ועדת השחרורים של בית סוהר אילון דחתה בקשתו של זאב רוזנשטיין לשחרור מוקדם בטענה “מידע מודיעיני” וש”ר 14647-03-15
נו, במערכת המשפט אין הנחות סלב. סרבו לשחרר את הזאב המרצה 15 שנות מאסר, כשכל שנותר לו: שנתיים. כבר במרץ 2015 ביקש זאב רוזנשטין להשתחרר שחרור מוקדם, וסורב. גם עתה סורב, כשהשופט מכליס, אומר לו לנסות בעוד חצי שנה. המדינה עשתה לזאב תרגיל מלוכלך כשקבעו שיישפט בארה”ב, למרות שעבירות הסמים והתכנון היו בארץ. הוא נידון שם, בארה”ב ל- 12 שנות מאסר. בארץ ידעו כי אם ישפט כאן, בישראל על אותן עבירות, המקסימום שישפטו אותו יהיה בין 2 – 4 שנות מאסר.
בארץ הוא גם נשפט על “קשירת קשר לביצוע פשע”, ונגזר עליו 5 שנות מאסר בנוסף ל-12. לרוב, נותנים ענישה בחופף, כשהעונש הראשי כבד ביותר, אבל לא כשמדובר בזאב. המדינה רצתה להשבית אותו לחלוטין מעולם הפשע, מתוך נקמנות ושנאת המערכת למי שהפך לסלב, ודמות מסוקרת במדורי הרכילות. שנאת החינם הזו נמשכת עד עכשיו, שכן מצד אחד טוענת המדינה כי זאב רוזנשטיין אינו רלוונטי, ומצד שני מסרבים לשחררו שחרור מוקדם ולתת לו הטבות כמו יציאה לחופשה, כפי שניתנים לאסירים המרצים מאסר עולם. לדוגמא, רוצח הילד אורון ירדן ז”ל, צבי גור ימ”ש, יוצא לחופשות, ועובד מחוץ לכותלי הכלא.
על נקמנות שב”ס ברוזנשטיין, ראו כתבה בעניינו מוואלה, 5 במרץ 2016:
לסוהרי שב”ס אין חמלה על זאב רוזנשטיין, ולא מאפשרים לו לחזור למשפחתו המצפה לו.
בבית הסוהר, סירבו לאשר לו חופשות, בטענה “מידע מודיעיני”, שמשמעותו: שקר. קצין או קצינת המודיעין, רואה בזאב רוזנשטיין דמות שאינו משתף פעולה עם הממסד, לא מלשין על אסירים אחרים, אז מפברקים מידע מודיעיני. עובדה היא, כי לא נחקר על מידעים אלו. אי אפשר להתמודד מול טענה שקרית זו, שאין לה בסיס, והתוצאה היא המשך נטרולו של זאב רוזנשטיין מלהתאוורר מחוץ לצחנת הכלא.
בשב”ס לא ייחסו חשיבות למצבו הבריאותי הירוד של זאב רוזנשטיין, ולא מאפשרים לו לצאת לחופשות. במשך 15 שנות המאסר אותם ריצה, אין לו עבירות משמעת והתנהגותו תקינה.
עצם העובדה שלא מאפשרים לזאב רוזנשטיין שחרור מוקדם, כשעברייני מין, זוכים בפריבילגיה הזו, כולל פדופילים, סוחרי סמים ורוצחים, מעידה כי בכלא לא מאמינים במילה “שיקום”, ולא מאמינים ביכולותיו של זאב רוזנשטיין להשתקם ולקבל על עצמו את תוכנית רש”א (רשות שיקום האסיר).
הזאב שכר את שירותיו של עו”ד אביגדור פלדמן, מבכירי עורכי הדין הפליליים, וגם זה לא עזר לו. ואלו דבריו של עו”ד פלדמן: “מאשר ב”כ האסיר שהיתה תקופה ששמו של האסיר היה שם מטיל אימה, אך הוא מבקש להדגיש שבארוע הפלילי שבו קופחו חיי אנשים האסיר היה היעד ולא היוזם, וגם בתיק הנוסף שבו הודע והורשע בקשירת קשר, לא מיוחס לו המעשה החמור בפני עצמו“. ובהמשך: “טוען ב”כ האסיר שהאסיר מנסה להשתקם ולחזור למשפחתו. מציג ב”כ האסיר את סיכומו החדש של פרופ’ אנק. באת כח האסיר הוסיפה טענות לגבי ההליכים הטיפוליים שעבר האסיר בכלא”.
עם כל העבודה הסנגוריאלית, לה זכה זאב רוזנשטיין, בשב”ס לא השתכנעו והמשיכו להיתפס בטענה העתיקה “מידע מודיעיני”, כשהם מתייחסים למידע מלפני 15 שנים שלא רק שאינו רלבנטי למצבו של זאב רוזנשטיין דהיום, אלא הוא חוטא למציאות, שכן איך אדם יכול להשתקם, אם כל הזמן מחזירים אותו אחורנית, ולא צופים פני עתיד?
סופו של דבר נקבע, כי זאב רוזנשטיין ישתלב בהליך טיפולי קבוצתי בכלא, שמשמעותו, שמיעת סיפורים ומעשיות שאסירים אחרים מספרים, ודברי חנופה כמה נתרמו האסירים מהקבוצה. השופט מסכם: “האסיר נתן הסכמתו לפרסום שמו בהחלטה”. טוב שכך. אחרת הציבור לא היה יודע כמה שנאת חינם יש במערכת המשפט ובשב”ס לבני אדם באשר הם.
לקריאת פסק הדין בקובץ pdf הקליקו:
