השופטת ג’מילה ג’בארין כליפא כדי להוכיח מי הבעלים של חשבון ג’ימייל יש להמציא אסמכתא “אישור בעלות בחשבון” מגוגל תמ”ש 60966-05-13

לפנינו פסק דין פרי עבודתה של השופטת ג’מילה ג’בארין (והעברית מאוד קלוקלת). בן לאישה גרושה שהוא עו”ד תבע את אמא שלו, הגרושה על כך שפרצה למייל שלו, הוציאה משם מסמכים חסויים ושלחה אותם ללשכת עורכי הדין עם תלונה שהוא זייף מסמכים שקשורים לתביעת המזונות שלה נגד האבא שלו. הבן טען שיא הפרה את פרטיותו, פרצה לו למייל, והדבר מדבר בעד עצמו שכן על גבי המייל כתוב שבעל החשבון הוא הבן, התובע. ג’מילה ג’בארין קבעה שזה לא מספיק, ושהוא לא הוכיח שום דבר ולכן אין כל פגיעה בפרטיותו. האם טענה שהחשבון בכלל שייך לבת שלה לילך, שגרה בארה”ב.

לטענת ג’בארין: “התובע לא הביא ראיות ישירות ומוצקות כי מדובר בחשבון דואר שלו הוא; התובע אף  אישר כי לא פנה “לגוגל” לקבל אישור למי שייך חשבון הדוא”ל נשוא התביעה. תחת זאת, התובע מבקש להוכיח גרסתו דרך שם החשבון ותוכנו, אך אין די בכך; לשיטת התובע עצמו מדובר בחשבון הנקרא “XXX”, הנה כי כן החשבון כולל שני שמות, אחד שלו ושל אשתו כטענת התובע כאשר השם האחר אינו שלו. ראשית, אין די ברישום השם בחשבון הדוא”ל בכדי להעיד על הבעלות בחשבון הפרטי, שכן הבעלים של החשבון הפרטי של הדוא”ל או הפותח של החשבון יכול לרשום את השם שהוא רוצה. שנית, מצב הרישום של חשבון הדוא”ל, פוגם בטענת התובע כי מדובר בחשבון  דוא”ל שלו, שכן רשום שני שמות ולא רק שם התובע ואשתו. בנוסף, תוכן תכתובת דוא”ל לגופה, המעידה לכאורה על תכתובת אישית בין התובע לבין  אחר, אין די בה כי להוכיח כי תכתובת זו נעשית מתוך חשבון דוא”ל של התובע עצמו; כידוע משתמש בדוא”ל אינו בהכרח הבעלים של אותו חשבון. כן, גרסת התובע זו נחלשת משסיפקה הנתבעת גרסה הגיונית וסבירה יותר לזהות בעלים של חשבון דוא”ל זה”.

בקיצור, ג’מילה ג’בארין זימברה את העורך דין, ואפילו פסקה שישלם לאימו שהתלוננה עליו בלשכת עורכי הדין 4,000 ש”ח. אגב, לשכת עורכי הדין גנזה את התלונה.

מישהו אי פעם שמע שגוגל מנפיקה אישורי בעלות על חשבונות הג’ימייל? כשתשמעו על הפרוצדורה הזו, תיידעו בבקשה את ג’מילה. הרציונל אצלה לפסק דין זה, הוא שאם ערבי גונב כבשים, הבעלים האמיתי צריך להביא אישור מהכבשה עצמה למי היא שייכת. הבעיה היא שכבשים לא יודעות לדבר בשפת בני אדם, אבל לך תסביר רציונל לג’מילה.