בית המשפט המחוזי בבאר-שבע אינו מכבד החלטות בית משפט השרעי (מוסלמי) בבאר-שבע: הרשיע גבר שנשא אישה שנייה באישור בית הדין השרעי בבאר-שבע עפ”ג 26408-04-19 מד”י נ’ אימן אבו סקיק
פסק דין מופרך מהרכב פמיניסטי רויטל יפה-כץ, יואל עדן ויעל ייטב. האמצעי גבר, אבל כששתיים לימינך ושמאלך, לא צייץ מילה. אין במעשה שביצע הגבר הערבי שום דבר פלילי. נהפוך הוא. חתונתו השנייה אושרה בבית-הדין השרעי בבאר-שבע. המשמעות, שבית הדין הישראלי-יהודי אינו מכבד את החלטות וחוקי בית הדין השרעי-ערבי בבאר-שבע.
מעשה בגבר יליד 1984 ערבי, שהתחתן ב- 2006 עם אישה, וזו ילדה לו בן זכר אחד ו-4 נקבות קטנות וחמודות. ב- 30.6.17 התחתן עם אישה שנייה (תושבת הרשות הפלשתינית) בבית הדין השרעי. האישה השנייה בהריון עם בן זכר בבטן. 4 ימים לאחר הנישואין עם האישה השנייה, פנו החתן והכלה לבית הדין השרעי בבאר-שבע, לקבל תוקף לנישואיהם, וביום 10.7.17 אישר בית הדין השרעי בבאר-שבע את הנישואין במזל טוב וסימן טוב.
הגבר הורשע בביצוע עבירה של ריבוי נישואין.
השופטת רויטל יפה-כץ הרשיעה את הגבר הערבי, ולא את אב בית הדין השרעי בבאר-שבע, שאישר את הנישואין השניים, כשלאב בית הדין השרעי, מלוא האחריות על ביצוע העבירה, אם בכלל בוצעה עבירה. הפרקליטה עו”ד לני מונטיליו הייתה צריכה להגיש את כתב האישום נגד אב בית הדין השרעי ולא נגד הגבר, שקיבל את ברכת הנישואין מבית הדין השרעי.
מכאן, השופטת רויטל יפה-כץ, מורחת את פסק הדין המופרך שלה ב- 22 עמודים עמוסים במלל פמינסטי על כבוד האישה וחירותה, כשקולן של האישה הראשונה והשנייה אינו נשמע, שתיהן לא צורפו כצד להליך וגם לא העידו. אף אחד לא שאל את האישה הראשונה אם כבודה נפגע והאם היא מסכימה שבעלה יקח אישה שנייה, ואף אחד לא שאל את האישה השנייה מה דעתה על האישה הראשונה וילדיה, שהופכים להיות ילדיה החורגים. הפטרנליזם של הנשיאה רויטל יפה-כ”ץ, כלפי שתי הנשים הערביות דוחה, ומעיד שלא כבוד הנשים וטובתן בראש מעייניה של השופטת, כי אם שינאת המין הגברי.
הגבר מתאר כיצד הוא מכלכל בכבוד את שתי נשותיו, מעסיק 20 עובדים, והשמתו בכלא, תגרום לנזק כלכלי של קריסת עסקיו. לא יהיה מי שיפרנס את שתי הנשים וילדיהם. השופטת רויטל יפה-כ”ץ, גוזרת על חמשת הילדים הקטנים והתינוק שבדרך עוני מוחלט, שכן הגבר נשלח ל- 7 חודשי מאסר בכלא, העסק שלו ייסגר, 20 העובדים שלו יפוטרו ויתבעו אותו בבית הדין לעבודה בבאר-שבע. כשהוא ישתחרר מהכלא, הוא ימצא את עצמו בחובות כספיים, יצטרך להכריז על עצמו כפושט רגל. אין לו איך להאכיל את נשותיו, שיתגרשו ממנו כי הוא לא מביא להן פרנסה, וגם כבודו יהפוך למרמס מצד העובדים שלהם הוא חייב כסף. כך ממיט בית המשפט הישראלי שואה על גברים, ולא משנה המגזר ממנו הם באים, בשל שינאה מגדרית של השופטת, כשלא נתנה את הסעד הכי חשוב: התרת הנישואין לאשה השנייה.
השופטת רויטל יפה-כ”ץ גזרה על הילדים, הנשים והעובדים להפוך לנטל על המוסד לביטוח הלאומי, שיצטרך לשלם קיצבאות לחמולה הענפה. כך מספקת השופטת יפה-כ”ץ, פרנסה לחבר מרעיה: המוסד לביטוח לאומי ושירותי הרווחה, שידאגו להוציא את הילדים מהאישה הראשונה ויעבירו אותם למוסדות הרווחה, כי לאמא אין אוכל לתת לילדים שלה. האבא בכלא ואין דרך לכלכל את הילדים.
גועל נפש של פסק דין.
