מתכננים לתבוע את פייסבוק אירלנד על נוהל “הודעה והסרה” של פוסט פוגעני או לשון הרע? חשבו פעמיים – כתב הגנה של פייסבוק ת”א 18796-07-16 שרית צרפתי, יהודית לוי, אריאלה גרבוז, מורן אסולין, שולמית מאר, אורי שמואלי, נאווה צביאלי, מירי בר און, עיריית ת”א נ’ גוגל ואח’

קישור מקוצר לכתבה: http://wp.me/p84aBG-8IL

האם בא לכם לתבוע את פייסבוק אירלנד על כך שאיננה מסירה פוסטים שנראים לכם פוגעניים או דיבתיים? חשבו פעמיים. לפניכם כתב הגנה שהגישו פייסבוק ישראל ופייסבוק אירלנד בתביעה של עירית תל אביב וכנופייה של עובדות סוציאליות, אשר מתלוננות כי פייסבוק איננה מסירה פוסטים על פי דרישה.

מסתבר שפייסבוק שכרה את שירותי עוה”ד הרצוג פוקס נאמן, עוה”ד יעקב שרביט, שי כגן ופיני דואק, אשר כתבו בכתב הגנתם כי אין לפייסבוק כל חובה לפעול על פי נוהל “הודעה והסרה”. פייסבוק טוענת שכל עוד אין החלטה שיפוטית מחייבת שפרסום כלשהו הוא לשון הרע, פייסבוק עצמה איננה נדרשת לשמש בית משפט גלובלי לשם טוב, ולהכריע מה מהווה לשון הרע, ומה לא. לכן פייסבוק איננה מחוייבת להסרה של פוסט על כל הודעה שהיא מקבלת.

נראה שהתובעים, עיריית תל אביב והעובדים הסוציאלים אשר מיוצגים ע”י עו”ד גיא אופיר, הולכים לחטוף גול עצמי, שכן כאשר השופטת אושרית פרוסט פרנקל תקבל את עמדת פייסבוק, ואין ספק שזה יקרה, אז גם במקרים בהם פייסבוק כיום מסירה פוסטים מטעמים של “הפרת כללי הקהילה”, הרי שתהיה לה הגנה טובה מפני כל דרישות של מאן דהוא להסיר פוסטים, ללא הכרעה שיפוטית.

כתב ההגנה של פייסבוק סוקר בהרחבה את כל התביעות שהוגשו עד כה נגד פייסבוק בישראל, ומוכיח בדחילו ורחימו, שאין לתובעים כל סיכוי להוציא מפייסבוק אפילו שקל אחד.

להיפך, פייסבוק תקבל פה הוצאות ביד רחבה, וזה הולך להיות הפסד צורב ביותר לעו”ד גיא אופיר.

שימו לב שעו”ד גיא אופיר עירית תל אביב וכנופיית העובדות הסוציאלית ניסו להמציא עילת תביעה חדשה נגד פייסבוק (למעשה נגד מארק צוקרברג) הפרת חובה חקוקה בגין העלבת עובד ציבור. ראו כיצד פייסבוק דוחה את הטענות האלה, ומוכיחה שפייסבוק איננה חייבת על פי חובה חקוקה שלא לפרסם פרסומים המעליבים עובדי ציבור. לטעמנו הניתוח המשפטי של פייסבוק לוקה בחסר, שכן פייסבוק הייתה צריכה לעמוד על כך שהיא פועלת במעל 200 מדינות, שבחלקם יש דינים מקומיים ומדינתיים, ולא ייתכן שהיא תהיה כפופה לדיני “הפרת חובה חקוקה” להגנה על עובדי ציבור, בכל מדינה בה היא פועלת, כלפי כל עובדי הציבור בכל המדינות בעולם.

ברוב המדינות בעולם בכלל לא קיימת חובה חקוקה שלא להעליב עובדי ציבור. זו הסיבה שפייסבוק פרסמה חוזה מחייב, תנאי שימוש, ומי שרוצה לתבוע את פייסבוק, שיתכבד וישכור עורכי דין באירלנד. פייסבוק הייתה צריכה לטעון שחובותיה (אם בכלל) כלפי עובדי ציבור צריכים להיבחן על פי הדרישות החוקתיות במדינה הכי מקלה בתחום זה, ועל כל שאר המדינות ליישר קו עם הסטנדרט הכי מקל בסמכות השיפוט/המדינה הכי מקלה.

עילת תביעה אחרת המופנית נגד פייסבוק ע”י העובדים הסוציאלים של תל אביב היא הפרת זכויות היוצרים של העובדים הסוציאלים, אשר בעצמם מפרסמים את התמונות שלהם בפרופילים האישיים שלהם בפייסבוק. פייסבוק טוענת שהיא פלטפורמה חינמית, ומי שלא רוצה שישתמשו בתמונות שלו, שלא ישים את התמונות שלו בפייסבוק.

גם כאן הפוטנציאל לפסק דין תקדימי על הזכות להשתמש בתמונות של מי שמעלה את תמוניתיו לפייססוק, והופך אותן נחלת הכלל, היא פוטנציאל לתקדים מעולה בעד חופש המידע וחופש זרימת המידע. אגב, אותו כנ”ל לגבי העו”סיות אשר מתלוננות שפייסבוק הפרה את פרטיותן. הן עצמן מעלות לפייסבוק תמונות של עצמן, חלקן בלבוש חושפני, או פתייני, חלק מהתמונות עם הילדים שלהם בים או בבריכות שחיה עירומים לחלוטין, ואחר כך הן מתלוננות שנפגעה פרטיותן. פייסבוק לא אחראית על שיקול דעת עלוב של העו”סיות, כאשר הן מתפארות בתמונות של עצמן ובני משפחתן. ראו למשל את התמונות של שרית צרפתי עם השיניים הרקובות שלה. היא עצמה מעלה תמונות עם שיניים רקובות. כיצד היא יכולה להאשים את פייסבוק שהפרה לה את הפרטיות?

בתמונה מנכ”לית פייסבוק ישראל עדי סופר תאני והבעלים של פייסבוק מארק צוקרברג, שכלפיהם העובדים הסוציאלים של תל אביב מלאים טענות כרימון.