השופט מוטי לוי מחק בקשה למזונות זמניים שהגישה עו”ד ליהיא כהן דמבינסקי: חשפה את פרטי המו”מ בהליך הגישור תמ”ש 25842-01-16

Spread the love

ביהמ”ש מחק בקשה למזונות זמניים שהגישה עו”ד ליהיא כהן דמבינסקי אשר חשפה את פרטי המו”מ בהליך הגישור

16.02.2017 | ליאור שדמי שפיצר http://www.takdin.co.il/Pages/Article.aspx?artId=5591620

השופט מרדכי (מוטי) לוי הורה להסיר את הבקשה למזונות זמניים מהתיק והבהיר כי בשלב של מזונות זמניים אין בית המשפט נכנס לעובי הקורה וכי הצגת סכומים שמקורם בהסכמה אשר הושגה בגישור מהווה התנהגות שלא בתום לב, שמטרתה ניסיון בלתי ראוי להציב רף פסיקתי לבית המשפט.

בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב הורה למחוק בקשה למזונות זמניים ולהסיר את סריקתה מהמערכת בשל העובדה שהיא חושפת את המשא ומתן בין הצדדים בהליך הגישור.

לטענת המבקש, הבקשה למזונות זמניים שהגישה המשיבה ע”י ליהיא כהן דמבינסקי חושפת פרטים מתוך המשא ומתן שהתנהל ביניהם וההסכמות שאליהן הגיעו בהליך הגישור. כך, בבקשה התבקש בית המשפט להורות למבקש להמשיך ולהעביר לידי המשיבה סך של 7,750 שקל לחודש ולהמשיך לשלם 60% מהוצאות הצהרון, מעלויות חוגים מעבר להוצאה של 1,000 שקל ומההוצאות הרפואיות החריגות, וזאת “בהתאם להסכמת הצדדים במסגרת הגישור”. לטענתו, הבקשה מוסיפה ומציינת כי הצדדים הסכימו במסגרת גישור כי המבקש ישלם את הסכום האמור, מבלי שיהיה בכך הודאה של מי מהצדדים בטענות הנוגעות לתשלומי המזונות, אך הסכמה זו שונתה. בנוסף, המשיבה מצטטת תכתובת דוא”ל בין הצדדים, בהקשרם של דמי המזונות, שממנה ניתן ללמוד לכאורה על התנהלותו של המבקש. משכך, דרש המבקש למחוק את הבקשה ולהסירה מתיק בית המשפט.

המשיבה ע”י ליהיא כהן דמבינסקי מצדה טענה כי חשיפת הפרטים היא מעשה לגיטימי, שכן המידע היחיד שנחשף לטענתה הוא גובה הסכומים שהמבקש העביר לידיה בשנה האחרונה על חשבון המזונות. לטענת המשיבה, סכומים אלה אינם חסויים משום שהם מצויים בדפי חשבון שהצדדים הסכימו להציג בפני בית המשפט, והם לא מהווים חלק ממשא ומתן בהליך הגישור, שמטרתו להביא את הצדדים להסדר קבע ולא לסעד ביניים של מזונות זמניים.

השופט מרדכי (מוטי) לוי דחה את טענת האישה וקבע כי הייתה חשיבות מבחינתה ליידע את בית המשפט על ההסכמות בדבר סכום המזונות. “דווקא מעצם ההפניה לגישור והבאת הנתונים מתוכו מעידה על רצון להשפיע על עמדת בית המשפט, בבחינת דע לך בית המשפט סכומים אלו, המוסכמים, הם המסד, הם אינם שנויים במחלוקת וחזקה, לכאורה, שהם משקפים צרכים בפועל ועליך לפסוק לפחות אותם”, כתב השופט בהחלטתו.

השופט הבהיר עוד כי בשלב של מזונות זמניים אין בית המשפט נכנס לעובי הקורה, וכי מהותה של הבקשה למזונות זמניים היא לחייב את המבקש בסכומים המבוקשים, כאשר עצם הבאתם מניחה תשתית לכאורה להסכמה אפריורי שלכאורה אלו הם צרכי הילדים. זאת, בין אם מדובר בהסכמה הנוגעת למשמורת ובין אם מדובר בהסכמה על חלוקה לא שוויונית במשאבי הצדדים.

השופט הוסיף כי קבלת עמדתה של המשיבה תהפוך את הליך הגישור להליך סגור וחשדני, שבו כל צד שומר את תחום מוכנותו לעצמו עד כדי סיכול המטרה האמיתית של ההליך. “כשלעצמה אני סבור שהצגת סכומים שמקורם בהסכמה שהושגה בהליך גישור, ובדרך בה פעלה המשיבה, מהווה התנהגות שלא בתום לב שמטרתה ניסיון בלתי ראוי להצבת רף פסיקתי לבית המשפט”, קבע השופט בהחלטתו וחייב את המשיבה בהוצאות המבקש בסך של 3,500 שקל.

בית משפט לעניני משפחה בתל אביב – יפו

מחיקת בקשה למזונות זמניים שחשפה פרטי מו”מ במהלך גישור		8 פבר 2017 25842-01-16 בקשה מס’: 10

השופט	מרדכי (מוטי) לוי

מבקש	ת. א. ע”י עו”ד איילת ישראלי-מרגלית

	– נגד –

משיבה	ש. ז. א. ע”י עו”ד ליהיא כהן דמבינסבקי

החלטה

לפני בקשתו של המבקש להורות על מחיקתה של הבקשה למזונות זמניים, בקשה מספר 9 , (להלן: “הבקשה”) והסרת סריקתה מהמערכת. הבקשה מושא החלטה זו תכונה “בקשה זו”.

טרם אתייחס לבקשה עצמה אביא את נוסח המבוא לבקשה אשר עליה יצא קצפו של המבקש: וכך נכתב בפתח הבקשה: “כב’ ביהמ”ש מתבקש בזאת להורות למשיב להמשיך (ההדגש במקור-מ.ל) להעביר לידי המבקשת בכל ראשון בחודש סך של 7,750 ₪ לחודש ובנוסף לחייב את המשיב להמשיך (ההדגש במקור-מ.ל) לשלם 60% מהוצאות הצהרון, 60% מעלויות חוגים של הילדים מעבר להוצאה של 1,000 ₪ בחודש, ו 60% מההוצאות הרפואיות החריגות של הילדים (לרבות טיפולים פסיכולוגיים), כל זאת בהתאם להסכמת הצדדים במסגרת הגישור.” (ההדגש לא במקור-מ.ל) .

סעיף 8 לבקשה נוסח כהי לישנא: “החל ממאי 2016 עד אוגוסט 2016 הצדדים הסכימו במסגרת גישור שנערך באמצעות כב’ השופטת בדימוס x.x כי עד להסכמה אחרת המשיב יעביר למבקשת סך של 8,500 ₪ מבלי שיהיה בכך הודאה של מי מהצדדים בטענות הנוגעות לתשלומי המזונות”.

הרישא לסעיף 9 לבקשה נוסחה ” החל מחודש ספטמבר 2016 שונתה ההסכמה… “

ואילו בסעיף 10 לבקשה נכתב: “תשלומים אלו הועברו למבקשת עד חודש דצמבר 2016, אז נפסק למעשה הליך הגישור בין הצדדים”.

אם בכך לא די בסעיף 11 לבקשה מצטטת המשיבה תכתובת דוא”ל בין המבקש למשיבה בהקשרם של דמי המזונות המועברים מהם ניתן ללמוד, לכאורה, על התנהלות המבקש.

בבקשה זו שלפני עותר המבקש, כאמור, למחוק את הבקשה ולהסיר אותה מהתיק שכן היא חושפת פרטים מתוך המשא ומתן שהתנהל בין הצדדים וההסכמות אליהם הגיעו בהליך גישור שהתנהל בפני כבוד השופטת בדימוס x.x.

המשיבה מצידה רואה בחשיפת הפרטים כמעשה לגיטימי שכן “המידע היחיד שנחשף במסגרת בקשתה של המשיבה הוא גובה הסכומים שהמבקש העביר לידי המשיבה בשנה האחרונה על חשבון מזונות” (סעיף 1 לתגובתה) וכן ש “סכומי כסף אלוה אינם חסויים מפני כב’ ביהמ”ש מאחר שהם מצויים בדפי חשבון הבנק שהצדדים הסכימו להציג בפני ביהמ”ש” (סעיף 2 לתגובתה) כך טענה המשיבה “סכומים אלה לא מהווים חלק ממשא ומתן בהליך הגישור שמטרתו להביא את הצדדים להסדר קבע, ולא לסעד ביניים של מזונות זמניים” (סעיף 4 לתגובתה).

לדידי דין הבקשה להתקבל. אבהיר.

ראש וראשון יאמר שאין מחלוקת שההליכים המתנהלים במסגרת משא ומתן חסויים בפני בית המשפט זולת אם הצדדים כולם הסכימו לחשוף פרטים מתוכו. קל וחומר נכונים הדברים שעה שמדובר בגישור בפני מגשר. המבקש הביא בבקשתו זו ובהרחבה את הרציונל העומד מאחורי חסיונם של הליכי גישור. לטעמי למעלה מן הצורך עשה כן משום שמדובר במושכלות יסוד, בפרט שמדובר בצדדים המיוצגים על ידי עורכי דין האמונים על דברים אלו. (סעיפים 3 (ב), 5(ד), 5(ו), 8(ג) ל-תקנות בתי המשפט (גישור) תשנ”ג-1983 (ק”ת תשנ”ג ( 10/08/1993), (עמ’ 1042)), סעיף 79 ג (ד) ל- חוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ”ד-1984(ס”ח 1123, (31/08/1984) (עמ’ 198)).

אין בידי לקבל את הסברה של המשיבה, לשון המעטה, שלכאורה יכול היה בית המשפט לגלות סכומים אלו המצויים בדפי החשבון ועל כן לא מדובר בגילוי פרטים ממשא ומתן שבגישור. נכונה טענת המבקש שבין צדדים יכולות להיות העברות שונות שאין בהן כשלעצמן כדי להעיד על דמי מזונות.

ברם, איני נדרש כלל להסבר זה. מסקנתי נגזרת מן הטקסט עצמו. לו לא הייתה חשיבות למשיבה ליידע את בית המשפט על ההסכמות בדבר סכום המזונות לא הייתה היא מעלה זאת. דווקא מעצם ההפניה לגישור והבאת הנתונים מתוכו מעידה על רצון להשפיע על עמדת בית המשפט, בבחינת דע לך בית המשפט סכומים אלו, המוסכמים, הם המסד, הם אינם שנויים במחלוקת וחזקה, לכאורה, שהם משקפים צרכים בפועל ועליך לפסוק לפחות אותם. לכאורה, אמרנו.

לאמור, מהותה של הבקשה היא לחייב המבקש בסכומים המבוקשים ועצם הבאתם מניחה תשתית לכאורה להסכמה אפריורי שלכאורה אלו צרכי הילדים. אין בידי לקבל את טענת המשיבה בסעיף 20 לתגובה ונוח לה שלא הועלתה משהועלתה. טענה זו בלתי ראויה שכן נכונה היא ביחס לכל חשיפת מידע ממשא ומתן מלפני בית המשפט. מה לי אם מדובר בסכום, מה לי אם מדובר בהסכמה למשמורת ומה לי אם מדובר בהסכמה על חלוקה לא שוויונית במשאבי הצדדים. בכל מקרה בית משפט יעשה מלאכתו על פי שיקול דעתו. קבלת הסברה זה של המשיבה מייתר כליל את החיסיון מעל משא ומתן ככלל והליכי גישור בפרט.

קבלת עמדה זו תהפוך את הליך הגישור להליך סגור וחשדני, בלתי אמיתי כשכל צד שומר את תחום מוכנותו לעצמו עד כדי סיכולה של המטרה האמיתית של הליך שחשיבותו רבה, במיוחד בענייני משפחה.

משעה שהלכה היא שבשלב מזונות זמניים אין בית המשפט נכנס לעובי הקורה, ההפניה לבחינת החומר המצוי בנספחי התצהירים, בפרק הדן ב”לחלופין”, מעידה אף היא כאלף עדים על ניסיון ההטיה של המשיבה.

תקנה 265 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ”ד-1984 (ק”ת תשמ”ד (12/08/1984), (עמוד 2220)) המורה על אופן הגשת בקשה למזונות זמניים ובוודאי שהבקשה אינה עומדת בהוראות הסיפא לתקנה.

התובנה השוללת את הסברה של המשיבה עולה אף מהסעיפים הנוספים שצוטטו לעיל מתוך הבקשה. הדיבור “השינוי החד צדדי…” בסעיף 8 לבקשה מעיד אף הוא על צורך לכאורה לשמר את המבוקש ברישא לבקשה זו.

סעיף 9 לבקשה הוא חזרה על המבוא לבקשה תוך הדגש באותיות בולטות על דבר ההסכמות בהליך הגישור .

סעיף 10 לבקשה הוא התפלמסות של המשיבה עם המבקש על ההפחתה החד צדדית, לכאורה, בסכום המזונות וגם על דרך הצגת דברים זו יש משום הצגה בלתי ראויה של המבוקש.

אין לי אלא לדחות את הנטען בסעיף 15 לבקשה. המשיבה מעלה בסעיף זה שתי טענות שדינן להידחות על אתר. הטענה האחת היא שמרגע שמינה בית המשפט את המגשרת לפסוק המזונות הזמניים תחתיו ולא קבע שהדיון שם חסוי הרי שלא חל עליו חיסיון. עיון בפרוטוקול הדיון שהתקיים ביום 17/03/16 מציג תמונה הפוכה על דרך ההתנהלות והדיוק שבהבאת הדברים מתבקש:

” ב”כ התובעת:

אתמול קיימנו ישיבה מרובעת, הצדדים ובאי כוחם. הפגישה הייתה סוערת בחלקה ומועילה בחלקה. הגענו להבנות בנוגע לטיפולים, ראייה וגם ביחס לחגים והחופשים. דיברנו על עניינים נוספים. אני בהחלט חושב שהליך של גישור יאה לו על מנת להמשיך את את הסיטואציה שמרשתי נקלעה אליה. לי ברור מה הכיוון והכיוון של מרשתי לצערי לא הוכל. הליך של גישור יכול אולי להתאים עפ”י הצעת אדוני, השאלה בפני מי. (ההדגש לא במקור-מ.ל)

ב”כ הנתבע:

מבחינתנו יש הסכמה ללכת לגישור.

אני חושבת וזה גם מה שמרשי הציע שצריך מישהו עם סמכותיות, שופט או שופטת, לנו אין העדפות, אך מישהו שהיה יכול לומר מה היה פוסק אילו היה בבימ”ש. צריך מישהו עם סמן ימני שיכול גם להגיד ואיפה הפשרה.

לגבי דרכם של הצדדים, התובעת אומרת למרשי תאסוף את הדברים שלך ותלך אז כשהם אומרים שדרכם לא להיפרד, זו תשובה טקטית. אין סיכוי לנישואים האלה.

ב”כ התובעת:

יש לי שם שרץ לי בראש ויש לי גם בקשה. ההתנהלות הכספית בעייתית היום. יש לנו עניין עם טיפול נוסף לבן הקטן יותר, טיפול פסיכולוגי וזו הוצאה שחייבים להתייחס אליה. חשבתי על שופטת בדימוס x.x .

ב”כ הנתבע:

מקובל עלינו.

למען ההגינות והגילוי הנאות, במקרה אתמול היה לי דין ודברים אתה וסיפרתי לה על המקרה הזה שלנו. דיברתי אתה על תיק אחר שהיא מגשרת בו, של חברה שלי ותוך כדי סיפרתי על הדיון שיש לי היום, אנקדוטות.

ב”כ התובעת:

אין לנו בעיה.

לעניין המזונות הזמניים, הצעתו של אדוני מקובלת עליי. התובעת נאלצה להאריך את תקופת החל”ת עד יום 17.06.2016 והיא לא משתכרת. יותר מזה, היא גם צריכה לשלם על מנת לשמור על יציבות הזכויות שלה.

ב”כ הנתבע:

אדוני פסק חד פעמי 8,150 ₪ . בהתנהלות הכספית למעשה החשבון היה פתוח כאשר הוא לא השתמש בו. הוא לקח 75,000 ₪ כדי לבסס לעצמו דירה מבלי שיקבל משכורת וכנגד גם היא לקחה 75,000 ש”ח אבל חיה מהחשבון המשותף היא והילדים. הסכום שיש בצד יכול לשמש אותה לחודשים האלה. יש להם כמעט 700,000 ₪, בואו נשחרר סכום כמה שהיא רוצה לכל צד.

ב”כ התובעת:

זו תפיסה לא ראויה ואסביר מדוע. הסכום לא מספיק מפני שכאן מדובר בשני ילדים ובאישה שאין לה מקור חוץ מאשר לאכול את ההון.

כדי לסבר את אזנו של אדוני, הנתבע מייצר כסף רב. שנת 2015 הייתה למעלה ממיליון ₪ ברוטו.

אני מקבל את דברי אדוני ואין שום בעיה.

ב”כ הנתבע:

אני מבקש להציע, מבלי שהדבר יקבע מסמרות, יקבע תקדים, יקבע הסכמה לסכום ויובא בחשבון בסופו של דבר, למען השקט התעשייתי. ביום 01.04.2016 ישלם מרשי את אותו סכום ששילם ביום 01.03.2016.

החלטה

אני נותן תוקף של החלטה להסכמות הצדדים וקובע שהצדדים ייפנו להליך גישור בפני כב’ השופטת בדימוס, x.x . …”.

הדברים מדברים בעדם. די בהם ולא מצאתי להוסיף עליהם בעניין זה.

גם דין הטענה השנייה בסעיף 15 לתגובת המשיבה דינה להידחות. ככל שסברה המשיבה שההליך שהיא הסכימה לו בעודה מיוצגת ונועד לייעל את דרך ההגעה לפתרון של המחלוקות בין הצדדים אינו “…מתיישב[ת] עם עם השכל הישר…” יכולה הייתה לעת ההיא להפעיל את השכל הישר להתנגד להסכמה, אליה הגיעה שעה שהיא מיוצגת ולא להלין בדיעבד לאחר כשלון הגישור על תבונתו של ההליך לו הסכימה, כאמור. אין בתבונתה או אי תבונתה של ההסכמה כדי ליתן גושפנקא לגילוי הפרטים מהמשא ומתן. כך, גם הסיפא לסעיף זה דינה להידחות מאותו טעם. העלאת הדברים בדרך זו לאחר תקופה ארוכה של התנהלות והעלאת אופציית מתן ההחלטה למזונות זמניים ואחר כך פנייה לגישור נגועה בחוסר תום לב, לשון המעטה, לאור המובא לעיל.

חיזוק וביטוי לרצון לשתף את בית המשפט במוסכם נובע גם מכך שלפני בית המשפט הייתה בקשה למזונות זמניים שהוגשה כבר ביום 03/02/2016 (בקשה מספר 2- המבקש דכאן הגיב לה ביום 14/02/2016) טרם הסכמת הצדדים בדיון מיום 17/03/206 לפנות להליך גישור. לאור כשלונו של הליך הגישור, מה היה קל ופשוט יותר להגיש בקשה העותרת לתת החלטה על פי הבקשה המצויה בתיק, תוך ציון שינויים מיוחדים בצורכי הילדים ככל שאלו התרחשו מאז הגשת אותה בקשה. הגיונם של הדברים מלמד שהגשת הבקשה במתכונתה מטרתה הייתה ככל הנראה הבאת הנתונים מתוך הגישור לידיעת בית המשפט.

יוער שמההתכתבות שבין באות כוח הצדדים עולה שלא הייתה הסכמה אלא כפי הבאת הדברים בתכתובות ובוודאי שלא לחשוף את הסכומים המוסכמים.

כשלעצמי אני סבור שהצגת סכומים שמקורם בהסכמה שהושגה בהליך גישור ובדרך בה פעלה המשיבה מהווה התנהגות שלא בתום לב שמטרתה ניסיון בלתי ראוי להצבת רף פסיקתי לבית המשפט.

“עקרון תום הלב השתרש זה מכבר במשפטנו כנורמת על שמצודתה פרוסה על כל ענפי המשפט האזרח. במסע התפרסותה, שעל היקפו, תיחומו ויישומו נשברו קולמוסין הרבה בפסיקה ובספרות מלומדים, הניחה נורמה זו ידה אף על התחום הדיוני של סדר הדין האזרחי”. (דודי שוורץ, סדר דין אזרחי חידושים, הליכים ומגמות (תשס”ז) 48).

לדידי חובת תום הלב הנדרשת בענייני משפחה היא חובת תום לב מוגברת הן בתחום המהותי והן בתחום הדיוני.

כללו של דבר בקשה זו מתקבלת. מורה על מחיקת בקשה מספר 9 והוצאתה מהתיק.

לצדדים קבוע דיון ביום 23/03/17 בו יבחנו הנושאים השנויים במחלוקת ובכללם דמי המזונות.

משעה שאין החלטה על מזונות זמניים והמזונות הזמניים המשולמים הם כנטען על פי שקול דעתו של המבקש ובניגוד למוסכם (סעיף 11 לבקשה) מורה שהמבקש יעביר למשיבה ביום 01/03/17 סכום חד פעמי של 6,000 ₪ על חשבון המזונות בנוסף לסכום החודשי אותו משלם הוא כעולה מסעיף 11 לבקשה והוא ימשיך ויעשה כן. אין בקביעה על סכום חד פעמי זה וההנחיה למבקש להמשיך ולשלם הסכום החודשי המשולם על ידו משום הבעת עמדה או אינדיקציה לפסיקת המזונות שתתקבל לאחר הדיון.