ההתנהגות המלוכלכת של פקידת הסעד בתיה זכי מלשכת הרווחה חיפה – תביעה על לשון הרע ופגיעה בפרטיות

עובדת סוציאלית בעלת תואר שני תבעה פקידת סעד בתיה זכי מלשכת הרווחה חיפה. בפסק הדין טענה התובעת על התסקיר: “עיון במסמך הותיר אותי פעורת פה והמומה שכן במקום לפרט שיקולים עניניים ביחס לקביעת הסדרי הראיה, כלל המסמך פרסום כוזב אודות אישיותי וכוונתיי בגדר לשון הרע גרידא.”

נטען כי התסקיר לא היווה עבודה סוציאלית מקובלת אלא הסתמכות על השערות ואינטרפטציות אישיות של הנתבעת (פקידת הסעד בתיה זכי) תוך אימוץ גורף של הבדותות והכזבים של הבעל.

התובעת טענה כי בכך ביצעה פקידת הסעד עוולה של לשון הרע כלפיה, בייחוד כאשר הישוותה בין התובעת לבין בהמה כאשר קבעה בתסקיר שנישאה לבעל כאשר היא מוכנה מראש “להרבעה” על ידו.

עוד הסיקה הנתבעת (בתיה זכי) מסקנות חסרות אחיזה במציאות ללא כל בסיס עובדתי לפיהן כביכול “האופן שבו הגיעו התאומות המקסימות לעולם, בהזרעה תוך רחמית מעורר תמיהה!”.

התובעת טענה כי הנתבעת בתיה זכי קבעה מסקנות לגביה בניגוד לסמכות ובניגוד לכל כלל עריכת תסקיר בפני בית משפט כי “הדברים [הכוונה לכניסה להריון באמצעות הטיפול] נעשו בחופזה, לאחר תקופת נישואין כה קצרה. גם בעניין זה התרשמתי מחוסר יושר, מתחמנות ומתחבולות (אין ספק שעובדת שייכותה של רבקה בעבודה לבית חולים רמב”ם הקלה על הדברים)” ו-” התרשמתי שמדובר בתוכנית מוכנה מראש ל’הרבעה’ כדי למצות את העניין האמיתי של [התובעת] בנישואין אלו: דירה, בטחון כלכלי, וילדים”.

עוד נכתב בתסקיר כי “אגב איך קורה ש[התובעת] נשואה פעמיים לגברים צעירים עם בעיה מינית כה חמורה? האמנם היתה בעיה?”. נטען כי הנתבעת רמזה שהתובעת הינה אדם מושחת.

נטען כי המסמך אינו תסקיר כלל כמשמעותו בחוק או “במדע העבודה הסוציאלית, אלא מסמך עלוב ורדוד שנכתב על ידי פקידת סעד כמכתב רכילות, חסר כל הגינות מינימלית וחסר כל ערך מקצועי“. נטען עוד כי בין בני הזוג היתה אלימות הדדית שלא היה ולא נברא אלא בדמיונה של הנתבעת שהאמינה לגרסאות המופרכות של הבעל.

התובעת הגישה חוות דעת מומחה לאתיקה מקצועית שנערך על ידי ד”ר גרשון ב. גרונפלד הקובעת כי “התסקיר מבחינת מבנהו, תוכנו שפתו וסגנונו אינו הולם את אמות המידה הערכיות והמקצועיות של מקצוע העבודה הסוציאלית“. צורפה חוות דעת נוספת של ד”ר מילי מאסס, מומחית בעבודה סוציאלית לפיה התסקיר אינו עומד בקריטריונים של תסקיר ולא ברורה כלל מטרתו של המסמך.

תגובת הנתבעת פקידת הסעד: טענה שרשמה את הדברים שנאמרו לה בהתאם לנוהג המקובל, וכן שהיא לא גרמה כל נזק בעריכת התסקיר ואינה אחראית להחלטות בית המשפט שניתנו בעקבותיו.

השופט דניאל פיש זיכה את פקידת הסעד בגין לשון הרע. בסיכום פסק הדין רשם השופט: “הביטויים היוו חלק מתסקיר שהוכן בהוראת בית המשפט כחלק חיוני מהליך משפטי. בחוק איסור לשון הרע ישנה שורה של הגנות, וביניהן סעיף 13(5) השולל אפשרות להגיש תביעת לשון הרע אודות פרסום הנעשה במסגרת הליך משפטי :

לא ישמש עילה למשפט פלילי או אזרחי –  פרסום ע”י שופט, חבר של בית דין דתי, בורר, או אדם אחר בעל סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית על פי דין, שנעשה תוך כדי דיון בפניהם או בהחלטתם, או פרסום על ידי בעל דין, בא כוחו של בעל דין או עד, שנעשה תוך כדי דיון כאמור”.

סוף דבר

פקידת הסעד בתיה זכי הרעילה מפיה רכילות, הבלים ודברי בלע בהעדר יכולת מקצועית לאיסוף עובדות אימותן והסקת מסקנות.

פקידת הסעד בתיה זכי פגעה באמון הציבור במערכת בתי משפט לענייני משפחה וברשויות הרווחה. פקידת הסעד בתיה זכי דיברה בצורה מלוכלכת ורכלנית אשר אינה ראויה לעובד ציבור או במשרה מכובדת.