עובדת סוציאלית ופסיכיאטרית עם בית משפט לנוער הוציאו בכפיה ילד בן 6 מחזקת אמו כי סירבה לתת לו ריטלין

מאיר כהן – חוסר דעת ותוקפנות נגד אמהות וילדים

אם חד הורית הבחינה שהתרופות הפסיכיאטריות מזיקות לבנה בן השש – פקידת הסעד והפסיכיאטרית פנו לבית המשפט והוציאו אותו מחזקתה אפריל 2013 – למרות שלאם חד הורית, תושבת המרכז, היה אבחון נוירולוגי ששולל הפרעת קשב, בלחץ מתמשך של בית הספר ושל עובדת הרווחה נאלצה לפנות לפסיכיאטרית אחרת שהתעקשה לתת לו ריטלין עוד בטרם מלאו לו שש שנים.
לא רק שאותה פסיכיאטרית התעלמה מתופעות הלוואי הקשות שהאם התלוננה עליהן, אלא אף הוסיפה לו תרופה אנטי פסיכוטית שרק דרדרה את מצבו עוד בהרבה. כשראתה האם כי אין אוזן קשבת מצד הרופאה, פנתה לנוירולוג נוסף, שהתרשם אף הוא וגם כתב כי אין לילד צורך בתרופות. בהתבסס על כך, הפסיקה האם במשך שנתיים את הטיפול בריטלין.

כאשר הדבר נתגלה לפסיכיאטרית ולעובדת הסוציאלית ממשרד הרווחה, עשו יד אחת, פנו לבית המשפט ודאגו להוציא את הילד מחזקת אמו ולהעבירו לפנימיית רווחה, שבה קיבל טיפול פסיכיאטרי בניגוד לדעת האם, ועבר מסכת התעללויות והזנחה.
הסיפור כולו נפרש בארבע תלונות שונות שהגישה האם לרשויות בסיועה של עמותת "מגן לזכויות אנוש" כנגד כל אחד מהגורמים המקצועיים שאמורים לשרת את האזרח אולם בפועל בוגדים בו, כיון שבמקום לספק לו את שירותי בריאות הנפש, החינוך והרווחה שהוא מבקש, מתערבים בהחלטותיו באופן כוחני ומתנשא, ואף משתמשים ביתרון כוחם ומעמדם כדי לכפות את השקפתם הטיפולית ולגרור אותו לזירה משפטית שבה ההפסד שלו ודאי וצפוי מראש.
מתלונות חוזרות המגיעות לעמותה נראה כי טרגדיות שכאלה מכילות כל כך הרבה כאב וסבל, שלרוב אין הקרבנות מעיזים להיחשף בכלי התקשורת, וכך עוד ועוד הורים נאלצים להכיר את מסלול הבלהות הזה על בשרם ולשלם מחיר כבד. במקרה לעיל האם עברה התקף לב בסמוך לדיונים המשפטיים ובימים אלה מתכוונת לרדת מן הארץ ביחד עם בנה שבינתיים הצליחה להשיב אליה.
הסיבה למקרים אלה הינה העדר הגנה חוקית על זכות ההורים לבחור את אופי הטיפול הרפואי בילדיהם גם כאשר הם מצויים בתוך מערכת החינוך ולבחור את אנשי המקצוע המקובלים עליהם, וכן העדר מנגנוני בקרה בחוק הנוער, שימנעו מעובדי הרווחה לגרור את ההורים על חשבון משלם המיסים לבית המשפט במקום להשתמש בהליכי גישור סבירים והוגנים.