן סבור כי אין מקום להמליץ על שחרורו של המשיב ממעצרו.

18. במהלך הדיון האחרון העלה בא כוח המשיב אפשרות של איזוק אלקטרוני, ולחילופין בדיקה של אשפוז במוסד שיקומי או טיפולי אחר.

19. באשר לאיזוק האלקטרוני, לאחר ששקלתי את הדברים, אינני סבור כי לאור מצבו והתנהגותו של המשיב יהיה בכך כדי להפחית או לאיין את מסוכנות, שכן על פני הדברים נראה שהמשיב במצבים מסוימים אינו מסוגל להתגבר על דחפים או כעסים והוא יוכל בנקל לצאת מביתו ולבצע פעולות אלימות כגון אלה שפורטו בכתב האישום, או חלילה פעולות חמורות יותר.

20. סבורני, כי הפתרון הראוי למשיב הוא חלופת מעצר טיפולית. יחד עם זאת, לאור האמור בתסקיר שירות המבחן, נראה כי עניין זה נבדק ונשקל ונמצא כי בשלב זה לא קיימת חלופה ראויה.

21. כמו כן, מקובלת עלי מסקנת שירות המבחן לפיה חלופה של מעצר בית בפיקוח ההורים אינה יכולה להוות חלופה ראויה.

22. משכך הם פני הדברים ולאור המסוכנות הנובעת ממעשי המשיב, אני מורה על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים.

ניתנה היום, כ”ד אלול תשע”ו , 27 ספטמבר 2016 , בנוכחות המשיב ובאי כוחו וב”כ המבקשת.

כרמי מוסק, שופט