פרשת הבלוגרים: הפרקטיקה של הפרקליטות ושופטי המעצרים

ספטמבר 2018 – כל צווי החיפוש, חיפושים בדברי מחשב, חיפושים במסמכים, צווי המצאת מסמכים, וצווי קבלת נתוני תקשורת בתיק מ"ת 14280-04-17 לקויים, ובוצעו שלא כדין. הצווים חסרים חלק מפרטים מהותיים החל ממספר תיק בית משפט, שם החוקר שהופיע בפני השופט והוזהר כדין, ציון מהות החשד והעילה למתן הצו, מילוי פרטים מלאים של המחזיק, הנמקה מדוע החיפוש במחשב יבוצע ללא עדים, ולפעמים גם שם השופט. באף אחד מהצווים לא צוין כי המבקשת הנה עיתונאית. לפעמים חסר הצו רק פרט אחד ולפעמים יותר.

אין מדובר בליקוי אחד או ליקויים בודדים אלא המדובר בכל עשרות הצווים שהוצאו על ידי בתי המשפט במהלך החקירה. המעשים הפסולים האלו בוצעו כחלק ממדיניות, מפרקטיקה רחבה ושיטתית של פגיעה חמורה בכבוד המבקשת, חירותה, צנעתה, קניינה, ופרטיותה תוך הסכמה מלאה של כל הרשויות הנוגעות בדבר. המבקשת אינה הקורבן היחידי של הפרקטיקה הזוועתית הזו אלא גם נאשמים וחשודים אחרים בתיק ובני משפחותיהם. מדובר בהתנהלות שערורייתית שיש להוקיע החל מהרגע הראשון שבו היא מתגלית.

חוות דעת 98/05 של כב' השופטת שטרסברג על "כתיבת החלטות על טופס" שהובאה בסעיף 16 בבקשה 182 הנדונה, הופכת לכלל יסוד בתיק הנוכחי שניתן לנסחו כדלקמן:

הצווים הנוגעים לתיק מ"ת 14280-04-17 פגעו כולם בזכויות יסוד של החשודים. כך, למשל, צווי החיפוש בביתם של השודים. בית המשפט לא נתן דעתו לכך שחיפוש בביתם ומחשביהם של החשודים פוגע בזכותם כאדם לפרטיות ולצנעה, זכות שנקבעה כזכות יסוד בסעיף 2 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. כך גם באשר לצווים אחרים שאפשרו כניסה של המשטרה למקום מגורים או פעולה אחרת שפגעה בזכויות יסוד של החשודים שחלקן בעלות מעמד חוקתי, כגון חירותם של החשודים או זכותם לכבוד ולקניין. זאת ועוד. מילוי הצווים בצורה לקויה פגעה בזכות החשודים לקבל את יומם בבית המשפט. החלטות שופטי המעצרים ניתנו כלאחר יד, ללא שיקול דעת וללא ביקורת שיפוטית של היושב על כס המשפט. שיקול הדעת השיפוטי שהוא יסוד מוסד במלאכת השפיטה לא נעשה, ולכן התפקיד השיפוטי לא יצא לפועל. בנוסף, המילוי הלקוי של הצווים פגע בכבודה של המערכת השיפוטית ובמעמדה בעיני הציבור, ויש בו כדי להפר את חובת ההנמקה המוטלת על השופט".

הפרקטיקה הרחבה והשיטתית של הרשויות לפגיעה חמורה בכבודם, חירותם, צנעתם, קניינם ופרטיותם של החשודים לא הוגבלה להוצאת הצווים בלבד, אלא לכל דבר ועניין שבו התנהלה החקירה. למשל:

כל החיפושים בדברי המחשב בוצעו ללא עדים בהנמקות פתטיות וסתמיות כגון: "חוקר מיומן" שממילא מחייב חיפוש בדברי מחשב שיבוצע על ידי חוקר מיומן. או נימוק כגון: "חיפוש בדברי מחשב ללא עדים".

כל המסמכים שנתפסו הוכנסו לתוך בערמות לתוך שקיות מבלי שניתן למחזיק לראות אלו מסמכים נתפסו.

החיפוש בוצע באישון לילה מה שהיקשה להבאת עדים. החוקרים ניצלו נוכחות המחזיק לבדו בדירה, ולכן כאשר היו חוקרים עימו בחיפוש בחדר השינה, חוקר נוסף שהיה לבדו בסלון תפס חפצים ללא נוכחות המחזיק. בתום החיפוש החוקרים לא אפשרו למחזיק לבדוק החפצים שנתפסו מול הרשימה שביקשו ממנו לחתום עליה. מדובר בהתנהגות שאינה רק נבזית ומשפילה אלא גם פגעה בחקירה.

יש גם דיונים והחלטות שיפוטיות באופן שיטתי לפגיעה חמורה בכבודה, קניינה, צנעתה, ופרטיותה של המבקשת. לדוגמא דיון בפני שופטת המעצרים שהתקיים ב- 05.03.2017 תיק 11628-03-17. הדיון התקיים כשבוע לאחר המעצר ותפיסת החפצים ללא נוכחות החשודים וללא ידיעתם ובו הוחלט על הארכת החזקת התפוס עד תום ההליכים (סעיף 25 בבקשה הנדונה מספר 182).

המדיניות שבה נקטו מערכת המשפט, הפרקליטות והיחידה החוקרת לפגיעה שיטתית בכבודם, פרטיותם, צנעתם של החשודים נמשכה גם לאחר הגשת כתב האישום נגדם. וכך בתוך חומר הראיות שנחשף לעיניהם של כל הנאשמים ובאי כוחם נמצאו מסמכים אישיים ביותר של החשודים ומשפחתם שאינם קשורים לחקירה כגון תסקירי סעד, מסמכי בית משפט לענייני משפחה, תעודת גירושין ועוד. מדובר בריבוי פגיעה בפרטיות החשודים ומשפחתם בדרגת החומרה הגבוהה ביותר.

כל הראיות לכאורה בתיק מ"ת 14280-04-17 הושגו תוך פגיעה חוקתית חמורה ושיטתית של הרשויות בכבודם של החשודים, חירותם, קניינם, צנעתם ופרטיותם העולות עשרות מונים על כתב האישום כולו.

הראיות בתיק נסיבתיות וחלשות

כאמור כל הראיות לכאורה בתיק מ"ת 14280-04-17 הושגו בדרכים פסולות תוך פגיעות חוקתיות וחמורות במבקשת. באופן טבעי ראיות המושגות בדרך זאת הנן חלשות ונסיבתיות. לדוגמא טענות הפרקליטות באשר להרשאת אדמין לאתרים מפרים אין בה משום לומר מה כתב הנאשם באתרים אלו. הרשאת האדמין מאשרת אולי כי הנאשם יצר לכאורה את הפלטפורמה, או שהייתה לו הרשאה לכתוב באתר ותו לא. כמו שוורדפרס יצר פלטפורמת אחסון האתר, וינדוס יצר פלטפורמת מערכת הפעלה, כך אולי יצר הנאשם לכאורה פלטפורמת האתר, ואין בה משום לטעון כי נאשם זה או אחר כתב תוכן כזה או אחר באתר, כשם שאין לטעון שמארק צוקרברג כתב תכנים בפייסבוק. מדובר בכמויות תכנים גדולות מאוד שלא ניתן לבקר אותם על ידי אדם אחד או שינויים שנעשים בהם מעת לעת.

מסוכנות

רבות דובר על המסוכנות בתיק מ"ת 14280-04-17 כאשר גולת הכותרת היא ציטוט פסוק מספר משלי, שצוטט על הנאשמת לורי שם טוב בפומבי כמשל, או כרמיזה: "כִּי נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתֵי זָרָה, וְחָלָק מִשֶּׁמֶן חִכָּהּ. וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כַלַּעֲנָה, חַדָּה כְּחֶרֶב פִּיּוֹת" (משלי ה, ג) ,(ראו בקשת מעצר עד תום ההליכים מ"ת 14280-04-17 מיום 06.04.2017, בש"פ 1999/17 מיום 03.03.2017, מ"ת 14280-04-17 מיום 26.10.2017) שבו הומשלה המבקשת לאישה "זרה" המפתה אנשים בשפת חלקות ומביאה לאסון, שבר בחייהם ומותם.

האישה ה"זרה" בספר משלי היא הרוע בהתגלמותו, זנות ואפיקורסיות, ראה (משלי ב, טז): "לְהַצִּילְךָ מֵאִשָּׁה זָרָה, מִנָּכְרִיָּה אֲמָרֶיהָ הֶחֱלִיקָה. הַעֹזֶבֶת אַלּוּף נְעוּרֶיהָ, וְאֶת בְּרִית אֱלֹהֶיהָ שָׁכֵחָה. כִּי שָׁחָה אֶל מָוֶת בֵּיתָהּ, וְאֶל רְפָאִים מַעְגְּלֹתֶיהָ. כָּל בָּאֶיהָ לֹא יְשׁוּבוּן, וְלֹא יַשִּׂיגוּ אָרְחוֹת חַיִּים" , וראה גם: (משלי ז ה): "לִשְׁמָרְךָ מֵאִשָּׁה זָרָה, מִנָּכְרִיָּה אֲמָרֶיהָ הֶחֱלִיקָה… וְהִנֵּה אִשָּׁה לִקְרָאתוֹ, שִׁית זוֹנָה וּנְצֻרַת לֵב. הֹמִיָּה הִיא וְסֹרָרֶת בְּבֵיתָהּ לֹא יִשְׁכְּנוּ רַגְלֶיהָ… אַל יֵשְׂטְ אֶל דְּרָכֶיהָ לִבֶּךָ אַל תֵּתַע בִּנְתִיבוֹתֶיהָ. כִּי רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה, וַעֲצֻמִים כָּל הֲרֻגֶיהָ. דַּרְכֵי שְׁאוֹל בֵּיתָהּ, יֹרְדוֹת אֶל חַדְרֵי מָוֶת".

המשלת שם טוב ל"זרה" לראשונה בבש"פ 1999/17 מיום 03.03.2017 עת הייתה במעצר ימים כששה ימים בלבד, טרם הגשת כתב האישום שהוגש כעבור כחודש, מבלי שראתה חומר ראיות כלשהו נגדה ולא היה ביכולתה להגיב לדברים אלו.

אין מדובר בניתוח מסוכנותה של שם טוב אלא בתעמולה זולה, דברי בלע, הסתה, נאצה ורצח אופי שהופעלו נגד המבקשת להציגה כזונה, אפיקורסית, שהפילה חללים רבים. השימוש במטפורות קיצוניות אלו נובע כאמור מהעדר ראיות לכאורה נגד שם טוב ולכן נקטה המשיבה בדרך הכפשות קיצוניות בנוסף לפגיעות החמורות שהוזכרו לעיל.