חנה ינון שופטת בימ”ש שלום ת”א קובעת “עובדות” ללא ביסוס ללא ראיות וללא הוכחות בתביעת דיבה
חנה ינון שופטת בימ”ש שלום ת”א קובעת “עובדות” ללא ביסוס ללא ראיות וללא הוכחות בתביעת דיבה
מרץ 2013 – מדובר בתביעה לפיצוי בגין לשון הרע במכתבים ששלח הנתבע (החוקר פלבסקי) למשרדי ממשלה ולבתי עסק בסמוך לתובעת, ולפיהם התובעת (חברת “מקור הפורמאיקה”) משתמשת, כביכול, בחומרים המזיקים לציבור.
בפסק הדין קבעה השופטת חנה ינון כי מדובר בלשון הרע ופסקה פיצויים לתובעת. ואולם ניתן למצוא ליקויים חמורים ומהותיים בהתנהגותה של השופטת חנה ינון:
קביעות ללא ביסוס וללא ראיות
חנה ינון כותבת בסעיף 57 בפסק הדין:
“מעשי מר פלבסקי (הנתבע) נראים כמוכתבים וכמודרכים ע”י בעלי אינטרס ועניין בענף עיסוקה של התובעת“.
השופטת חנה ינון כנראה “שכחה” שפסקי דין מתבססים על ראיות ולא על השערות. היא מביעה דעה, שמעשיו של מאיר פלבסקי הוכתבו בידי אינטרסים של מתחרי חברת מקור הפורמאיקה – בלא להביא לכך כל ראיה או ביסוס לדבריה הכתובים.
חנה ינון קובעת סכום פיצוי נזק ללא אסמכתאות או בדיקה כלכלית כלשהי
חנה ינון מגדילה לעשות, כאשר היא מחייבת את פלבסקי (הנתבע) בתשלום של 150,000 שקל:
“בגין הפסדים עסקיים שנגרמו לה, למצער, לגישתי, עקב מסע ההשמצות והפרסומים, אשר סביר כי פגע בכושרה להרוויח סכומים אשר הרוויחה טרם הפצת הפרסומים הפוגעים” (סעיף 66 בפסק הדין).
גם את זה היא עושה בלי שום הוכחה, בלי הצגת נתונים וסתם מתוך ניחוש.
סוף דבר
מדובר בהתנהלות פגומה ופסולה של השופטת חנה ינון בדבר קביעת סכום הפיצוי, וקביעת שיקוליו של הנתבע. התנהגותה הלקויה של חנה ינון מטילה ספק רב למהימנותו של פסק הדין כולו.
קישורים:
[vimeo http://vimeo.com/85014238]
