השופטת עליסה מילר ופקידת הסעד תלמה מודן דרכי רמיה בהליך משמורת והסדרי ראיה בין ילדים והורים: ניכור הורי תמ"ש 4745-07-12

דצמבר 2012 – רבי ישמעאל עליו השלום היה אומר: "החושך עצמו מן הדין, פורק ממנו איבה וגזל ושבועת שווא. והגס לבו בהוראה, שוטה רשע וגס רוח" (אבות ד, 7).

והכוונה היא לשופט המבקש מבעלי הדין להגיע לפשרה, מסיר מבעלי הדין גזל, איבה, ושבועת שווא, אך השופט הממהר לחרוץ דין ללא עיון ראוי בחומר, הריהו חסר דעת, גאוותן, ורשע; ובימינו קיימת תופעה אפידמית בבתי משפט לענייני משפחה, שופטים ממהרים לחרוץ דין, וחותמים בחוסר דעת על הבלי פיהן של פקידות הסעד, לא קוראים את החומר ואוטמים אוזניהם לבעלי הדין.

בדו"ח ועדת סלונים נבו על עבודתם של פקידי סעד לסדרי דין מפורטים ליקויים מהותיים בעבודתם של פקידי הסעד לסדרי דין: ניגוד עניינים, כתיבת עובדות בתסקיר ללא וידוא או ניסיון הפרכה, אי מתן אפשרות ללקוח אפשרות להתייחס לתסקיר טרם מסירתו לבית המשפט, העדר מעקב, פיקוח ובקרה, אי קיום נהלים ועוד. מאידך, בתי המשפט לענייני משפחה רואים בתסקיר סוף פסוק.

שופטת עליסה מילר ופקידת הסעד תלמה מודן – חוסר דעת, גאוותנות ורשעות בהליך משמורת והסדרי ראיה בין ילדים והורים – תמ"ש 4745-07-12 מדובר בתובענה שהגיש אב להעברת משמורת בתו הקטינה מהאם. פקידת הסעד תלמה מודן והשופטת לענייני משפחה העבירו את המשמורת כמבוקש בדרך של הכפשות ועלילות נגד האמא ומשפחתה, יצירת איבה בין בני המשפחה, וגרימת נזקים פיסיים נפשיים וכלכליים לאמא ומשפחתה.

להלן מקצת מאפייני דרכי עבודתן של השופטת עליסה מילר ופקידת הסעד תלמה מודן:

השופטת עליסה מילר ופקידת הסעד תלמה מודן ניתקו את הקטינה ממשפחתה

עליסה מילר קובעת בהחלטתה הסדרי ראיה בין האם ובתה במרכז קשר בכפוף לשיקול דעת פקידת הסעד.

עליסה מילר למעשה ניתקה את הילדה מאחיה ואחיותיה, סבה וסבתה, דודיה, מבלי שנימקה על כך.

מדובר בשינוי מהותי בחיי הילדה הדורש התייחסות מעמיקה ויסודית. עליסה מילר ותלמה מודן התרשלו בקביעת הסדרי ראיה הולמים וביזו את מוסד המשפחה. עליסה מילר אינה מבחינה בין ראיות לדעות וחוות דעת –

גם במקרה זה, עליסה מילר ותלמה מודן ניצלו את ביקור הבית כדי להעמיק את הקרע במשפחה וכך הרעילה עליסה מילר בהחלטה:

עליסה מילר ותלמה מודן משתמשות בביקור הבית ליצור ניכור ואיבה במשפחה וניתוק הילדה מאחיה ואחיותיה. מן המוסכמות והידועות בכל משפחה, שבין ילדים יש ויכוח על גודל ביסקויט שיצא מאריזה חדשה, ומה יותר טבעי שילדים ידברו ביניהם על ארועי היום, שיחה בריאה ועירנית שמעידה על אחדות המשפחה. פקידת הסעד תלמה מודן עם חשיבתה המעוותת חסרת המקצועיות, ראתה צל כהרים, ושיחת סרק – חולין בין הילדים בארוחת צהריים משפחתית, הפכה בחשיבתה המעוותת לחילוקי דעות שלא ניתנים לגישור.

השופטת עליסה מילר מצטטת תסקיר משנת 2005 וכותבת בסעיף 6:

עליסה ממשיכה ומציינת:

עליסה מצטטת החלטתה משנת 2006:

עליסה ממשיכה להאשים ולהכפיש את ההורים והילדים ואינה מציינת התייחסותם להאשמות חמורות אלו. רישום האשמות חמורות בהחלטת השופטת ללא ציון תגובה ראויה מיידית לכל האשמה הופכת את בית המשפט לשוק רכילויות מפה לאוזן, ויוצרת איבה ושנאה בתוך המשפחה.

כתיבה חלקית של העובדות תוך השמטת פרטים מהותיים –

עליסה כותבת סעיף 8:

"הסדרי הראיה עם שני הילדים נמשכו כל השנים עד שבספטמבר האחרון ארע דבר בין האב לבן או' ומאז הקשר עמו נותק".

ניתוק קשר בין אב לבנו אינו עניין פעוט, מדוע השופטת עליסה משמיטה הסיבה?

כתיבה חלקית של עובדות מהותיות על בעל דין כזה או אחר מדיפה ריח של חוסר מקצועיות, משוא פנים.

מתן תשבוחות מיותרות לפקידת הסעד ככלי לניגוח ביקורת על העובדות –

עליסה כותבת בסעיף 27:

"ב"כ האם ניסה בכל כוחו להמעיט מערכו של התסקיר ומקביעותיה של פקידת הסעד. אני דוחה מכל וכל את כל טענותיו. פקידת הסעד בעלת השכלה נרחבת בתחום טיפול, בעלת ניסיון רב שנים".

ניסיונה והשכלתה של פקידת הסעד אינם רלוונטים. החלטות מקבלים על סמך עובדות, היגיון ומסקנות. התשבוחות המיותרות של השופטת לפקידת הסעד מעלות תמיהות לגבי שיקול דעתה ופוגעות באמון הציבור במערכת המשפט.

לאחר שהשמיצה את ההורים בסעיפים 6-10, עליזה מילר מדגישה בסעיפים 14-18 את עיקרון טובת הילד העומד מול עיני בית המשפט.

תחילה עליסה מכפישה את ההורים ולאחר מכן בצדקנות טוענת כי 'טובת הילד' עומדת מול עיני בית המשפט ופקידת הסעד, בעוד שהעובדות מוכיחות אחרת.

הורי הילדים הם המקדישים את שנות חייהם, למען הילדים ללא כל תמורה מטעמים ערכיים ואהבה בלתי מותנית, בעוד שעליסה מילר ופקידת הסעד מכפישות את ההורים יוצרים שנאה ואיבה בתוך המשפחה ופוגעות בילדים. מן הראוי כי בית המשפט יצניע את הצביעות השיפוטית.עיוות המציאות, יצירת איבה – שימוש בתיאורים פתטיים להעצמת אירוע או עניין מסוים –

עליסה מצטטת את פקידת הסעד סעיף 22:

"אני עובדת עשרות שנים בעבודה סוציאלית ומעולם לא נשמעו במשיבון של המחלקה קריאות לעזרה כל כך קשות וכואבות כמו שא. השאירה שש פעמים".

השופטת עליסה מילר ופקידת הסעד תלמה מודן מכפישות את האמא, להעצים סיטואציה ומתארות בפאתוס רכילותי אירוע מסוים.

מן הראוי כי היה כי יציינו עובדות אוביקטיביות על האירוע כגון תאריכים, מקום, עדים, סיטואציה ורקע (הילדה שהתה עם אביה ודיברה מגרונו), במקום תיאורים פתטיים שמעוררים איבה ועיוות המציאות.השופטת עליסה מילר מודה: בשורה התחתונה מסחטות הכספים האבחונים והתיוגים של מכוני מסוגלות הורית ותסקיר הסעד אינם רלוונטים –

לאחר ציטוטי השמצות נגד ההורים בתסקיר משנת 2005 בסעיף 6 -"כדי להבהיר את הרקע ולתאר את ההיסטוריה המשפחתית, אשר יש לה השלכות על המצב היום ועל פסק הדין" (סעיף 13) עליסה מילר כותבת בסעיף 19 :

"בענייננו, לאורך שנות ניהול ההליכים הוגשו תסקירים, נערך אבחון פסיכו דיאגנוסטי על ידי מכון שלם ונערכו סיכומי אינטראקציה של הילדים עם כל אחד מההורים. חלפו מספר שנים מאז ההליכים הקודמים והתסקירים אינם רלוונטיים להיום".

נשאלת השאלה אם התסקיר משנת 2005 אינו רלוונטי מדוע הכפישה השופטת עליסה מילר את ההורים בציטוטים ממנו?

מדיניות פאשיסטית – עליסה מילר מעניקה סמכויות סטטוטוריות לפקידת הסעד תלמה מודן

"פקידת הסעד התייחסה לטענה ועמדה על דעתה כי אין צורך באבחון לקטינה. לדעת פקידת הסעד "אני לא חושבת שצריך מומחה אובייקטיבי. מספיקה ההתרשמות שלי כעו"ס עם הרבה ניסיון והרבה השכלה, וגם בוגרת החוג לפסיכולוגיה".

כלומר פקידת הסעד היא המאבחנת, המטפלת, קובעת הסדרי ראיה, מציגה את ההורים הילדים והמשפחה בפני בית המשפט הרואה המלצותיה כסוף פסוק – מתן סמכויות סטטוטוריות לפקידת סעד שאין מאחוריה שום סמכות ערעור שהרי בתי משפט רואים המלצותיה כסוף פסוק, הופכת את ההליך כקרקע פוריה לשיקולים זרים, שחיתות, על גבה של המשפחה.

עליסה מילר ותלמה מודן ניתקו את הילדה מאחיה ואחיותיה, מסבה, סבתה ודודיה מצד האם והעמיקו את האיבה במשפחה תוך שהן מכפישות את בני המשפחה ללא מתן התייחסות ראויה לדברי הבלע שנאמרו נגדם ובכך הופך ההליך לאווירת שוק ורוכלות.

עליסה מילר ותלמה מודן פגעו באמון הציבור במערכת המשפט ורשויות הרווחה. התנהגותן של עליסה מילר ותלמה מודן בהליך מהווה קרקע פוריה, לאיבה במשפחה, רמיה, שיקולים זרים, שחיתות ועוד.