פרשת הבלוגרים – היום ה- 121 למעצר בפני כבוד השופט אברהם הימן
29.06.2017 – 121 ימים עצורים העיתונאים לורי שם טוב, מוטי לייבל ועו”ד צבי זר וטרם ניתנה להם ההזדמנות לדון באישומים נגדם הואיל ופרקליטות המדינה טרם סיימה להביא לסנגוריהם את חומר הראיות. אומנם סופקו עד כה כ- 40,000 דפי חומרי ראיות וכ- 250 תקליטורים של הקלטות אודיו ווידאו, אולם ישנם עוד כ- 150 תקליטורים ודיסק בנפח 4 טרה בייט שטרם סופקו. נוצר הרושם כי לפרקליטות אין ראיות נגד הנאשמים והיא מנסה להציף את התיק בכמות אדירה של חומרי ראיות לא אפקטיבים.
שליטה לקויה בהליך הדיון בבית המשפט
הדיון שאמור היה להתחיל בשעה 9:00 בפני כבוד השופט אברהם הימן החל באיחור של כשעה וחצי ב- 10:25. האולם שבו 4 ספסלים שיכולים להכיל 5 איש כל ספסל לא הספיק לקרובי משפחות שלושת הנאשמים וחבריהם. השופט הימן ראה את הבעיה ואמר פעמים כי מי שלא מוצא מקום לשבת יצא בחוץ. הימן החל בשיחה עם באי כוח הנאשמים שמהר מאוד הפכה לדיון בטרם הוכנסו הנאשמים לאולם. הדיון ללא נוכחות הנאשמים נמשך כעשרים דקות ועסק בענייני סגירת הדלתיים של הדיונים בפני הקהל, וקביעת תאריכים להמשך הדיון. עו”ד רבינוביץ’ בא כוחה של לורי שם טוב ביקש כי הדיון בעניינה יהיה הראשון הואיל והוא חייב להתפנות לדיון אחר. בשעה 10:45 יצא אברהם היימן לדיון אחר בחדר הסמוך וחזר כעבור רבע שעה ב- 11:00.
עניינה של משיבה 1 לורי שם טוב לא נידון באותו היום
משחזר הימן הודיע לו בא כוחה של משיבה 1 לורי שם טוב כי הוא חייב ללכת לדיון אחר כפי שהעיר קודם לכן. הימן לראשונה הכניס את שם טוב לאולם למשך דקה לשחרר את רבינוביץ’ בא כוחה ולקבוע דיון לעוד יומיים. וכך למעשה בוזבז אותו יום זמנם של כל מי שבא לדון ולצפות בעניינה של שם טוב.
משיב 3 עו”ד צבי זר הוכה ע”י מאבטחי שב”ס
השופט אברהם הימן החל להיות קצר רוח, דיון שהחל באיחור שעה וחצי, משיבה 1 שלא נידון עניינה כלל באותו יום והובאה לחינם, וכן כל הקהל שבא לצפות בדיון בעניינה. הימן ביקש להביא לאולם את עו”ד צבי זר והודיע לו כי סיכם עם בא כוחו (כשצבי זר טרם הובא לאולם) כי הדיון בעניינו ידחה לעוד כשבועיים כדי שבא כוחו ילמד החומר. צבי זר שידע כי הדחייה הנה בשבועיים ולא שבוע עקב לוחות זמנים צפופים ביומנו של בית המשפט, ביקש להקדים בשבוע. בשלב מסוים לא היה ברור לצבי זר אם עליו להישאר באולם או לא והוא נדחף בכוח ע”י אחד המאבטחים לעיני הקהל.
סוף דבר
תחושה של אי סדר וחוסר שליטה היה אותו יום באולם דיונים 1601 בבית המשפט המחוזי תל אביב בפני כבוד השופט הימן. הדיון החל באיחור של כשעה וחצי, כעניין שבשגרה אצל כבוד השופט הימן. גם בחירת האולם הקטן היתה גרועה בשל גודלו המצומצם. אכזבה גדולה של הקהל שהמתין כשעה וחצי ולא היה נוכח לשום דיון ענייני.
