שב"ס מנע מאסיר לקבל טיפול תרופתי שהוביל לאובדן מאור עיניו ולעיוורון

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5549713,00.html

"התעוורתי כי שב"ס מנעו ממני לקבל תרופות"

א', אשר סבל מגלאוקומה, נשלח למאסר של שנתיים. בתביעה שהגיש הוא טוען כי בשב"ס מנעו ממנו טיפול תרופתי למחלה, דבר שהוביל לאובדן מאור עיניו. עוד טען האסיר בתביעה כי בשב"ס מנעו ממנו לראות את אשתו ובנו לפני הניתוח שנועד להציל את ראייתו.

א' , אסיר משוחרר שאובחן בגלאוקומה לפני כליאתו התעוור בזמן מאסרו: בחודש אוקטובר 2016 נשלח א' למאסר של שנתיים בכלא השרון לאחר שהורשע בגניבה מעובדים זרים.

כחמש שנים לפני כליאתו הוא אובחן כסובל מגלאוקומה, מחלה הפוגעת בעצב הראייה בשל לחץ שנוצר על העין. הלחץ על עצב הראייה גורם לתהליך הקטנה שדה הראייה עד לעיוורון. בשל מחלתו טופל א' בתרופה "אורמוקס".

בכתב התביעה שהגיש נגד שירות בתי הסוהר לבית המשפט המחוזי בתל אביב באמצעות עו"ד רותם אלוני-דוידוב ובמימון חברת "השקעות משפטיות", מתאר א' כי הוא ציין בפני ועדת המיון של שב"ס כי הוא זקוק לטיפול תרופתי קבוע, אך ביום קליטתו סירב חובש בית הסוהר להתיר לו את הכנסת התרופה "והעדיף להשליכה לפח", לשון כתב התביעה.

בשב"ס מנעו את העברת התרופה

בכתב התביעה, מפרט א' כי הוא פנה מספר פעמים לרופא בית הסוהר ודיווח על הידרדרות במצבו, אך רופאי הכלא לא התייחסו לתלונותיו.

בנוסף, בדו"ח קליטתו של א' בכלא השרון לא הייתה כל התייחסות לתרופת האורמוקס שהוא נטל. אחיו של האסיר ניסה להעביר לו את התרופה, אך על פי טענותיו של א' בשירות בתי הסוהר מנעו ממנו את קבלתה.

נזק קשה לעין הדורש טיפול דחוף 

בחודש פברואר 2017 נשלח א' לבית החולים מאיר בכפר סבא לבדיקת ראייה. בבית החולים נמצא כי א' סובל מלחץ תוך עיני חריג. בדיקת שדה הראייה שבוצעה לו הראתה כי נגרם לו נזק קשה והוחלט לאשפזו לצורך טיפול. בבית החולים מאיר חזר א' לקבל את התרופה שנמנעה ממנו לטענתו לאחר כליאתו.

הטיפול שניתן לא' הוריד את הלחץ על עיניו והוא שוחרר מבית החולים. בטופס השחרור של האסיר נכתב כי "יש לארגן זמינות של התרופות בזמן המאסר כבר עכשיו". הוא החל לקבל את הטיפול התרופתי למחלה, אך לטענתו "זה היה מאוחר מדי, שכן הנזק שנגרם לעיניו היה בשלב זה כבר בלתי הפיך".

הפגישה עם משפחתו – לא התקיימה

בחודש אפריל 2017 הובהל א' לניתוח דחוף בשל התגברות הלחץ על עצב הראייה. לפני הניתוח הוא הגיש בקשה להיפגש עם אשתו ובנו, משום שלא ידע האם יוכל לראותם שוב.

הוא מציין כי בקשתו אושרה על ידי מנהל הכלא "אך לא הוצאה לפועל על ידי צוות שירות בתי הסוהר".

לאחר הניתוח, א' הצליח לזהות תנועות ידיים בלבד. כחודש לאחר הניתוח, אובחן א' כסובל מעיוורון מוחלט.

בחוות דעת מומחה שצירף א' לתביעתו כותב המומחה כי "אין עוררין שתקופה של שלושה חודשים ללא טיפול, עם לחץ תוך עיני גבוה ביותר, באדם עם גלאוקומה חמורה ביותר, גורמת להחמרה ניכרת וקריטית במצב המחלה.

"אבחון מוקדם וטיפול נכון בכניסה למאסר היו מביאים בסבירות גבוהה לשמירה על התפקוד הראייתי, ייתכן והיו מונעים את הצורך בניתוחים, ובסופו של דבר מונעים את אובדן הראייה המוחלט".

הוכר כעיוור, לא דאגו להנגיש את בית הכלא

א' מוסיף ומתאר כי גם לאחר אובדן מאור עיניו  לא תמו מעשיהם הרשלניים של אנשי שירות בתי הסוהר. לדבריו בשב"ס לא דאגו להנגיש את סביבתו לעיוורונו והוא נאלץ להיעזר בחבריו האסירים.

"התובע התקשה להגיע למקלחת וגם כשהיה במקלחת היה בחשש מתמיד מפני כניסתם של אנשים המבקשים את רעתו. בשל חשש זה נמנע התובע ממקלחות ומיציאה מהתא באופן כללי", נכתב בתביעה.

לאחר שיחררו מהכלא בחודש ינואר האחרון (2019) הוכר א' כנכה בשיעור של 100 אחוזים בגין עיוורון. א' דורש משירות בתי הסוהר פיצויים בסך של יותר מ-2.5 מיליוני שקלים.

מנכ"ל חברת השקעות משפטיות, עו"ד אסף גרינוולד מסר: "משמצאנו את התביעה מוצדקת, העמדנו לרשות התובע, שנותר חסר-כל, את הסכום הנדרש לצורך צירוף חוות דעת של מומחים רפואיים מהשורה הראשונה. נמשיך לעמוד לצד התובע  לאורך הדרך, הגם שאף פיצוי כספי לא יוכל להשיב לתובע את ראייתו".

משירות בתי הסוהר נמסר: "התביעה התקבלה במאי 2019. עמדת המדינה תישמע בבית המשפט כמקובל".