רבקה מקייס השופטת הנוקמת בגברים גם לאחר שהיגלו אותה לראשל”צ ממשיכה להתעלל ולגרום נזק

בפריז יושבת קהילה שלמה של גברים פליטי אלמ”ב ישראל. רבים מהם ברחו מישראל בגלל אימתה של רבקה מקייס, מרוקאית עם דרכון צרפתי שנהפכה שופטת משפחה בישראל, עם בעיות אמוציונאליות קשות כלפי גברים. ממשלת צרפת אף הכירה בישראלים הנמלטים ממנה כפליטים, ונתנה להם אישורי שהייה.

התלונות וההפגנות נגדה גרמו להעברתה מכפר סבא לראשון לציון, וזמן רב הנ”ל ניסתה להישאר מתחת לרדאר, בזמן ששופטות אחרות רודפות אחר התהילה כמתעללות סדרתיות. אלא שלאחרונה רבקה מקייס חזרה לסורה, ולא נותר לנו אלא להזכיר לאומה מי היא ומה היא.

הגברים בוכים בלילה / 23.11.2007

ביום ראשון השבוע הגיעו אבות גרושים וכאלה הנמצאים בהליכי גירושין, להפגין מול בניין בית המשפט לענייני משפחה בכפר סבא. החמור ביותר ממכלול הטענות של האבות, היא הקלות הבלתי נסבלת בה הם נשלחים למבדקים פסיכולוגיים, להדרכה הורית, להרחקה מילדיהם והקצבה מזערית של זמן לבלות עם ילדיהם הנמדדת בדקות

ביום ראשון השבוע הגיעו אבות גרושים וכאלה הנמצאים בהליכי גירושין, להפגין מול בניין בית המשפט לענייני משפחה בכפר סבא. האבות מעלים טענות נגד התנהלות בתי המשפט הפוסקים בענייני משמורת ומזונות. עיקר הטענות של מספר אבות שהגיעו להפגנה הן נגד כבוד השופטת רבקה מקייס. האבות טוענים כי השופטת הרחיקה אותם מילדיהם ללא סיבה ממשית, ללא הפגנת אלימות מצידם וללא עבר פלילי. עוד טוענים האבות כי השופטת מקייס, מפלה בין גברים ונשים כאשר היא פוסקת לגברים צו הוצאות גבוה לאחר מתן פסק דין, מתירה למאבטחי בית המשפט להיצמד לאבות במהלך הדיון, מה שגורם להם לטענתם להשפלה במעמדם.

במהלך הדיונים, מתירה לרוב השופטת לנשים לאמר דבריהם בדיון אך אוסרת זאת על הגברים. החמור ביותר ממכלול הטענות של האבות, היא הקלות הבלתי נסבלת בה הם נשלחים למבדקים פסיכולוגיים, להדרכה הורית, להרחקה מילדיהם והקצבה מזערית של זמן לבלות עם ילדיהם הנמדדת בדקות וכן, תשלום מזונות של אלפי שקלים בחודש, גם במקרים שהאישה משתכרת סכומים לא מבוטלים בעצמה ממקום עבודתה. לצורך הכנת הכתבה נפגשנו עם מספר אבות שתיארו בכאב רב את השתלשלות חייהם מאז פתיחת הליך הגירושים.

אחד הפרקים האומללים בחייו של גבר, אם לא הנורא ביותר הוא המלחמה שלו על הילדים. מלחמה אותה נאלץ כמעט כל גבר להילחם כאשר מולו עומדת בת זוג המנצלת את תלותו של הגבר במפגש עם הילדים, וכדי להתנקם בו על אי תקשורת ביניהם, היא אוסרת על מפגשים בין האב לילדים, אוסרת על שיחות טלפון וכמו כן, אוסרת על כל מפגש שהוא מעבר למה שאושר בין כתלי בית המשפט. כתוצאה מכך, הופכים הגברים שרובם לחמו במלחמות ישראל, ללוחמים קרביים בתוך ביתם פנימה.

ממכלול הסיפורים של האבות עולה כי יש מקרים בהם האב, עקב סכסוך עם בת הזוג ובהמשך גירושים מכוערים, נאלץ להתרחק ולהתנתק מחום ילדיו אותם גידל מרגע היוולדם ולפגוש אותם תחת זכוכית מגדלת של פקידת סעד במרכז קשר – שעה בשבוע, או לקבל דקות קצובות בשבוע לשיחת טלפון מאולצת בינו לבין ילדיו וזה במקרה הטוב. יש מקרים אחרים, בהם האישה מחליטה להתעלל באהוב נעוריה, או בעלה שהופך לאויב מספר אחת שלה, חוטפת את הילדים ועוברת לגור בעיר אחרת ללא כל הודעה. לא חסרים מקרים של גברים גרושים או בהליכים, גברים נורמטיביים במשך כל חייהם, שזוכים לראשונה בחייהם בעקבות גירושים מכוערים, לביקור שוטרים באישון לילה לאחר שאלה הודיעו להם שהוגשה תלונה נגדם בגין אלימות, איומים וכדומה. לכולם ידוע גם שתלונות רבות כאלו מתבררות מאוחר יותר כתלונות שווא.

הילדה נחטפה והורחקה מהאב

סיפורו של כ. הוא אחד הסיפורים המזעזעים שיכולים לעבור על אב המנהל מהלך משפטי לגירושים. עם גרושתו הוא התחתן בשנת 1995. בחודש ספטמבר 2003 השניים נפרדו כשהם גרים בשני בתים נפרדים במרחק של 100 מ’ האחד מהשני.

בחודש מאי 2004 הוא החליט להאיץ בהליך הפרידה ופתח תיק בבית הדין הרבני שכלל את הסכם המשמורת המשותפת שבני הזוג עשו מספר חודשים לפני כן.

מיד לאחר מכן, החלו היחסים בין בני הזוג להתערער אך הם המשיכו לגדל את הילדה במשמורת משותפת. בחודש מרץ 2006 היו בני הזוג אמורים לקבל את החלטת בית המשפט לגבי המשמורת המשותפת אך האם החליטה לעשות מעשה. שלושה שבועות לפני כן, בלי לשתף אף אחד, לקחה האם את הילדה שהייתה אז בת שבע ועברה איתה לירושלים. זאת כאמור, בלי ליידע את האב, את בית הספר, את בית המשפט או כל גורם אחר. בבית המשפט מאוחר יותר הסבירה האם כי נאלצה לעבור מפאת שינוי במקום עבודה. האב נותק באופן פתאומי, ללא ידיעה או הסכמה, מבתו אותה הוא אוהב אהבת נפש בקשר חם ומיוחד. הילדה הופרדה מאביה ומשני אחיה ללא כל הכנה. בדיון בבית המשפט, סיפרה האם כי רשמה את בתה לבית ספר חרדי בירושלים. תוך שהאב מנסה להסביר כי בידיו נתונים אחרים והילדה עדיין כלל לא החלה ללמוד במוסד חינוכי, קיבל התקף לב והועבר לבית חולים שם היה מ אושפז מספר ימים.

מאז ועד היום, רואה האב השבור את בתו רק במרכז קשר פעם בשבוע לשעה ללא כל אפשרות לשיחות טלפון רצופות או אפילו שבועיות. האב בשל יכולתו הכלכלית שכר חמישה עורכי דין המתנהלים נגד בית המשפט ובין השאר בקשה לפסילת השופטת מקייס בעניינו.

זהו כאמור אחד מהמקרים הקשים ביותר בו באופן פתאומי, הבת מופרדת מאביה התומך והאוהב, מועברת לעיר אחרת ורואה את אביה האהוב תחת השגחה רק פעם בשבוע לשעה קצרה בלבד.

אביה מספר כי מצבה של הילדה התדרדר מאוד מאז החטיפה אך למרות כל פניותיו לכל גורם אפשרי הוא אינו מצליח לשנות את המצב. הילדה הביעה את רצונה העז לחיות עם אביה ”באחד המקרים היא זרקה על אימא שלה סכין וצרחה עליה ‘את גנבת את אבא שלי, את גנבת אותי לאבא”’, מתאר האב את סבלו וחוסר האונים לעזור לבתו.

התעללות מינית בילדה התגלתה כתלונת שווא

אחד המפגינים הוא א. בוגר שתי מלחמות ישראל ולאחר 22 שנות שירות בשב”ס. א. גרוש ואב לארבעה ילדים המתגורר באחד הישובים באזור השרון. בשנת 1998 הוא פרש לגמלאות משירות בשב”ס ואז הכיר את אשתו שהפכה גרושתו לימים. בשנת  1999 נולדה להם בת וזמן מה לאחר מכן, החל סכסוך בין בני הזוג. האישה טענה כי בעלה מפעיל נגדה אלימות פיזית, והוא הורחק מיד מהבית. את התינוקת הוא הורשה לראות בזמנים קצובים. כאשר בתו הייתה בת חמש, הוא הורחק מהבית בטענה להטרדה מינית וביצוע מעשה סדום בילדה. בדיקת פוליגרף הוכיחה שמדובר בעלילת שווא.

הילדה הוצאה מהבית למשפחת אומנה ומאז ועד היום מסרב בית המשפט להיעתר לבקשת האב לקבל לידיו את הבת למשמורת משותפת עם האם.

האב: ”אני דורש מהשופטת, משפט צדק, ללא פסק דין מוכן, או מוכתב מראש, על פי נטיות ליבה. מתן אפשרות להעלאת טענות והתייחסות לטענות גם לגברים-אבות. בדיונים שומעים ומתקבלים רק דברי פקידות הסעד, שהן אויבות הילדים, מספר אחת”. עוד דורש האב, לחדול מדיוני סרק ושליחת מתדיינים ‘לאבחונים’ במכונים שונים. ”הכנסתו של משמר ביהמ”ש לדיון לשם יצירת אווירת איום ופחד במתדיינים, היא מיותרת לחלוטין”. האב כאמור, פעיל מאוד במאבקו להשבת הבת שהיא כיום בת 8 לביתו.