המחוזי בביקורת חריפה על השופט שי ברגר: פגע בזכויות הנאשם ובהליך ההוגן והראוי
מאת: מערכת ערב ערב ● צילום: מערכת ערב ערב ● 26/6/2019 16:07 ● ערב ערב 2921
בית המשפט המחוזי יצא השבוע בביקורת חריפה על השופט שי ברגר מאילת בפסק דין שקיבל את ערעורו של נאשם בהחזקת סמים ועבירות רכוש עליו גזר השופט 8 חודשי מאסר, מבלי שהעניק לו את האפשרות לטעון כראוי ואף גזר את דינו שלא בפניו
פסק דין יוצא דופן בחומרתו פורסם השבוע (ב’) בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, רק שמי שסופג בו את כל הביקורת הוא לא אחר מאשר השופט שי ברגר מבית המשפט השלום באילת.
המדובר בערעור על גזר דין שפסק השופט ברגר ובו השית 8 חודשי מאסר בפועל על אדם שהורשע בעבירות של החזקת סם שלא לצריכה עצמית וכן בצירוף תיקים של עבירות סמים ורכוש.
מפסק דינם של שלושת שופטי המחוזי יעל רז-לוי, גילת שלו ואהרון משניות, עולה כי:
“במסגרת הסדר הטיעון אותו הציגו הצדדים בדיון קודם בפני בית המשפט הוסכם כי הנאשם ישלח לקבלת חוות דעת של הממונה על עבודות השירות, ובאם ימצא כשיר לביצוע עבודות שירות יעתרו הצדדים לעונש מאסר של 9 חודשים שירוצה בעבודות שירות, ובמידה ולא ימצא כשיר – יושתו עליו 8 חודשי מאסר בפועל.
בדיון בבית המשפט ביום 27.05.19 לאחר שהמערער לא התייצב לממונה על עבודות השירות, לא הסכים בית המשפט לדחות את הדיון לצורך קבלת חוות דעת ממונה ואף לא הסכים לדחות את הטיעון לעונש ולהמתין לבואו של המערער שהודיע לבא כוחו שהוא מאחר, וביקש מהצדדים לטעון לעונש, כל זאת כאשר המערער צפוי לכאורה על פי ההסדר לעונש מאסר בפועל.
בשלב מאוחר יותר, כאשר המערער התייצב והסניגור לא נכח באולם, ציין בית המשפט כי באם הסניגור לא יגיע לאולם מיד, יראה הדבר כאילו ויתר על זכותו לטעון לעונש וגזר הדין יינתן בהעדרו ולאחר שבא כוחו הגיע וביקש שוב לדחות את הדיון כדי לאפשר למערער להתייצב בפני הממונה, דחה בית המשפט את הבקשה וגזר את עונשו של המערער כאמור.
בהמשך לגזר דינו של בית משפט, ביקש ב”כ המערער את עיכוב ביצוע גזר הדין, והמדינה שלא התנגדה לדחיית הדיון לצורך קבלת חוות הדעת של הממונה, אף לא התנגדה לעיכוב ביצוע ולמרות האמור קבע בית המשפט כי המערער יתחיל לרצות את עונשו מיד וכך נעשה.
סבורים אנו שבית המשפט קמא שגה הן באופן בו גזר את הדין והן באופן בו התנהל ובדחותו את בקשות המערער, הן זו הנוגעת לאפשרות להתייצב בפני הממונה פעם נוספת והן את הבקשה לעיכוב ביצוע העונש.
לא היה אף מקום להורות לב”כ הצדדים לטעון לעונש כשהמערער לא התייצב, וכאשר ישנה עתירה בהתאם להסדר לענישה בדמות מאסר בפועל וכשבית המשפט בסופו של יום גוזר את דינו של המערער לעונש מאסר לריצוי בפועל. אנו ערים לכך שכפי שבית המשפט ציין קיים עומס ביומנו, אך עניין זה הינו חלק מהעבודה השיפוטית ויש להישמר מכך שעומס ביומנו של בית המשפט יוביל לתוצאה הפוגעת בזכויות הנאשם ובהליך ההוגן והראוי.
אין אף מקום שפרוצדורה תהפוך לעיקר במיוחד כאשר מדובר בשאלה משמעותית – האם להשית על נאשם עונש שירוצה במאסר בדרך של עבודות שירות או לריצוי בפועל ממש. הדברים נכונים מקל וחומר כאשר ישנו הסדר “סגור” בין הצדדים, המתייחס לעניין העונש ואשר לוקח אף בחשבון את שתי האפשרויות – ריצוי מאסר בעבודות שירות וריצוי מאסר בפועל.
במקרה דנא אף התביעה שהיתה ערה לכל האמור, ובהגינות, לא התנגדה לדחייה שנתבקשה ואף לא התנגדה לעיכוב הביצוע ולא מצאנו כל הצדקה להתנהלות בית המשפט באופן האמור. באשר לעיכוב ביצוע, נציין עוד כי הלכה היא כי כאשר מדובר בתקופות מאסר קצרות, בית המשפט נעתר לבקשות לעיכוב ביצוע כדי לא לכבול את ידי ערכאת הערעור והדברים באו לידי ביטוי בענייננו כאשר למעשה, הגם שניסינו לזרז את הדיון בערעור, ואף הקדמנו את הדיון ביוזמתנו להיום לאחר שהתקבלה חוות דעת הממונה החיובית, התוצאה הינה שהמערער שוהה כמעט כחודש במאסר למרות שהוא כשיר לביצוע עבודות השירות ולמרות עמדת המדינה”.
לאור כך פסקו שופטי המחוזי כי לא רק שהערעור מתקבל, אלא אף המירו את 8 חודשי המאסר שבפועל שנפסקו לנאשם לריצוי בעבודות שירות. כן הורו על שחרורו של המערער לאלתר.
השופט ברגר עלה לכותרות פעם נוספת בחודש פברואר השנה, הפעם בנסיבות מרגשות, לאחר שנתן מכיסו כסף לדר רחוב שהורשע בהתפרעות והיזק בזדון לרכוש, לאחר שהשתכר לפני שלוש שנים וסיפר בדיון כי לא אכל באותו יום וכי אין לו כסף למזון.
